הללויה (לחן זטלר)

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ!הללויה הללו-אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו הללוהו בגבורותיו הללוהו כרוב גודלו הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכינור הללוהו בתוף ומחול הללוהו במינים ועוגב הללוהו בצלצלי-שמע הללוהו, בצלצלי תרועה כל הנשמה תהלל יה הללויה!

תהלים ק"נ

זטלר מעיד כי לא ברור לו מאין הגיעה אליו המנגינה: כיוון שמרבה לקרוא במקרא, כנראה שיְצָרָהּ בעצמו תוך כדי קריאה על-פי מנגינות אחרות שהכיר.