קרועים אנו (לחן עממי)

קְרוּעִים אָנוּ בְּלוּאִים אָנוּ לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי. הַלְלוּיָה הַלְלוּיָה הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי. וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב. וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב. רְעֵבִים אָנוּ צְמֵאִים אָנוּ לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר. הַלְלוּיָה הַלְלוּיָה הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר. וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב. וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב... ...חֶבְרַיָּא, בּׂאוּ! מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ אֶל בַּל-נֵדַע-מַה-שְּׁמוֹ-הוּא יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל. רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ. מָחָר - עוֹרֵב פּוֹרֵחַ, אֶתְמוֹל - אִי, לַהֲדָם! הָא לַחְמָא - לֶחֶם עֹנִי וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי אֲנִי כַּפָּרָתוֹ! עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת. עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט אַשְׁרֵי כָּל בֶּן-בְּלִי-בַּיִת אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם-זוּ!... נִתְהוֹלֵלָה נִתְחוֹלֵלָה נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה! בִּסְחַרְחֹרֶת לֵב שִכּׂרֶת כְּצִפּׂרֶת אֶל הָאֵשׁ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ פְּתַח אֶת פִּיהוּ יַיִן תֵּן לוֹ. הׂלּוּ חׂלּוּ צַעַר גֹּלּוּ הַלְלוּיָהּ לֵב יָחֵף!קרועים אנו, בלויים אנו, - לכבוד יום-טוב נעד טלאי על גבי טלאי. הללויה! הללויה! הללוהו עד בלי די! והלב קרוע ויחף, והלב ירון-יריע מני כאב. והלב קרוע ויחף, והלב ירון בכאב. רעבים אנו, צמאים אנו, - לכבוד יום-טוב נקדש על לחם צר. הללויה! הללויה! הללו מן המיצר. והלב פרוע ורעב, והלב ירון-יריע מני כאב. והלב קרוע ויחף, והלב ירון בכאב... - - - חבריא, בואו! מתוהו אלי בוהו! אל בל-נדע-מה-שמו-הוא ינחנו הגורל. רק רוח סתיו גונח כַכלב הקרח. מחר - עורב פורח, אתמול - אִי, להדם! הא לחמא - לחם עוני ובשֶבת תחכמוני מי עוד מאושר כמוני - אני כַפרתו! עולם הזה - כַזית. עולם הבא - הוא פַּיִט. אשרי כל בן-בלי-בית, אשרי כל איש גם זוּ! - - - - נתהוללה, נתחוללה, נשתוללה, אמן סלה! בסחרחורת: לב שיכורת, כציפורת אל האש. מי שיש לו, מי שאין לו, - פתח את פיהו, יין תן לו. הולו, הולו צער גולו, הללויה, לב יחף - -
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: עממי

המילים
קְרוּעִים אָנוּ
בְּלוּאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּהוּ עַד בְּלִי דַּי.

וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב.

רְעֵבִים אָנוּ
צְמֵאִים אָנוּ
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נְקַדֵּשׁ עַל לֶחֶם צַר.
הַלְלוּיָה
הַלְלוּיָה
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר.

וְהַלֵּב פָּרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן-יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב.
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְיָחֵף
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב...

...חֶבְרַיָּא, בּׂאוּ!
מִתֹּהוּ אֱלֵי בֹּהוּ
אֶל בַּל-נֵדַע-מַה-שְּׁמוֹ-הוּא
יַנְחֵנוּ הַגּוֹרָל.

רַק רוּחַ סְתָו גּוֹנֵחַ
כַּכֶּלֶב הַקֵּרֵחַ.
מָחָר - עוֹרֵב פּוֹרֵחַ,
אֶתְמוֹל - אִי, לַהֲדָם!

הָא לַחְמָא - לֶחֶם עֹנִי
וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי
מִי עוֹד אֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כַּפָּרָתוֹ!

עוֹלָם הַזֶּה כַּזַּיִת.
עוֹלָם הַבָּא הוּא פַּיִט
אַשְׁרֵי כָּל בֶּן-בְּלִי-בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם-זוּ!...

נִתְהוֹלֵלָה
נִתְחוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה
אָמֵן סֶלָה!

