השיר בנוסחים האלה השתייך למחנה השמאל; במחנה הימין נפוץ השיר "הברית". השירים תורגמו מאותו מקור, ולכן גם מנגינותיהם זהות. ראו גם את תרגומו של מרדכי סבר "ברית לחיים ולמוות" ואת תרגומו של אפרים-פישל ברזין, אף הוא תחת השם "ברית לחיים ולמוות".

יודקה בן-דוד (נ' 1927, גבעתיים) טוען כי המנגינה מקורה בשיר פולני. נשמח לאישוש.
לאותה מנגינה תרגם מיידיש יעקב שבתאי את "הבלדה על מותה של חנהל'ה" (יש ביצוע של שלמה ארצי וביצוע של חבורת שֹהם).

מתוך הספר "זֶמֶרְל", ספר שירי הזֶמֶר שתרגמו מיידיש תמר ועמוס רודנר (הקטע ערוך):

השיר יכול לייצג את שירת ה"בוּנד", ברית הפועלים היהודים בליטא, פולין ורוסיה. הארגון, שפעל תחת הדגל האדום (שהיה במזרח אירופה גם סמל החילוניות), האמין שבעיית היהודים היא בעיה מעמדית והתנגד לציונות. מתוך אמונתו זו התנגד גם לתחיית השפה העברית ופיתח את תרבות היידיש ואת שירת היידיש. פעילות הבונד הסוציאל-דמוקרטי נאסרה בברית המועצות. בשואה נרצחו נושאי הדגל האדום יחד עם אחיהם הציונים, האביונים, הסוחרים והבורגנים.

למרות שהליטאים בגבעת ברנר היו רחוקים מהבונד הם מאוד אהבו את "אָ ליבער, מיר האָבּן געשלאָסן". רובם היו "חלוצים (במלעיל) סתם" שדיברו ביניהם בעיקר יידיש. מיעוטם בוגרי המפלגה הציוניסטית-סוציאליסטית צ"ס. בשל ציוניותה של מפלגתם לא חוברו בה שירים ביידיש. אבל כשהגיעו מים עד נפש - שרו גם בְּצ"ס במאַמע-לשון את שירי המפלגה היריבה הענקית - בונד. כל חברי צ"ס בקובנה היו סטודנטים מלבד המסגר הפרולטר שלום (הנקרא שׁוֹלֶם) ג., שפרולטריותו זיכתה אותו בנשיאת הדגל האדום בהפגנות אחד במאי בקובנה. זאת תוך שהוא מקפיד על בּריצֶ'ס (מכנסי רכיבה), על מגפי עור מבריקים וקסקט. כשחברי גבעת ברנר היו מתאספים ומתארגנים לקראת תהלוכת האחד במאי במושבה (רחובות) ומתאמנים על השיר העברי וַרְשַׁבְיַנְקָה, היו הליטאים מזמזמים חרש את "אָ ליבער, מיר האָבּן געשלאָסן" ומסגר הצמרת שולם ג. היה תופס את מקומו בראש.

ר' תרגום של השיר לאנגלית באתר ZEMERL.

תודה רבה לאורי יעקובוביץ' ולעמוס רודנר על חשיפת מקור השיר ועל המידע.

האחד במאי   שירים מתורגמים