נַעַר רָאָה וַרְדִּינָה וַרְדִּינַת הָעֶרֶב כֹּה צְעִירָה וַעֲדִינָה חָשׁ לִרְאוֹת בָּהּ בְּחִנָּהּ שָׂשׂ מִלֵּב וָקֶרֶב וֶרֶד, וֶרֶד, וֶרֶד-חֵן וַרְדִּינַת-הָעֶרֶב סָח הַנַּעַר: אֶקְטֶפְךָ וֶרֶד שֶׁבָּעֶרֶב! סָח הַוֶּרֶד: אֶדְקֶּרְךָ וְלֹא תִּשְׁכַּח עַד קֵץ יוֹמְךָ אֲסָרֵב אֶל סֶרֶב וֶרֶד, וֶרֶד, וֶרֶד-חֵן וַרְדִּינַת-הָעֶרֶב וְהַבֵּן הָרַע קָטַם וַרְדִּינַת הָעֶרֶב שָׁוְא קָבַל הַוֶּרֶד גַּם עֲקָצוֹ וּבוֹ נִלְחַם אַךְ נִכְנַע בַּסֶּרֶב וֶרֶד, וֶרֶד, וֶרֶד-חֵן וַרְדִּינַת-הָעֶרֶבנער ראה ורדינה ורדינת הערב כה צעירה ועדינה חש לראות בה בחינה שש מלב וקרב ורד ורד ורד-חן ורדינת-הערב סח הנער: אקטפך ורד שבערב! סח הוורד: אדקרך, ולא תשכח עד קץ יומך אסרב אל סרב ורד ורד ורד-חן ורדינת-הערב והבן הרע קטם ורדינת הערב שווא קבל הוורד גם עקצו ובו נלחם אך נכנע בסרב ורד ורד ורד-חן ורדינת-הערב