בִּסְחַרְחֹרֶת
לֵב שִכּׂרֶת
כְּצִפּׂרֶת
אֶל הָאֵשׁ.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ
פְּתַח אֶת פִּיהוּ
יַיִן תֵּן לוֹ.

הׂלּוּ חׂלּוּ
צַעַר גֹּלּוּ
הַלְלוּיָהּ
לֵב יָחֵף!
קרועים אנו,
בלויים אנו, -
לכבוד יום-טוב נעד טלאי על גבי טלאי.
הללויה!
הללויה!
הללוהו עד בלי די!

והלב קרוע ויחף,
והלב ירון-יריע מני כאב.
והלב קרוע ויחף,
והלב ירון בכאב.

רעבים אנו,
צמאים אנו, -
לכבוד יום-טוב נקדש על לחם צר.
הללויה!
הללויה!
הללו מן המיצר.

והלב פרוע ורעב,
והלב ירון-יריע מני כאב.
והלב קרוע ויחף,
והלב ירון בכאב...

- - - חבריא, בואו!
מתוהו אלי בוהו!
אל בל-נדע-מה-שמו-הוא
ינחנו הגורל.

רק רוח סתיו גונח
כַכלב הקרח.
מחר - עורב פורח,
אתמול - אִי, להדם!

הא לחמא - לחם עוני
ובשֶבת תחכמוני
מי עוד מאושר כמוני -
אני כַפרתו!

עולם הזה - כַזית.
עולם הבא - הוא פַּיִט.
אשרי כל בן-בלי-בית,
אשרי כל איש גם זוּ! - -

- - נתהוללה,
נתחוללה,
נשתוללה,
אמן סלה!

בסחרחורת:
לב שיכורת,
כציפורת
אל האש.

מי שיש לו,
מי שאין לו, -
פתח את פיהו,
יין תן לו.

הולו, הולו
צער גולו,
הללויה,
לב יחף - -








 פרטים נוספים


נוסח יוסף גולנד  

 



המילים
איחוי בית ראשון ושני לבית יחיד:

קְרוּעִים אָנוּ,
בְּלוּיִים אָנוּ, -
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעַד טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי.
הַלְלוּיָה!
הַלְלוּיָה!
הַלְלוּ מִן הַמֵּצַר

[בפזמון:]
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ-בֶּן-בַּיִת
אַשְׁרֵי כָּל אִישׁ גַּם זוּ!

[בפזמון:]
נִתְהוֹלֵלָה, נִשְׁתּוֹלֵלָה,
נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה


איחוי בית ראשון ושני לבית יחיד:

קרועים אנו,
בלויים אנו, -
לכבוד יום-טוב נעד טלאי על גבי טלאי.
הללויה!
הללויה!
הללו מן המיצר

[בפזמון:]
אשרי כל איש-בן-בית
אשרי כל איש גם זו!

[בפזמון:]
נתהוללה, נשתוללה,
נשתוללה אמן סלה





נוסח לאה דגנית  

 



המילים
סוף בית ראשון]
הַלְלוּיָה עַד בְּלִי דַּי

[איחוי ההמשך]
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן יָרִיעַ מִנִּי כְּאֵב
וְהַלֵּב קָרוּעַ וְרָעֵב
וְהַלֵּב יָרֹן בִּכְאֵב

[דילוג על בית שני]

[בהמשך:]
לַחְמִי הוּא לֶחֶם עֹנִי
וּבְשַׁבָּת תַּחְכְּמוֹנִי...

נִתְהוֹלֵלָה!
נִשְׁתּוֹלֵלָה נִתְהוֹלֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה אָמֵן סֶלָה
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ הַיְנוּ הַךְ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁאֵין לוֹ
יַיִן תֵּן לוֹ לֵב יָחֵף

[סוף בית ראשון]
הללויה עד בלי די

[איחוי ההמשך]
והלב קרוע ורעב
והלב ירון יריע מני כאב
והלב קרוע ורעב
והלב ירון בכאב

[דילוג על בית שני]

[בהמשך:]
לחמי הוא לחם עוני
ובשבת תחכמוני...

