אהבת הדסה (לחן עממי תורכי)

אַהֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי נִקְשְׁרָה וַאְנִי בְּתוֹךְ גּוֹלָה פְּעָמַי צוֹלְלִים. לוּ יֵשׁ רְשׁוּת לִי אֶעֱלֶה אֶתְחַבְּרָה תּוֹךְ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר הֵם נֶהְלְלִים. שַׁחְרִית וְעַרְבִּית בַּת נְדִיבִים אֶזְכְּרָה לִבִּי וְרַעְיוֹנַי בְּחֵשֶׁק נִבְהֲלִים. בִּנְעִים זְמִירוֹת מִנְּדוּד אֶתְעוֹרְרָה וַאְנִי וְרַעְיָתִי בְּרִנָּה צוֹהֲלִים. בִינוּ עֲדַת קֹדֶשׁ בְּשִׁירָה חֻבְּרָה חָתָן וְהַכַּלָּה בְּחֻפָּה נִכְלְלִים. זֶה יוֹם שְׂמָחוֹת לַאֲיֻמָּה יָקְרָה כִּי הִיא וְדוֹדָהּ חֵן וְחֶסֶד גּוֹמְלִים. יַחְדָּו עֲלֵי שֻׁלְחָן וְכוֹס דּוֹדִי קְרָא זַמֵּן שְׂרִידֵינוּ וְכָל הַנִּסְגְּלִים. מִכּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשְׂמְחָה וַאְזַמְּרָה אוֹצִיא לְכָל סוֹדִי וְאָשִׁיב שׁוֹאֲלִים. שֵׁם טוֹב לְמַשְׂכִּילִים בְּדַעַת יָשְׁרָה כִּי הֵם עֲלֵי יִצְרָם בְּוַדַּאי מוֹשְׁלִים. אַהְבַת יְחִידָתִי לְטוּב אֵל נָהֲרָה בָּרוּךְ שְׁהוּא נוֹתֵן שְׂכַר כָּל פּוֹעֲלִים. שָׁלוֹם כְּנָהָר לַעֲדָתִי יִנְהֲרָה זָקֵן וְגַם בָּחוּר וְכָל הָעוֹלְלִים.אהבת הדסה על לבבי נקשרה ואני בתוך גולה פעמי צוללים. לו יש רשות לי אעלה אתחברה תוך שערי ציון אשר הם נהללים. שחרית וערבית בת נדיבים אזכרה לבי ורעיוני בחשק נבהלים. בנעים זמירות מנדוד אתעוררה ואני ורעייתי ברינה צוהלים. בינו עדת קדש בשירה חוברה חתן והכלה בחופה נכללים. זה יום שמחות לאיומה יקרה כי היא ודודה חן וחסד גומלים. יחדיו עלי שולחן וכוס דודי קרא זמן שרידינו וכל הנסגלים. מכוס ישועות אשמחה ואזמרה אוציא לכל סודי ואשיב שואלים. שם טוב למשכילים בדעת ישרה כי הם עלי יצרם בוודאי מושלים. אהבת יחידתי לטוב אל נהרה ברוך שהוא נותן שכר כל פועלים. שלום כנהר לעדתי ינהרה זקן וגם בחור וכל העוללים.

הלחן הנוכחי אינו נכלל בין לחני "אהבת הדסה" באתר הפיוט והתפילה. הלחן מושר שם לפיוט "כי אשמרה שבת". ראו את "אהבת הדסה" גם בלחן עממי תימני מחוגריה. מידע נוסף אודות הפיוט ולחנים נוספים ראו ב"הזמנה לפיוט".

כותב אבנר בהט (אוגוסט 2013):

קבוצת בני תימן (מקרית אונו) שאותם הקלטנו כה רבות (אני ורעייתי נעמי בהט רצון) אכן שרים גם את הלחן הזה, אך הם אמרו לי בפירוש כי למדו אותו כאן בארץ ולא הביאוהו מתימן. מישהו אמר פעם שהוא ממוצא טורקי. 

ואכן, ד"ר יוסף גולדנברג איתר מקור טורקי ללחן (דצמבר 2017). הוא כותב על נסיבות הגילוי: 

מאמר מאת פרופ' אדווין סרוסי על הלחן של השיר בלדינו (מאמר שבאמצעותו זוהה מקור הלחן של "איויתיך") מפנה למאמר על מוזיקה טורקית באנציקלופדיה צרפתית למוזיקה משנת 1922. כל האנציקלופדיה זמינה באופן מקוון (במהדורת 1930). זו אנציקלופדיה מקיפה מאוד שעוסקת גם במוזיקה מערבית. בכרך החמישי יש מאמרים מקיפים על מוזיקה חוץ-מערבית, והמאמר על מוזיקה טורקית לבדו מתפרש על כ-80 עמודים. עברתי על כל הדוגמאות המוזיקליות המובאות שם, והנה נתקלתי ב"שיר היסטורי: שיר הימאים הטורקים לפני סבסטופול" משנת 1855 (בעת המצור שערכו יחד עם הצרפתים במלחמת קרים). זה ממש הלחן המוכר לנו בעברית, למעט החזרות (ראו תווים של השיר המקורי והאזינו להקלטת נוסח הלחן המקורי). יטקה ביי, כותב המאמר, רשם את הלחן בתווים כשהשיר היה כבר כבן 70 שנה.

תחילה סברתי שהשיר הטורקי המקורי נשכח כנראה ולא איתרתי אותו בהקלטה או בכל מקור אחר מלבד האנציקלופדיה הצרפתית. ואולם עדיאל בן שלום שלח לי קישור לביצוע בטורקית של (מקהלת ו)תזמורת הצבא העותומאני (טרם הוברר ממתי ההקלטה). מתברר שהנוסח המזומר קרוב לנוסח שהתקבל בעברית אף יותר מהנוסח בתווים. ביצועים חדשים בטורקית: אחמט קאיה (Ahmet Kaya), יאטאר גמילר (Yatar Gemiler).

---

עוד על השיר:

• רבקה שטורמן חיברה לשיר ריקוד.
• נתן אלתרמן כתב ללחן זה את "שיר התימניות". לחן זה מופיע בשירון Songs Heard in Palestine למילים "ילדה נעימה חכמת לב" (שיר מס' 8, עמ' 17-16) המופיעות באתרנו בלחן אחר.

ראו את "אהבת הדסה" גם בלחן עממי תימני 1 ושם הפניות לכל הלחנים.

  מתוך מאמרו של Yitka Bey על מוזיקה טורקית ["La musique turque"] בתוך  Encyclopédie de la musique et dictionnaire du conservatoire, כרך 5, עמ' 3029 [במהדורת 1930].