כשהרבי אלימלך

כְּשֶׁהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ אֱלִימֶלֶךְ! מִיָּד חָלַץ אֶת הַתְּפִלַּיָּא וְחָבַשׁ מִשְׁקָפַיָּא וְקָרָא לַכַּנָּרַיָּא: כַּנֵּר! אָז כִּנֵּרוּ כַּנָּרַיָּא, כַּנָּרַיָּא כֹּה כִּנֵּרוּ כֹּה כִּנֵּרוּ כַּנָּרַיָּא כַּנָּרַיָּא! כְּשֶׁהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ הִתְבַּדֵּחַ כְּמוֹ מֶלֶךְ אֱלִימֶלֶךְ! מִיָּד שָׁכַח מִלֵּי דִּישְׁמַיָּא וְיָצָא בְּרִקּוּדַיָּא וְקָרָא לַמְּצִלְּתַיָּא: צַלְצֵל! אָז צִלְצֵלוּ מְצִלְּתַיָּא מְצִלְּתַיָּא כֹּה צִלְצֵלוּ כֹּה צִלְצֵלוּ מְצִלְּתַיָּא מְצִלְּתַיָּא!כשהרבי אלימלך התבדח כמו מלך התבדח כמו מלך אלימלך! מיד חלץ את התפיליא וחבש מישקפיא וקרא לכנריא: כנר! אז כינרו כנריא, כנריא כה כינרו כה כינרו כנריא כנריא! כשהרבי אלימלך התבדח כמו מלך התבדח כמו מלך אלימלך! מיד שכח מילי דישמיא ויצא בריקודיא וקרא למצילתיא: צלצל! אז צילצלו מצילתיא מצילתיא כה צילצלו כה צילצלו מצילתיא מצילתיא!

שיר לגלוג על רבנים מאת המחבר הקומוניסט יצחק רייז (הידוע כמוישה נאדיר).

הרבי אלימלך מליז'נסק הוא מייסד החסידות הפולנית בליז'נסק, ותלמידו של המגיד ממזריץ'. תלמידיו של הרבי אלימלך התפשטו על פני פולין והקימו חצרות חסידים.

השיר העברי הוא תרגום מיידיש, והשיר היידי המקורי הוא עיבוד של השיר האנגלי Old King Cole.  בשיר האנגלי מככב מלך עליז המבקש את מקטרתו, את קערתו, ומזמן כַּנָּרִים שלושה. גם מבחינת המנגינה, הנוסח בעברית עוקב בדיוק אחר הנוסח ביידיש, שהוא דומה באופן מובהק אך לא זהה לאחד הלחנים של השיר באנגלית. האזינו לשיר האנגלי בלחן הדומה ל"רבי אלימלך".

ביצועים נוספים לטקסט הזה:

• בנג'מין מייסנר ומקהלת לחן
• בספרייה הלאומית יש הקלטות נוספות של השיר אך הן מוגנות בזכויות יוצרים ואפשר להאזין להן רק בבניין הספרייה (אברהם פררה; אברהם פררה עם חבורת זמר רן; מייק בורשטיין).

תרגומים נוספים ושירים נוספים באותו לחן:

• "הרבי אלימלך" (תרגום אילון-ברניק)
• "הרבי אלימלך" (תרגום ברזין)
• "כשהרבי רבי נוח"
• המנון לאלימלך, נוסח יעקב אורלנד לתוכנית "מלך אביון" בתיאטרון "המטאטא" (אתחלתא: כשהרבי אלימלך יהיה עלינו מלך), לפי עדות אורלנד בפני דן אלמגור, 20.7.1975, כמתוד בכרטסת מאיר נוי
• "הרבי אלימלך" בנוסח עמוס אטינגר (בביצוע שמעון בר)
• "המדריך"
• הלחן מופיע גם במבוא הכלי ל"נגן לי הכינור"
• "ישיבת ועד הפועל"
• "אלגיה לזואולוגיה"
• "חורשות האורן"
• "מוכרח להיות טוב" (הוקלט בפי ישראל יצחקי)
• פרקים ממגילת חיינו. נכלל במארז התקליטורים "באור ובסתר" בביצוע דודו פישר.
• בכרם (אתחלתא: פה אצלנו המפקדים למספוא לא דואגים), מתועד בכרטסת מאיר נוי מתוך פרסום שכינויו המקוצר "הגנה 1".
• "רבנו גורן" (נוסח יורם טהרלב ממלחמת ששת הימים, הוקלט בביצועי אריק לביא ומייק בורשטיין)
• "דפי יומן" (נוסח מסוף שנות השישים ששרו אילן ואילנית)
• חלק מהלחן חופף גם בשיר "עוד אשיר ואנגן" (אהובה עוזרי, 1976)
• "כשמורתנו שרתנו" - שיר היתולי, נדפס ב"הארץ שלנו", 30.6.1964, ראו מועתק במחברת נוי מס' 3 של שירים עבריים במילים בלי תווים, עמ' 199 (עמ' 220 בקובץ הסרוק)

---

על "הדוד איליה", גרסת השיר ברוסית, מספר אלי סט:

ליאוניד אוטיוסוב בלווי תזמורת הג'ז שלו ביצעו את הגרסה הרוסית שאינה תרגום של השיר היידי, אך יש לה זיקה אליו. גרסה זו נכתבה קרוב לוודאי בידי אליזבטה פולונסקיה לבית מובשנזון (1890-1969), משוררת, מתרגמת ועיתונאית רוסיה. הסרטון נוצר ב-1995 על בסיס הקלטה של ליאוניד אוטיוסוב מ-1940. (תודה לאבי תדמור)

על גלגול הלחן לטורקיה ולצרפת מספרת לזֶמֶרֶשֶׁת (מרץ 2017) האנתרופולגית ד"ר אורית אבוהב (הדברים נערכו בידי זֶמֶרֶשֶׁת):

בטורקיה הלחן זכה למלים בעלות תוכן לאומני ביותר, המדברות באהבת המולדת (הרפובליקה). נהוג להשמיע את השיר בגרסתו הקצבית בחתונות. האזינו לשיר בגרסתו הקלאסית מפי אייטן אלפמן (Ayten Alpman).

בגרסה דו לשונית של השיר (תורכית וצרפתית) הטקסט הטורקי הוא הקלאסי (בטורקיה מייחסים את השיר למקור צרפתי), ואילו הבתים בצרפתית נלקחו משירה של מיריי מתיה (Mireille mathieu) "העיוור" (L'Aveugle).

במשחקי כדורגל של הקבוצה הטורקית גלטסריי שרים אותו האוהדים על רקע גרסתו הקלאסית.

המידע נמסר לי על ידי עיישה אקרסו מטורקיה, לאחר שנודע לי שהלחן מושמע תדירות בחתונה טורקית.

עיבוד מאת: מאיר נוי (נוימן)

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 98-99 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 5

מקור: "90 געקליבענע יודישע פאלקס לידער מיט נאטען", גולדפארב, ורשה, 1926, עמוד 9-11

מקור: "140 פאלקסלידער [שירי עם]", גיטלין, ורשה, [1918/1925] 1930, עמוד 94-96 בחלק ב

עיבוד מאת: אהרן שפי

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

מתוך העיתון "פארווערטס"  17.8.1919  עמוד 6