נתהוללה!
נשתוללה נתהוללה
נשתוללה אמן סלה
מי שיש לו מי שאין לו
מי שאין לו היינו הך
מי שיש לו מי שאין לו
יין תן לו לב יחף




מפי ותיקי הגבעטרון  

 



המילים
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, מִי שֶׁאֵין לוֹ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ הַךְ
לֹא חֶדֶר וְלֹא בַּיִת
סָבִיב שָׁמִיר וָשַׁיִת
הָעוֹלָם הוּא כְּזַיִת
וַאֲנִי כַּפָּרָתוֹ.
לַחְמִי לֶחֶם עֹנִי
אָהֳלִי מְעוֹנִי
וּמִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כְּפֶרֶא בּוֹ


מי שיש לו, מי שאין לו
מי שיש לו הינו הך
לא חדר ולא בית
סביב שמיר ושית
העולם הוא כזית
ואני כפרתו.
לחמי לחם עוני
אהולי מעוני
ומי מאושר כמוני
אני כפרא בו





גרסת "שירון שומרי"  

 



המילים
שיר הפקר

בלויים אנו
קרועים אנו
לכבוד יום טוב
נשים טלאי על גבי טלאי.
הללויה, הללויה,
הללויה עד בלי די.
והלב קרוע ועיף
והלב ירון יריע מני כאב.
חבריא בואו
אל תוהו ובוהו,
מבלי לדעת שמו הוא
ינחנו הגורל.
שיר הפקר

בלויים אנו
קרועים אנו
לכבוד יום טוב
נשים טלאי על גבי טלאי.
הללויה, הללויה,
הללויה עד בלי די.
והלב קרוע ועיף
והלב ירון יריע מני כאב.
חבריא בואו
אל תוהו ובוהו,
מבלי לדעת שמו הוא
ינחנו הגורל.




 פרטים נוספים


למנצח על הטראסקה שיר מזמור  

 



המילים
[שורה 3]
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נַעֲדֶה טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי

[בית 2 שורה 3]
לִכְבוֹד יוֹם-טוֹב נִטְעָם פֵּרוּר לֶחֶם צָר

[בית נוסף]
אֲנִי קֻנְדָּס פּוֹחֵח
עַל כָּל אָבִיב אוֹרֵחַ
מָחָר עוּרְבָא פּוֹרֵחַ
אֶתְמוֹל? אִי לַהֲדָם

הָא לַחְמָא לֶחֶם עֹנִי
הָאֹהֶל הוּא מְעוֹנִי
וּמִי עוֹד מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי
אֲנִי כַּפָּרַתּוֹ

נִתְהוֹלֵלָה
נִתְחוֹלֵלָה
מִתַּרְעֵלָה
נִשְׁתּוֹלֵלָה

בִּסְחַרְחֹרֶת
לֵב שִכֹּרֶת
כְּצִפֹּרֶת
אֶל הָאֵשׁ.

הֹלּוּ חוּלוּ
כְּאֵבְכֶם גֹּלּוּ
הָבוּ גֹּדֶל רַב לַטְרָאסְק

[שורה 3]
לכבוד יום טוב נעדה טלאי על גבי טלאי

[בית 2 שורה 3]
לכבוד יום טוב נטעם פירור לחם צר

[בית נוסף]
אני קונדס פוחח
על כל אביב אורח
מחר עורבא פורח
אתמול? אי להדם

הא לחמא לחם עוני
האוהל הוא מעוני
מי עוד מאושר כמוני
אני כפרתו

נתהוללה
נתחוללה
מתרעלה
נשתוללה

בסחרחורת
לב שיכורת
כציפורת
אל האש

הולו! חולו!
כאבכם גולו
הבו גודל רב לטראסק




 פרטים נוספים


בתים נוספים שנדפסו בשירונים  

 



המילים
עוֹלָם הַזֶּה - כַּזַּיִת
עוֹלָם הַבָּא - הוּא פַּיִט
אֲשֶׁר כָּל בֵּן בְּלִי בַּיִת
כָּמוֹהוּ גַּם אֲנִי

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ
מִי שֶׁאֵין לוֹ
פְּתַח אֶת פִּיהוּ
יַיִן תֵּן לוֹ.

