שיר עבודה

עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי! הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי... הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ, מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ. יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי... מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד, לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד. יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...עורו, אחיי, אל תנומו לעבודתכם אנא קומו! יה חי לי, לי הה עמלי! יה חי לי, לי הה עמלי! יה חי לי, לי הה עמלי! העולם עומד על העבודה הריעו, שירו בקול תודה! יה חי לי, לי הה עמלי! העבודה היא כל חיינו, מכל צרה תצילנו. יה חי לי, לי הה עמלי! מטל שמיים ומכל מגד, לחם לאכול וללבוש בגד. יה חי לי, לי הה עמלי!
מילים: נח שפירא
לחן: עממי מזרחי
כתיבה: תרנ"ה

המילים
עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!

הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...

הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...

מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד,
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד.

יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי...
עורו, אחיי, אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו!
יה חי לי, לי הה עמלי!
יה חי לי, לי הה עמלי!
יה חי לי, לי הה עמלי!

העולם עומד על העבודה
הריעו, שירו בקול תודה!
יה חי לי, לי הה עמלי!

העבודה היא כל חיינו,
מכל צרה תצילנו.
יה חי לי, לי הה עמלי!

מטל שמיים ומכל מגד,
לחם לאכול וללבוש בגד.
יה חי לי, לי הה עמלי!




 פרטים נוספים


מפי הלל רווה  

 



[זהה לנוסח הראשי למעט:]
הָעֲבוֹדָה הִיא חַיֵּינוּ
מִכָּל צָרָה תּוֹצִיאֵנוּ


מתוך "מבחר שירי ציון"  

 



המילים
עוּרוּ אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

הָעֲבוֹדָה הִיא חַיֵּינוּ
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

לַגּוּף תּוֹסִיף עָצְמָה וְכֹחַ
לָרֹאשׁ שֵׂכֶל, לְשָׁד לַמֹּחַ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

טַל שָׁמַיִם גַּם כָּל מֶגֶד
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

עוֹד יִתְרוֹן לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה
לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

וּבְכֵן אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!
עורו אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חלי לי עמלי!

העבודה היא חיינו
מכל צרה תצילנו

יה חלי לי עמלי!

העבודה תוסיף כוח
אומץ-רוח, לשד למוח

יה חלי לי עמלי!

טל שמיים גם כל מגד
לחם לאכול וללבוש בגד

יה חלי לי עמלי!

עוד יתרון לעבודת האדמה
לכל העם היא הנשמה

יה חלי לי עמלי!

ובכן אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חלי לי עמלי!




 פרטים נוספים


מתוך "פנקסי"  

 



המילים
עוּרוּ אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי עֲמָלִי-לִי!

הָעֲבוֹדָה הִיא חַיֵּינוּ
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

לַגּוּף תּוֹסִיף עָצְמָה וְכֹחַ
לָרֹאשׁ שֵׂכֶל, לְשָׁד לַמֹּחַ

יָהּ חַי-לִי-לִי...

בָּהּ נִמְצָא עֹשֶׁר וְהַצְלָחָה
אַף תָּבִיא לָנוּ כָּל בְּרָכָה

יָהּ חַי-לִי-לִי...

מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְכָל מֶגֶד
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד

יָהּ חַי-לִי-לִי...

עוֹד לַעֲבֹד אֲדָמָה
לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

יָהּ חַי-לִי-לִי...

וְלָכֵן אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם מַהֲרוּ קוּמוּ

יָהּ חַי-לִי-לִי ...
עורו אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חי-לי-לי עמלי-לי!

העבודה היא חיינו
מכל צרה תצילנו

יה חי-לי-לי...

לגוף תוסיף עוצמה וכוח
לראש שכל, לשד למוח

יה חי-לי-לי...

בה נמצא עושר והצלחה
אף תביא לנו כל ברכה

יה חי-לי-לי...

מטל השמיים וכל מגד
לחם לאכול וללבוש בגד

יה חי-לי-לי...

עוד לעבוד אדמה
לכל העם היא הנשמה

יה חי-לי-לי...

ולכן אחיי אל תנומו
לעבודתכם מהרו קומו

יה חי-לי-לי ...




 פרטים נוספים


מפנקסו של גרשון גורביץ  

 



המילים
עוֹד לַעֲבֹד הָאֲדָמָה
לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

וּבְכֵן אַחַי אַל תָּנוּמוּ
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!

יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ וּשְׁמָהּ פָּלֶשְׂתִּינָא
אֶרֶץ זָבַת חָלָב דְּבַשׁ וּגְבִינָה

יָהּ חֲלִי לִי עֲמָלִי!
[כמו בתים 1, 2, 3, 5 ב"פנקסי"]

עוד לעבוד האדמה
לכל העם היא הנשמה

יה חלי לי עמלי!

ובכן אחיי אל תנומו
לעבודתכם אנא קומו

יה חלי לי עמלי!

יש לנו ארץ ושמה פלשתינא
ארץ זבת חלב דבש וגבינה

יה חלי לי עמלי!




 פרטים נוספים


מתוך "קבוצת שירים" 1915  

 



המילים
עוּרוּ...
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל עֲבוֹדָה
רַק הָעֲבוֹדָה כָּל חַיֵּינוּ

לַגּוּף תּוֹסִיף

יִתְרוֹן עוֹד לַעֲבוֹדַת אֲדָמָה
גַּם לְכָל הָעָם הִיא הַנְּשָׁמָה

וּבְכֵן אַחַי נָא לָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה
עורו...
העולם עומד על עבודה
רק העבודה כל חיינו

לגוף תוסיף

יתרון עוד לעבודת אדמה
גם לכל העם היא הנשמה

ובכן אחיי נא לעבודה
הריעו שירו בקול תודה




פרודיה ביידיש: נחום סוקולוב, לפי רות רובין  

 



וואָס טויג מיר נחום סאָקאָלאָוו, ווײַצמאַן דער פּראָפֿעסאָר?
אַ ייִדישע מלוכה מיט ענגלישע פּעסער!
נאַ-וואַ-לי-לי, נאַ-בי-לי.

קיין הונט וועט נישט בילן, קיין האָן וועט נישט קרייען,
מ'עט אָנקלאַפּן מזוזות אויף באַנען און טראַמווײַען.
נאַ-וואַ-לי-לי, נאַ-בי-לי.

געקומען אין פּאַלעסטינע־אַמט נאָך אַ פּאַס,
ענטפֿערן די פּקידימלעך: „יעשטשע מאַמי טשאַס.“
נאַ-וואַ-לי-לי, נאַ-בי-לי.


 פרטים נוספים


גרסה מקוצרת של הפרודיה ביידיש מפי יפה ויינשטיין  

 



נוחם סוקולב פרופסר ---
א יידישע מלוכה
מיט אינגלישע ספר.


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

דני אומנסקי, מקהלת הקיבוץ הארצי 
עיבוד: חיים ברקני
ניצוח: אורי גבעון
ליווי: תזמורת הקיבוץ הארצי
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב


ביצוע:

 

מקהלת המבוגרים על שם צדיקוב, הלל (אילקה) רוה 
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 1963

מתוך המופע "אנו נהיה הראשונים - משירי העליות הראשונות" שנערך ביום העצמאות תשכ"ג (1963). נכלל גם בתקליטור "אילקה רוה שר - שדמתי"

נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגל


ביצוע:

 

המזל של ג'קי 
עיבוד: אלון אוחנה
שנת הקלטה: 2016
נכלל בתקליטור: מתיישבים ושרים


ביצוע:

 

מקהלת (רביעיית?) גברים בניצוח אברהם צבי אידלזון 
ניצוח: אברהם צבי אידלזון
שנת הקלטה: 1922

שם הסולן אינו מזוהה.
 

נכלל בסדרת התקליטונים: סדרת תקליטונים בביצוע מקהלת הגברים של אברהם צבי אידלזון

ביצוע:

 

מקהלת סמינר לווינסקי 
עיבוד: יצחק אדל
ניצוח: יצחק אדל
שנת הקלטה: 14.11.1954 ‬

העיבוד למקהלה בשני קולות שווים נדפס בספרו של אדל "לשוננו רינה", עמ' 41 - 42. בביצוע נוסף ליווי פסנתר שאינו קיים בנוסח המודפס.


ביצוע:

 

אביב קלר 
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:14:57).

בתוספת מלל על אופן הביצוע אצל הערבים

מקליטים: רוני גואל, עדי שמיר

במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של אוניברסיטת בר אילן


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

רות גורדון, יהודית דורון, ימימה טשרנוביץ' - אבידר, נחמה מיוחס (זילברשטיין) 
שנת הקלטה: 27.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

ביצוע:

 

אסתי סולקין, עדי סולקין, עידית סולקין, ורד רוט 
שנת הקלטה: 1996
נכלל בתקליטור: שאו ציונה שיר וזמר

ביצוע:

 

זמרשת, משתתפי האירוע 
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

צאצאי מייסדי רחובות 
שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"

ביצוע:

 

ילדי כפר-עציון 
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יפה ויינשטיין 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

התחלת הפרודיה ביידיש.


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יפה ויינשטיין 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

ביצוע:

 

להקת אבריימל הולנד 
שנת הקלטה: 1962

מקליטה: רות רובין

נחום סוקולוב - פרודיה ביידיש בלחן "יה חי לי לי"


על השיר

את השיר העברי כתב שפירא בזיכרון יעקב בשנת 1895. ר' בהמשך את הדף המקורי של השיר. סיפורו המפורט של השיר מופיע בספר "יה חי לי לי : השיר ומחברו בר-נש" (מנשה רבינא, 1966). לקריאה נוספת: מאמרה של יפה ברלוביץ בפינת עיון נוסף.

בתכנית רדיו ב1962 יוחס השיר לחיים מילמן (מתועד אצל ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 336).

