מילים (4 גרסאות)
כִּבְשָׁן אָדֹם הוּא לְבָבִי
תִּשָּׂא נַפְשִׁי חֶדְוַת עֵינַיִם
כְּשֵׂאת גּוּפִי אֶת מַכְאוֹבִי
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת
הַדָּם גּוֹעֵשׁ
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
עָלוּ בָּאֵשׁ
אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר,
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר
הַגִּלְבּוֹעַ
מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת
הַלֵּב יִקְצֹר
מַגַּל הַקֶּשֶׁת
מִי יַעֲצֹר?
כִּי בַּסּוּפָה נָעוּפָה שְׁנֵינוּ
כִּשְׁתֵּי רוּחוֹת זוּ נֶגֶד זוּ
וְכֹה דְּבוּקוֹת כִּזְרוֹעוֹתֵינוּ
עוֹד שׁוּם זְרוֹעוֹת לֹא נֶאֶחְזוּ
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת...
כִּבְשָׁן אָדֹם הוּא לְבָבִי
הַיּוֹם אֶשְׂרֹף שְׂרִידֵי הַלַּיִל
בַּלֶּהָבוֹת שֶׁל מַכְאוֹבִי
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת
הַדָּם גּוֹעֵשׁ
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
עָלוּ בָּאֵשׁ
אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר,
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר
הַגִּלְבּוֹעַ
מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת
הַלֵּב יִקְצֹר
מַגַּל הַקֶּשֶׁת
מִי יַעֲצֹר?
שְׁזוּפַת יָגוֹן כָּאֲדָמָה אַתְּ
אַךְ עַל פָּנַיִךְ אוֹר יָהֵל
נַפְשֵׁךְ עַד אֵין סוֹף מִשְׂתָּרַעַת
סוּפַת אָבִיב בָּהּ תִּשְׁתּוֹלֵל
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת...
וּבַסּוּפָה נָעוּפָה שְׁנֵינוּ
כִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת זוֹ נֶגֶד זוֹ
וְכֹה דְּבוּקוֹת כִּזְרוֹעוֹתֵינוּ
עוֹד שׁוּם זְרוֹעוֹת לֹא נֶאֶחְזוּ
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת...
אוֹרָה אֶל תּוֹךְ גּוּפִי זוֹרֵם [ בביצוע ברלסקי: חָזִי ]
צְלִילֵי חָלִיל אֶזְרֶה לָרוּחַ [ בביצוע ברלסקי: צלילי חוֹזֶה ]
עֵת חַלּוֹנִי אֶזְרַע לָכֶם [ בביצוע ברלסקי: אֶת חֲלוֹמִי ]
הֲלֹא יִפְרַח כִּפְרֹחַ פֶּתַע
וְהוּא אֵיתָן עַל צוּק גּוֹרָל
וְהוּא יַעֲלֶה גָּדוֹל כַּנֶּצַח
רְווּי דַּמְּכֶם אִתְכֶם יִגְדַּל
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת הַלֵּב יִקְצֹר
מַגַּל הַקֶּשֶׁת מִי יַעֲצֹר
אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר
הַגִּלְבּוֹעַ מְחַבֵּק אֶת הַתָּבוֹר
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת הַלֵּב יִקְצֹר
מַגַּל הַקֶּשֶׁת מִי יַעֲצֹר
פְּלָדָה כְּחֻלָּה הֵם הַשָּׁמַיִם
כִּבְשָׁן אָדֹם הוּא לְבָבִי
הַיּוֹם אֶשְׂרֹף שְׁרִידֵי הַלַּיִל
בַּלֶּהָבוֹת שֶׁל מַכְאוֹבִי
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת, הַלֵּב גּוֹעֵשׁ
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת עָלוּ בָּאֵשׁ
אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר
הַגִּלְבּוֹעַ מְחַבֵּק אֶת הַתָּבוֹר
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת, הַלֵּב גּוֹעֵשׁ
צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת עָלוּ בָּאֵשׁ
שְׁזוּפַת יָגוֹן כַּאֲדָמָה אַתְּ
וְשַׁדְמוֹתַיִךְ יָם צוֹהֵל
נַפְשִׁי עַד אֵין סוֹף מִשְׂתָּרַעַת
סוּפַת אָבִיב פֹּה תִּשְׁתּוֹלֵל
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת הַלֵּב יִקְצֹר
מַגַּל הַקֶּשֶׁת מִי יַעֲצֹר
אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר
כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר
הַגִּלְבּוֹעַ מְחַבֵּק אֶת הַתָּבוֹר
הַיָּד חוֹרֶשֶׁת הַלֵּב יִקְצֹר
מַגַּל הַקֶּשֶׁת מִי יַעֲצֹר
אוֹר!
הקלטות (17)
שנת הקלטה: 4.9.1958
ללא ליווי כלי.
המקהלה הקליטה את השיר גם מוקדם יותר פעמים אחדות: בניצוח אברהם קפלן, בניצוח נחמיה וינבר בליווי פסנתר, וכן בעיבוד פאול בן-חיים יחד עם מקהלת פועלי ירושלים.
ביצוע
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 11.1.1962
ביצוע כלי.
ביצוע
על השיר
אליעז חרז את "זוּ נגד זוּ" עם "נאחזוּ", אבל בעצם התכוון ל"זוֹ נגד זוֹ".
ביצועים נוספים:
- הגבעטרון (סרטון)
- בנימין סיגל (Benjamin Siegel)
- אריק לביא
- מיכל דורון (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, יולי 2014)
- צבי אהרוני (וידיאו מתוך קונצרט חנוכה של חזנים שנערך במיאמי, 1987)
- זמרי קאמרן בניצוח אבנר איתי ובעיבוד מרק לברי (סרטון, תזמון 10:17)
- מקהלת רינת בנוסח המעודכן של הטקסט
- להקת הנח"ל (1972)
- חבורת רננים (1971) בנוסח המקורי של הטקסט
לפי עדות מרק לברי לציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 330, זה היה שירו הראשון, ואת המלים קיבל מרפאל אליעז ישירות. לפי דבריו בקול ישראל ב3.9.1966, המתועדים בכרטסת מאיר נוי, זה הלחן הראשון שלו בישראל (כלומר, קדמו לו לחנים אחרים לפני שעלה ארצה).
על-פי ראיון שלו עם מאיר הרניק בקול ישראל, 23.1.1963, [תקציר בתיה באיאר, שם, עמ' 334]:
[במלים "הוא לבבי"] המנגינה המקורית היתה [סי סול מי לה] ולא כמו עכשיו [סי מי סול לה]. לברי נסע באוטובוס לעמק, והנוסעים התחילו לשיר. כאשר העיר לברי לשרים שהם טועים, ענה לו בחור אחד "שמע, הקומפוזיטור של השיר הזה היה יותר ישראלי ממך, ולא היה טיפש. כמו שאתה אומר זה בלתי אפשרי - כך [כפי ששרנו] צריך להיות! כתוצאה ממקרה זה שינה לברי את השיר באותו מקום...
הגרסה התזמורתית של היצירה היתה במשך שנים היצירה הישראלית הייצוגית במסעות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בחו"ל.
אליהו הכהן:
הנוסח השני בדף זה הוא הנוסח שבו התפרסם השיר והושר בפי כול.
אני מניח שקרה לשיר הזה מה שקרה לעשרות שירים אחרים: המחבר החליט לכתוב נוסח נוסף. או מתוך שביקש למתן במעט את הביטוי האלים "היום אשרוף" במשפט מתון יותר – "תשא נפשי חדוות עיניים" – או סתם מתוך מחשבה שהנוסח השני משופר יותר.
כשכינס רפאל אליעז את כתביו, בחר לכלול את הנוסח הראשון (בדף זה) דווקא. רצונו של מחבר – כבודו, אך הרי אי אפשר לעקור מלב המזמרים את הגירסא דינקותא.
ראו את דברי אליהו הכהן בהרחבה בכתבה "כשהגלבוע התנשק עם התבור" (10.1.2020) בבלוג של דוד אסף "עונג שבת".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