עולם הזה - כזית
עולם הבא - הוא פיט
אשר כל בן בלי בית
כמוהו גם אני

מי שיש לו
מי שאין לו
פתח את פיהו
יין תן לו




 פרטים נוספים


מפנקסה של הדסה ברלינסקי  

 



המילים
לַחְמִי לֶחֶם עֹנִי
הָאֹהֶל הוּא מְעוֹנִי
וּמִי מְאֻשָּׁר כָּמוֹנִי
כָּמוֹנִי הַפּוֹעֵל

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וּמִי שֶׁאֵין לוֹ
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ הָךְ

לחמי לחם עוני
האוהל הוא מעוני
ומי מאושר כמוני
כמוני הפועל

מי שיש לו ומי שאין לו
מי שיש לו היינו הך




 פרטים נוספים


מפי חנה לזר  

 



קרועים אנו
בלויים אנו
לכבוד יום טוב
טלאי על גבי טלאי
הללויה הללויה
הללויה עד בלי די

והלב קרוע ודואב
והלב ירון יריע מני כאב
חבריא בואו
אל תוהו ואל בוהו
מבלי לדעת כמוהו
כמוני הפועל

אני קונדס פורח
אני תמיד שמח
אתמול גווע מעוני
היום סוער הדם
הוי לחמי לחם עוני
מי מאושר כמוני
הוי מי מאושר כמוני
כמוני הפועל
כי מי שיש לו מי שאין לו
מי שיש לו היינו הך
מי שיש לו מי שאין לו
ארחי פרחי כך וכך


הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

יוסף גולנד 


ביצוע:

 

מאיר גלס 

הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

לאה דגנית 
שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

ותיקי הגבעטרון 
שנת הקלטה: 14.2.2013

ביצוע:

 

חנה לזר 
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:18:38).

הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר אילן


על השיר

השיר המקורי של שלונסקי מתחיל: "קרועים אנו בלואים אנו", אך בכל השירונים שבספרייה הלאומית האתחלתא היא:... בלויים אנו.

כותבת חגית הלפרין, מעגבניה ועד סימפוניה: השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופארודיות על שירתו (ספריית פועלים, תשנ"ז 1997), עמ' 70, 74:

[מתארכת את המילים לשנים 1924-1923 אך ראו להלן]. הפזמון "קרועים אנו" נדפס בפעם ראשונה בשלמות ב"כתובים" שנה ב' גליון ל"ה/ל"ו, ג' סיוון תרפ"ח (22.5.1928) [בפועל נדפס שם חלקית; ראו צילום העיתון – זֶמֶרֶשֶׁת] במדור "זמירות" שיסד שלונסקי להפצת שיר-העם הארצישראלי. הפזמון כונס במהדורת "שירים" שיצאה ב-1954, כרך א', עמ' 231-230.

כבר בשירון "החלוצים" משנת תרפ"ה מתפרסמים שני הבתים הראשונים של השיר תחת הכותרת "הללויה" ללא שם המחבר, וזו עדות להיקלטותו המהירה של הפזמון ולהפיכתו לשיר-עם. הפזמון כתוב בהברה האשכנזית.

לפי הכתוב בשירונים אחדים הלחינה את השיר אחותו של שלונסקי, המלחינה ורדינה שלונסקי, אולם במכתבה לדן אלמגור (7.11.1974) סיפרה ורדינה כי היא כתבה רק את העיבוד ללחן. לדבריה באמצע שנות השלושים (בין השנים 1934 ל-1937) ביקש ממנה שלונסקי שתכין "מֶלוֹדֶקְלָמַצְיָה" לשיר הזה בשביל אשתו הראשונה לוסיה, שחקנית תיאטרון ה"אוהל". לפי עדותה, שני אחיה, אברהם ודב, "הרכיבו" את הלחן, והיא לא ידעה בדיוק מה מקורו. המנגינה לדעתה היא בהשפעת הפולקלור היהודי הרומני, והיא גם העלתה סברה שזו מנגינה שחיבר אביהם, טוביה שלונסקי. חלקו השני של הלחן לדברי ורדינה שלונסקי הוא "מנגינה עממית מקורית - הורה סוערת שהייתה אופיינית לאותה תקופה. אברהם חיבר את המילים לתוך הצלילים". ורדינה שלונסקי סיפרה כי השיר הושר לראשונה עוד בעין-חרוד בשנת 1922 [נתון זה סותר את התיארוך הראשי אצל הלפרין – זֶמֶרֶשֶׁת] בפי אחותה אידה (יהודית), שלימים הייתה לזמרת אופרה ושם הבימה שלה היה נינה ולרי. לאחר זמן נוספו לשיר ביצועים רבים. שרו אותו השחקנית לוסיה שלונסקי, הזמר יוסף גולנד, הזמרת רבקה מחט (רעייתו של יעקב מחט, מאנשי ה"חברה טראסק"), שחקנית "האהל" לאה דגנית, והשחקנית מרים ברנשטיין-כהן