עדי שלביה, תושב כפר מרר, מספר את סיפור השיר הערבי כפי ששמע מסבו יליד הכפר (נ' 1928), במסגרת שיעורהּ של ד"ר טלילה אלירם, "שירי ארץ ישראל, הז'אנר והתפתחותו":

"יא חלאלי יא מאלי" / סיפור מהמורשת הפלסטינית
[חלאלי = העדר שלי; מאלי = הכסף שלי]

מספרים שבכפר ערבי פלסטיני חי בעבר אדם בארמון מפואר עם הפמליה שלו חיים מאושרים. אדם עשיר בעל הון, אדמות ועדר גדול. חי מבודד רחוק מאנשים שלא אכפת לו איך הם חיים למרות החיים הקשים שחיו. אנשי הכפר התפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים כמו בכפרים ערביים אחרים.

באחת השנים פקד את הכפר הזה יובש ולא היו גשמים. התייבשו כל הבארות והשדות הירוקים. אנשי הכפר סבלו מרעב, מחלות קשות פשטו והמזון אזל אצל כולם ומצבם התדרדר. אנשי הכפר הלכו לארמונו של העשיר ובקשו ממנו עזרה כלכלית ולו קצת ממה שיש לו, ולצערם העשיר הקמצן לא ענה להם ומצבם החמיר עד מוות.

יום אחד יצא העשיר עם חלק מהפמליה שלו לבדוק מה מצב העדר שלו בין השדות והעמקים, ובינתיים חלק מהצעירים הקנאים בכפר תכננו לבצע מארב לעשיר, תפסו אותו ואת הפמליה שלו, קשרו אותם וזרקו אותם לוואדי ליד עין המים ליד הכפר. מיד לאחר מכן הגיעו הצעירים לארמון ולקחו כל מה שיש לו, אוכל, מזון וכו', וחילקו אותם לתושבי הכפר.

בו בזמן עברה בוואדי שיירה של סוחרים זרים אשר ראו את העשיר ואת אנשיו, ושחררו אותם. העשיר מיהר לבדוק מה עלה בגורל העדר שלו, ולצערו לא מצא מאומה. מצערו על אובדן העדר, התחיל להגיד "יא חלאלי" ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי" עד שהגיעו לארמון וראו שגם הכסף נלקח על ידי צעירי הכפר, אז הוסיף ואמר "יא מאלי" עם צליל של חרטה, ואנשיו מזמרים אחריו "יא חלאלי יא מאלי".

ומאז השיר העממי הזה נפוץ בחתונות כדי להזכיר תמיד מה עולה בגורל העשירים הקמצנים אשר לא דואגים לזולת, ולהזכיר שכל אחד שלא אכפת לו מהזולת גורלו יהיה כגורל הקמצן ההוא.

עדות על כך שהשיר היה מזומר בין היתר ב"בצלאל" יש ב"לוח ארץ ישראל" לשנת תרע"ב (יצא לאור תרע"א 1911), עמ' 131 בחלק הספרותי (עמ' 203 בקובץ הסרוק).

ביצועים נוספים

  • ביצוע קולי - החזן אירוינג שולקס (Irving Shulkes)
  • מקהלת בית ספר "ניר" מקרית אונו בליווי גיל אלדמע (סרטון; מתוך תכנית בסדרה "רונו שיר", 1970).
  • וידיאו - חגיגות היובל לקיבוץ עין-גב, 1987 - כאן. (דקה 1:50).
  • שמואל בן זאב מוותיקי ראשון לציון בשחזור בית מקומי מאולתר ביידיש. יש לבחור Click to listen על הקובץ השני ולהפעיל את היישום. השיר בתזמון 23:16.
  • משה חבצלת (מוותיקי העלייה הראשונה) משחזר את השיר הערבי המקורי, כפי ששמע מרועים ובטיולים בגליל וביהודה, וכן מפועלים מהכפר דג'ן (היו שרים בווריאציות שונות). בעצם רק הפזמון "יה חלילי יא עמלי" כלול בנוסח שהוא שר, וזהו החלק האחרון של "דבקה דלעונה" (המקור ל"בנות עלינה" ובהמשכו גם ל"ילדה נעימה נעימת לב"). השיר בתזמון 8:02, הקטע "יה חי לי לי" בתזמון 12:00.

 

עוד לאותו לחן:

  • ישראל דושמן התאים ללחן זה את "שיר התוצרת"
  • קבלת התורה מאת יצחק קצנלסון
  • פרודיה ביידיש "נחום סוקולוב" (ראו שתי גרסאות בדף הנוכחי)

בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935) מובא השיר בלחן אחר.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת אהרן שפי

המעבד אהרן שפי: "שיר יפה של בר-נ"ש שעובד ע"י עוד ברנש לרביעיית חליליות."

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

תווים

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד טו




מילים

תרנ"ה = 1895; זכ"י = זיכרון-יעקב.



תגיות




עדכון אחרון: 12.03.2022 10:42:32


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: