הקטן
גופן
הגדל
גופן
אחותי (לחן עממי ערבי)
יַלְדָּה נְעִימָה חַכְמַת לֵב הִיא אֲחוֹתִי חַנָּה וּבִלְבָבִי מָעוֹן טוֹב לָקְחָה לָהּ הַקְּטַנָּה חַנָּה אַתְּ תָּגוּרִי פֹּה הֵן זוֹ עֵת כַּבִּירָה אִמְרִי נָא מַדּוּעַ לֹא תְשַׁלְּמִי לִי שְׂכַר דִּירָה יַלְדָּה נְעִימָה... חַנָּה עָנְתָה לִי בִּצְחוֹק אָחִי לְךָ הַצְּדָקָה מָה אֶעֱשֶׂה כִּיסִי הוּא רֵיק אֲשַׁלֵּם לְךָ בִּנְשִׁיקָה יַלְדָּה נְעִימָה... וְאִם לְךָ נְשִׁיקַת פִּי לֹא בִּמְאוֹד יְקָרָה בְּכָל לֵב נְכוֹנָה אֲנִי לְקַבְּלָה בַּחֲזָרָה יַלְדָּה נְעִימָה...ילדה נעימה חכמת לב היא אחותי חנה ובלבבי מעון טוב לקחה לה הקטנה חנה את תגורי פה אין זו עת כבירה אמרי נא מדוע לא תשלמי לי שכר דירה ילדה נעימה... חנה ענתה לי בצחוק אחי לך הצדקה מה אעשה כיסי הוא ריק אשלם לך בנשיקה ילדה נעימה... ואם לך נשיקת פי לא במאוד יקרה בכל לב נכונה אני לקבלה בחזרה ילדה נעימה...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נח פינס
לחן: עממי ערבי

יַלְדָּה נְעִימָה חַכְמַת לֵב
הִיא אֲחוֹתִי חַנָּה
וּבִלְבָבִי מָעוֹן טוֹב
לָקְחָה לָהּ הַקְּטַנָּה

חַנָּה אַתְּ תָּגוּרִי פֹּה
הֵן זוֹ עֵת כַּבִּירָה
אִמְרִי נָא מַדּוּעַ לֹא
תְשַׁלְּמִי לִי שְׂכַר דִּירָה

יַלְדָּה נְעִימָה...

חַנָּה עָנְתָה לִי בִּצְחוֹק
אָחִי לְךָ הַצְּדָקָה
מָה אֶעֱשֶׂה כִּיסִי הוּא רֵיק
אֲשַׁלֵּם לְךָ בִּנְשִׁיקָה

יַלְדָּה נְעִימָה...

וְאִם לְךָ נְשִׁיקַת פִּי
לֹא בִּמְאוֹד יְקָרָה
בְּכָל לֵב נְכוֹנָה אֲנִי
לְקַבְּלָה בַּחֲזָרָה

יַלְדָּה נְעִימָה...
ילדה נעימה חכמת לב
היא אחותי חנה
ובלבבי מעון טוב
לקחה לה הקטנה

חנה את תגורי פה
אין זו עת כבירה
אמרי נא מדוע לא
תשלמי לי שכר דירה

ילדה נעימה...

חנה ענתה לי בצחוק
אחי לך הצדקה
מה אעשה כיסי הוא ריק
אשלם לך בנשיקה

ילדה נעימה...

ואם לך נשיקת פי
לא במאוד יקרה
בכל לב נכונה אני
לקבלה בחזרה

ילדה נעימה...


מתוך "הזמיר"

יַלְדָּה נְעִימָה חַכְמַת לֵב...

שָׁמָּה תֵּשֵׁב לַיִל וָיוֹם
גְּרֵשָׁה לֹא אוֹכְלָה
וּבְכָל שָׁעָה תַּרְחִיב מָקוֹם
בֵּיתָהּ שֶׁגָּזְלָה

חַנָּה אַתְּ תָּגוּרִי פֹּה
הֵן זֶה [!] עֵת כַּבִּירָה...

חַנָּה עָנְתָה לִי בִּצְחוֹק
אָחִי, לְךָ הַצִּדְקָה
אַךְ מָה אֲעַשׂ? כִּיסִי רֵיק
אֲשַׁלֵּם לְךָ בִּנְשִׁיקָה

וְאִם לְךָ, אָחִי, נְשִׁיקַת פִּי
לֹא בִּמְאֹד יָקְרָה
אֲזַי תָּמִיד נְכוֹנָה אֲנִי
לְקַבְּלָה בַּחֲזָרָה
ילדה נעימה חכמת לב...

שמה תשב ליל ויום
גרשה לא אוכלה
ובכל שעה תרחיב מקום
ביתה שגזלה

חנה את תגורי פה
הן זה [!] עת כבירה...

חנה ענתה לי בצחוק
אחי, לך הצדקה
אך מה אעש? כיסי ריק
אשלם לך בנשיקה

ואם לך, אחי, נשיקת פי
לא במאוד יקרה
אזי תמיד נכונה אני
לקבלה בחזרה


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: מנוחה גורפינקל
שנת הקלטה: 1990
מקור: קלטת ביתית


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ציונה קטינסקי, רבאו
שנת הקלטה: 4.5.1993
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

ציונה, (ילידת תל-אביב, 1907) שרה אף היא את השיר ומספרת שבנאים ממוצא תימני, בנחלת בנימין בתל אביב הקטנה, היו שרים אותו תוך כדי עבודה.

על השיר

צפו בשיר בביצוע שושנה דמארי, גלי עטרי ושמעון ויצמן, מתוך התכנית "שרתי לך ארצי". 

הלחן הוא קטע מתוך הדבקה שאליה הותאם השיר "בנות עלינה".(ראו שם פרטים על המקור).

ראו גם את השיר בלחן אידלזון.

המילים נדפסו תחילה כשיר הראשון ספר "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא" ללא לחן (ראו את הספר המקוון באתר בית הספרים הלאומי - יש לבחור "קישור למשאב"). לחן אחר מאת אידלזון נדפס ב"ספר השירים" בעריכתו (תרע"ב 1912), אידלזון עצמו הביא את הלחן המזרחי ב"אוצר נגינות ישראל" כרך 9 (שירים של יהודי מזרח אירופה) שם זיהה אותו כPalestinian (כלומר הוא זיהה את השר כשיר של יהודים אשכנזים בארץ ישראל). כמו כן הותאמו המילים ללחן מזרחי נוסף, הוא לחן "אהבת הדסה" (הלחן ששרים צאצאי מייסדי רחובות). 

מספר ידידיה אדמון, ב"פרקי חיים" (אוטוביוגרפיה), תצליל י"א, תש"ם, עמ' 83:

בין השירים שהותאמה להם מנגינה ערבית היה השיר "אחותי", שיר טפשי ביותר אבל המנגינה היתה נחמדה. אני זוכר שיר זה במיוחד מפני שבגללו הכיה לי אינצידנט בלתי נעים עם מר אידלסון. זה קרה כאשר הייתי כבר בכיתה ב' של בי"ס למל. וכך היה הדבר. נשלחתי בשליחות למשרד מנהל בית הספר ולכן אחרתי לשעור הזמרה של מר אידלסון. כשנכנסתי לכיתה ראיתי את המילים של השיר "אחותי" כתובים על הלוח כשאידלסון מלמד את התלמידים מנגינה חדשה. הרימותי את ידי וכשקיבלתי רשות הדיבור אמרתי לו: "אדוני, אנחנו למדנו כבר שיר זה עם מנגינה טובה מאוד בכיתה ד'" [אי ההתאמה במספרי הכיתות - במקור]. ראיתי שפניו נהיו אדומים מכעס והוא השיב לי בערך כך: מאימתי אתה מומחה לקבוע טיב של מנגינה? אני בינתיים כבר הייתי לגמרי מבולבל, כיוון ששכני לספסל הספיק ללחוש לי: "אידיוט! הוא מלמד מנגינה שלו". התחלתי לגמגם ולהצטדק, אך הוא אמר "תשיר את המנגינה הטובה הזאת!" בקושי התאוששתי ושרתי לו את השיר, הכיתה ישבה בלי נוע, והמתח היה די גדול. כשגמרתי לשיר שתק אידלסון אולי חצי שדה, אבל לנו זה נדמה כנצח ואח"כ אמר: אתם למדתם את השיר עם מנגינה ערבית שאותה התאימו למילים עבריות ואני מלמד אתכם מנגינה אירופית שנכתבה למילים באופן מיוחד. אחר כך המשיך ללמד את המנגינה שלו כאילו לא קרה דבר. מאותו יום עבר בינינו חתול שחור. זה נמשך כמה שבועות. לבסוף לא החזקתי מעמד, ניגשתי אליו ואמרתי: אני מצטער על דבריי אבל עכשיו אני רואה שהמנגינה שלימדת הייתה באמת יותר יפה. אידלסון פרץ בצחוק אדיר והשיב: אל תשקר! המנגינה הערבית די טובה, אבל מדוע אף אחד מהתלמידים לא העז לאמר לי שכבר למדתם את השיר עם המנגינה הזאת?

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


מתוך "אוצר נגינות ישראל" כרך 9




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם