אלי אליהו

אֵלי אֵלִיָּהוּ אֵלי אֵלִיָּהוּ בִּזְכוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָבֵא נָא בּוֹ יִרְתּוֹם רִכְבּוֹ נָע בַּשְּׁבִי כִּי לֹא לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה הַשְׁקֵה צָר מֵי רֹאשׁ צָר עֵינָיו יִלְטוֹשׁ יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָה מָתַי תַּרְאֶה אוֹת יֶשַׁע אֵל קוֹרְאוֹת לָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת קוֹלָן וַתָּרֹנָּה הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל אָנָּא הָאֵל אֵל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָאאלי אליהו אלי אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא בו ירתום רכבו נע בשבי כי לא לא שכב ליבו גם לא ראה שנה השקה צר מי ראש צר עיניו ילטוש יום עיני לקדוש ישראל תשעינה מתי תראה אות ישע אל קוראות לך ולך נושאות קולן ותרונה המלאך הגואל לפני דל שואל אנא האל אל אברהם הקרה נא

הנוסח המקורי של הפיוט הוא "אל אליהו". מחבר הפיוט מזוהה לפי האקרוסטיכון בתחילת הבתים "אברהם", וכנראה זהו אברהם אבן עזרא. קראו על הפיוט המלא באתר הפיוט והתפילה וראו שם לחנים מעדות שונות.

ההקלטה משנת 1922 תואמת את הטקסט המקוצר (והמשובש בביטוי "השקה צר") שנדפס בספר השירים של אידלזון בשנת 1912. 

ב"אוצר נגינות ישראל" נכלל הלחן בכרך "ספרדי המזרח", אך וריאנט של הלחן בוצע בפי עזרא אהרון - כנראה כמסורת בבל.

על התווים רשום מקאם חוסיני, אך התווים רשומים במינור בלי רבעי טונים.

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 4: נגינות ספרד והמזרח", בנימין הרץ (ירושלים, ברלין, וינה), 1923 תרפ"ג