מילים: אברהם צבי אידלזון
לחן: עממי חסידי כתיבה: 1917
|
עיבוד: אריה זקס
שנת הקלטה: 22.11.1953 אריה זקס מבצע בפסנתר את עיבודו. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
רביעיית נגילה  ביצוע:
שירה בציבור בהדרכת אפי נצר  ביצוע:
מקהלת המכבי 
ניצוח: אי. פולאצ'יק
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1935
מקור: תקליטון F.5554 בחברת GB 7040 Decca
אקורדיון: משה (פיסי) אושרוביץ
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ
שנת הקלטה: 1958
  בתקליט מלווים:  נגינה: תזמורתו של משה אושרוביץ
הרי בלפונטה, דני קיי  ביצוע:
הרי בלפונטה  ביצוע:
הרי בלפונטה  ביצוע:
הפרברים  ביצוע:
מקהלת קול-ישראל לנוער 
ניצוח: צבי בן-פורת
שנת הקלטה: 11.1965
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת (רביעיית?) גברים בניצוח אברהם צבי אידלזון 
ניצוח: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 1922
נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: סדרת תקליטונים בביצוע מקהלת הגברים של אברהם צבי אידלזון (או סולנים מתוכה)
זמרי העם הבין לאומיים  ביצוע:
שלמה (סולומון) קוגל  ביצוע:
עליזה קשי  ביצוע:
רחל הדס 
שנת הקלטה: 1966
מקור: התקליט Songs of Israel מס' MFS 364 בחברת מוניטור
נכלל בתקליטור: Rakhel Hadass: Songs of Israel
דליה עצמון, עפרה צדוק, צמד האמירים 
להקת כרמון 
מקור: התקליט "שירי עם עם להקת כרמון", הד ארצי AN 63-97
נכלל בתקליט: שירים עממיים בביצוע להקת כרמון עם תזמורת עממית
הלהקה הישראלית למחול  ביצוע:
חנה אהרוני  ביצוע:
ריקה זראי 
מקור: תקליטון 211069 בחברת Bel Air
קוני פרנסיס 
מקור: תקליטון מס' 61-043 בחברת MGM
טובה בן-צבי 
מקור: התקליטון "שירים מישראל", מס' TEP 25 בחברת Triola, דנמרק
ההקלטה פותחת בשירת רבים.
כרמלה קורן 
מקור: תקליטון מסחרי
ביצוע משולב אנגלית ועברית.
חבצלת רון 
הקלטה בטלוויזיה הגרמנית בעיבוד ג'אזי. צפו בסרטון הביצוע.
הישראלים הצעירים 
מקור: התקליט "Jewish Party" בהוצאת Tifton
ביצוע דו-לשוני אנגלית-עברית.
מקס פורמנסקי 
מקור: התקליט Ecos de Israel בחברת Londisc
בליווי תזמורת
שמשון בר-נוי 
מקור: תקליטון לא מסחרי שחולק למפליגים בחברת "צים"
דיגיטציה ומידע מערוץ היוטיוב "שיר עד".
משה נתנזון 
מקור: תקליטון מסחרי P-2000A בחברת Metro
תודה לאבי תדמור על ההקלטה.
נכלל בתקליט: ארץ ישראל בשיר Sing Palestine - משה נתנזון Moshe Nathansonרן ונמה 
שנת הקלטה: 1958/1959
מקור: תקליטון מס' 1223 בחברת "הד ארצי"
נכלל בתקליט: רן ונמה [התקליט הראשון]
נכלל בתקליט: Donkey Debka: Young Israel Sings
אהובה צדוק 
שנת הקלטה: 1965
ביצוע סולני, השיר השלישי והאחרון במחרוזת הורה (אחרי הורה מחודשת ודוד מלך ישראל).
נכלל בתקליט: Israeli folk dance medley: children dances from nine to ninetyהאירוסים - זמרי בית אלפא 
פסנתר: עוזי אסנר
העיבוד הקולי מאת דניאל פקטורי הוא למקהלה ללא ליווי. תוספת הפסנתר כנראה של רפי פסחזון, המנהל האמנותי הראשון של להקת האירוסים.