לשיר נוצרו וריאנטים אחדים ועל-פי-רוב הושר רק בחלקו. לדברי המוסיקאי מנשה רבינא ["סוללי הדרך לזמר העברי" בתוך: ספר העלייה השלישית, 1964, עמ' 841 - 846], כתב שלונסקי את השיר עוד ברוסיה ושינה אותו בהיותו בעין-חרוד לפי צורכי המקום והנסיבות, אולם קשה לקבל עדות יחידה זו, משום שסגנון השיר ואופיו אינם מתאימים לרוח השירים שכתב שלונסקי לפני עלייתו ארצה, וקרוב לוודאי שהשיר נכתב לראשונה בתקופת עין-חרוד.

בארכיון שלונסקי נתגלה נוסח נוסף של הפזמון "קרועים אנו" שכותרתו "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" [...] בפרק זכרונותיו "מעגבניה ועד סימפוניה" (1954) אכן התייחס שלונסקי אל המנון החלוצים "קרועים אנו" כאל המנון "חברה טראסק" ורמז על הקשר ביניהם. מסתבר שמתחילה כתב שלונסקי שני שירי המנון הקשורים ל"חברה טראסק" וחוץ מן הפזמון "המנון הטראסק" נחשב גם "קרועים אנו" בעיני שלונסקי להמנונם של בני החבורה [...] הדמיון בין שני הפזמונים בולט [...] אולם כבר בתקופה מוקדמת, סמוך לזמן הדפסתו של "קרועים אנו" (ג' סיוון תרפ"ה) שינה שלונסקי את הכותרת "למנצח על הטראסקה שיר מזמור" ומחק את השורות המקשרות את השיר במפורש ל"חברה טראסק".

אכן, הלחן נדפס כבר בדף הנלווה "מנגינות לשירי "החלוצים" (1926). גם ב"ספר שירים ומנגינות קובץ שלישי" רשום כי הלחן המוכר מסורתי. בעדות נוספת שמסרה ורדינה שלונסקי לתכנית הרדיו "שאלה של טעם", מסרה כי חיברה את הלחן בשנת 1930 עת ביקר אותה אחיה אברהם שלונסקי בפריס, אך מאיר נוי שתיעד את הדברים בכרטסתו, מעיר עליהם בצדק כי הלחן נדפס קודם לכן.

מקור מוקדם נוסף המעיד על תפוצת השיר: בכתבה בעתון "השומר הצעיר" מיום 25.1.1928 מדווח על השירון "שירוננו": קובץ שירים בהוצאת הקן בטיקוצין (פולניה), ובה נכלל השיר "קרועים אנו, בלואים אנו". לא ברור אם נשמר עותק של מקור זה.

בתיעוד בכרטסת מאיר נוי לכתב יד בלחן משה ביק, רשום כי ביק "הלחין מילים שנמסרו לידיו ב-1921, כפי שהודפסו ב"דבר". לא ידע שהשיר הוא שלונסקי". עם זאת, העדות חשודה כי חיפוש המילים במאגר "עיתונות יהודית היסטורית" אינו מאתר הדפסה של השיר ב"דבר" ולא ידוע על הדפסה של השיר קודם לשירון "החלוצים" (תרפ"ה). לחן שלישי חיבר לשיר בשנת 1928 דניאל סמבורסקי.

תווי הלחן המוכר נדפסו לראשונה ברישום מ[שה] ב[יק] "מפי המזמרים". רישום זה נכלל בכרטיסת מאיר נוי.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מילים


מתוך: "כתובים" ג' סיון תרפ"ח 22.5.1928
תגיות




עדכון אחרון: 19.02.2022 12:20:51


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: