שִׁלְשׁוֹם שֻׁדַּדְנוּ, אֶתְמוֹל הֻשְׁמַדְנוּ, הַיּוֹם מָרַדְנוּ, נִמְרֹד גַּם מָחָר. וּבְלַהַט-צַעַר, וּבְמַחַץ-סַעַר נִפְרֹץ כָּל שַׁעַר סָגוּר וּמְסֻגָּר. כָּל עוֹד בְּלִבֵּנוּ תִּיקַד הַתּוֹחֶלֶת – לֹא תְּנֻתַּק הַשַּׁלְשֶׁלֶת! שִׁלְשׁוֹם צִפִּינוּ, אֶתְמוֹל מָרִינוּ, הַיּוֹם עָלִינוּ וְנַעַל מָחָר. וּמַעֲצוֹר אַיִן לָעוֹף בַּשָּׁמַיִם, וּלְאָח וְאָחוֹת הַבָּאִים מִנֵּכָר. עָלֹה נַעֲלֶה לַמְּכוֹרָה הַגּוֹאֶלֶת – לֹא תְּנֻתַּק הַשַּׁלְשֶׁלֶת! שִׁיר-עֹז נָשִׁירָה, מוֹקֵד נַבְעִירָה וּשְׁבִיל נָאִירָה לְאָח נוֹדֵד: אֶת שְׁבִיל-הַנֹּעַר לְהוֹד וָזֹהַר וּלְחַיֵּי-טֹהַר שֶׁל עַם עוֹבֵד. כָּבֹה לֹא תִּכְבֶּה לְעוֹלָם הַגַּחֶלֶת – לֹא תְּנֻתַּק הַשַּׁלְשֶׁלֶת!שלשום שודדנו, אתמול הושמדנו, היום מרדנו, נמרוד גם מחר. ובלהט-צער, ובמחץ-סער נפרוץ כל שער סגור ומסוגר. כל עוד בלבנו תיקד התוחלת – לא תנותק השלשלת! שלשום ציפינו, אתמול מרינו, היום עלינו ונעל מחר. ומעצור אין לעוף בשמים, ולאח ואחות הבאים מנכר. עלה נעלה למכורה הגואלת – לא תנותק השלשלת! שיר-עוז נשירה, מוקד נבעירה ושביל נאירה לאח נודד, את שביל-הנוער להוד וזוהר ולחיי-טוהר של עם עובד. כבה לא תכבה לעולם הגחלת – לא תנותק השלשלת!