מקהלת קול ציון לגולה 
ניצוח: אברהם קפלן
שנת הקלטה: 1.11.1955
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת בית היתומות הכללי וינגרטן 
ניצוח: צבי טלמון (מונסון)
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.2.1953
גרסה בליווי פסנתר
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת בית היתומות הכללי וינגרטן 
ניצוח: צבי טלמון (מונסון)
שנת הקלטה: 5.2.1951
גרסה למקהלה ללא ליווי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנתן דוידוף, איתן רייך, ריכרד שטיין 
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1950 - 1951
מקור: תקליטון/צד מס' 110 (IMF-51) בהוצאת Israeli Music Foundation
התיארוך לפי אבי תדמור.
הדודאים  ביצוע:
אהובה צדוק  ביצוע:
חנה אהרוני 
ליווי: רביעיית משה אושרוביץ
שנת הקלטה: שנות החמישים
מקור: מקולית 247
נכלל בתקליט: שירי ילדים (חנה אהרוני L.P.144)
נכלל בתקליט: 40 שירי ילדים
מקהלת רינת 
ניצוח: גארי ברתיני
נכלל בתקליטור: רינת - מקהלה קאמרית ישראלית, מנצח: גארי ברתיני - הקלטות מהשנים 1956 - 1972
חבורת בית רוטשילד  ביצוע:
יפה ויינשטיין 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
יפה ובעלה שייקה שרים את תחילת השיר.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהאליהו הכהן, מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" (2003):
זהו השיר שתיעד את אווירת ההתלהבות והשמחה שאפפה את יהודי ירושלים בתחילת תקופת השלטון הבריטי. השיר המפורסם הזה, "הבה נגילה", ששרים אותו היום בכל קצווי עולם, מערבות סיביר ועד ארץ האש, והקליטו אותו זמרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב כמעט לתעודת הזהות של הזמר העברי. איך הוא בא לעולם?
איש המפתח מאחורי השיר הזה הוא אברהם צבי אידלזון, שקרא לעצמו בן-יהודה: יִידְל-זוֹן [בן-יהודה ביידיש – זֶמֶרֶשֶׁת]. אידלזון היה המלחין היהודי המקצועי הראשון בירושלים ובארץ כולה. [...] וכשהתחילו לחגוג בירושלים את יום הגאולה, היו כל העיניים נשואות אל אידלזון בתקווה שיוציא מתחת ידו את השיר האולטימטיבי שייתן ביטוי למאורעות ולתחושות הציבור.
אידלזון נטל על עצמו את המשימה, אך במקום להתנסות בכתיבת מנגינה חדשה, שספק תיקלט ספק לא, העדיף לבחור מתוך האוסף שלו ניגון ששמע בחצרו של האדמו"ר מסדיגורה, ניגון ללא מילים, שהושר עם הרבה "אוי אוי אוי" [מדגים קריאות "אוי אוי אוי" למנגינת "הבה נגילה"], ניגון שנראה לו ראוי לאתגר החדש. אחר-כך הלך לנסות אותו אצל תלמידיו בבית ספר למל בירושלים.
התלמידים קלטו את הניגון בקלות, ומכאן ואילך קיימות שתי עדויות: האחת אומרת שאידלזון ביקש את תלמידיו לעזור לו לחבר מילים מתאימות לרוח השעה, ומאחר שבימי חג נוהגים לומר תפילת הלל השתמשו התלמידים בפסוק מתוכה: "זה היום עשה אדוניי נגילה ונשמחה בו", ובעבודת צוות רקחו ממנה את מילות השיר. עדות שנייה מייחסת את המילים לאידלזון עצמו.
