ילד קט תן לי יד

יֶלֶד קָט, תֵּן לִי יָד, נִסְתּוֹבֵב לְאַט-לְאַט; בָּא אָבִיב הֶחָבִיב, אוֹר וָחֹם וָגִיל סָבִיב! גַּם צִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת לָהּ, וּבְשִׂמְחָה מְצַפְצֶפֶת לָהּ, וְלָכֵן, יֶלֶד חֵן, נִסְתּוֹבֵבָה כֵּן וָכֵן! חַד אֶל חַד, יָד אֶל יָד, מִי עָצוּב – יֵשֵׁב בַּצַּד! צִיל-צְלִיל, רַב הַגִּיל, כִּי נֵלֵךְ יַחְדָּו בַּשְּׁבִיל. וְעַתָּה – מַהֵר חִישׁ-חָשׁ, נִתְפַּתֵּל כְּמוֹ נָחָשׁ, וּבַסּוֹף שׁוּב נָסֹב, הוֹ, כַּמָּה נָעִים וָטוֹב!ילד קט תן לי יד נסתובב לאט לאט בא אביב החביב אור וחום וגיל סביב גם ציפור מעופפת לה ובשמחה מצפצפת לה ולכן ילד חן נסתובבה כן וכן חד אל חד יד אל יד מי עצוב ישב בצד ציל צליל רב הגיל כי נלך יחדיו בשביל ועתה מהר חיש חש נתפתל כמו נחש ובסוף שוב נסוב הו כמה נעים וטוב

בשירונו של לוין קיפניס "מחרוזת" רשום כי הלחן "עממי". המקור ללחן - בתוספת חלק אמצעי מורכב יותר - נדפס בכרך העשירי (ניגונים חסידיים) של "אוצר נגינות ישראל}" בעריכת אברהם צבי אידלזון, תחת הכותרת "מנגינה סטירית על הרבי מטלנא" (הלא הוא רבי דווידל. תודה לפרופ' דוד אסף על הזיהוי). מהכותרת אפשר ללמוד שהלחן שימש שיר אנטי-חסידי, אך מקור הלחן חסידי ממש. זהו ניגון רנ"ד בספר הניגונים של חב"ד, מושר למילים "הנה מה טוב ומה נעים". האזינו כאן. תודה למענדי בלוי על הזיהוי.

יעקב מזור מעיד כי שמע את הלחן בילדותו בשכונת בתי ראנד בירושלים מדודו מנדל.

עדות לכך שהשיר זומר בפועל היא הכללתו בפנקס הפרטי שרה פרצי (צור) וגם בפנקס פרטי של הדסה ברלינסקי.

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 10: ניגונים חסידיים", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932

מבוסס על: "לוין קיפניס - מחרוזת : זמירות ומשחקים לילדים (מהדורת 1970)", תרבות וחינוך, 1970, עמוד 115

מקור: "לוין קיפניס: מחרוזת - זמירות ומשחקים לילדים [פרנקפורט]", אמנות, 1923, עמוד 94

מקור: "לוין קיפניס: מחרוזת - זמירות ומשחקים לילדים [פרנקפורט]", אמנות, 1923, עמוד 95