כך או כך: ביום ח' באדר תרע"ט (מרץ 1919) כינס אידלזון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי, הדפיס תוכנייה ובה כלל בין היתר את מילות "הבה נגילה" בווריאציה קלה לעומת המושר היום. היום אנחנו שרים "עורו אחים בלב שמח" ובמקור סיימו ב"הבה נרננה".
מקהלת מדרשת לוינסקי מבצעת השיר כפי שנכתב על ידי אברהם צבי אידלזון (מתוך ערב מחווה לאידלזון שהתקיים במכללת לוינסקי ב-17.1.2010 בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן. על המקהלה מנצח רון זרחי.)
הניגון המקורי מופיע באנתולוגיה של אברהם צבי אידלזון "אוצר נגינות ישראל", כרך 10 [ניגוני חסידים], פריט 155, ומיוחס לחצרות סדיגורה וקרילוביץ [השיר עם המילים נדפס באנתולוגיה אף הוא, כרך 9, פריט 716]. הלחן מושר גם אצל חסידי בלז. ראו בהרחבה כתבתו של דוד אסף האמנם 'תש כוחם של הציונים'? 'הבה נגילה' בחצר בֶּלְז (24.10.2013) במסגרת הבלוג "עונג שבת".
לטענת בתו של משה נתנזון, אביה (ולא אידלסון) הוא שחיבר את מילות השיר "הבה נגילה" ב-1910, כשהיה בן 11, במסגרת תחרות כיתתית. ראו בכתבתו של צח יוקד "הבה נריבה: מי באמת חיבר את 'הבה נגילה'?", מקור ראשון, 28.3.1913.
עוד על השיר:
- הבה נגילה בויקיפדיה
- מה זה הבה נגילה? סרטון של היוצרת רוברטה גרוסמן מתחקה אחרי שורשי השיר המפורסם שהוא בין המושרים והמוקלטים ביותר בעולם.
- קטע מהלחן שולב בשיר "חגיגה בישראל" (2017) (תזמון 2:56)
ביצועים נוספים:
לצפייה:
להאזנה:
- נורמן ברודי (Norman Brody)
- משפחת מלבסקי
- צמד אידיסרה
- משה מרציאנו במוצב "פורקן" סמוך לנפילת המוצב במלחמת יום הכיפורים
- סקסטה - שיר רביעי ואחרון במחרוזת הורות
- חזי פניאן בעברית ובפרסית
ביצועים לא ישראליים:
- בוב דילן
- דלידה
- אלביס פרסלי
- דריו מורנו בעברית ובצרפתית
- Beograd Orchestra Hava Nagila
- להקת אקספרס בשילוב "הבאנו שלום עליכם" (הכיתוב ברוסית בלבד, זוהה באמצעות חיפוש גוגל משמיעה)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "ספר המועדים, כרך ו': ימי מועד וזיכרון - פורים, ל"ג בעומר, חמישה עשר באב", דביר , תשי"ט 1959
מתוך: "ספר המועדים" כרך ו'
תווים בכתב-ידו של אידלזון
מתוך בלוג הספרייה הלאומית
מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד הזה שלי ל"שיר השירים" של הזמר הישראלי, נעשה בעבור גוף גדול שהורכב מתזמורת הנשיפה של קונסרבטוריון גבעתיים ותזמורת כלי הקשת של ביה"ס למוסיקה ע"ש המחנך והמוסיקאי הדגול היהודי-ישראלי ליאו קסטנברג בברלין. הגרסה הזו בוצעה באולם הקונצרטים של אוניברסיטת האמנויות בברלין במרץ 2015 בניצוחו של יובל דביר. בקונצרט המשותף הזה נכח בין השאר השגריר הישראלי יעקב הדס-הנדלסמן ואנשי השגרירות ומשפחותיהם. לאחר כחודשיים נוגנה הגרסה לכלי נשיפה ע"י תזמורת צה"ל בניצוחו של נועם ענבר בטקס השקת החוברת על לידתה של התזמורת."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
הוראות ריקוד מאת עלזה דובלון
מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 93-101 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 2