מילים: יעקב אורלנדלחן: ידידיה אדמון, עממי בוכריכתיבה: 1937-1938 הלחנה: 1944
|
המילים עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹבֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ.שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.אוֹצְרוֹת אוֹפִיר וּצְרִי גִּלְעָדרֶכֶב מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת.אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵןמִן הַיְּאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹתשְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִיםוְקוֹל-קוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,מַה לִּי חֵיל אֶלֶף וּמָה רְבָבָה?שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,בּוֹאִי כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,מַה לִי חֵיל אֶלֶף וּמַה רְבָבָה?עץ הרימון נתן ריחו בין ים-המלח ליריחו. שב, חומתי, גדודך מנדוד, שב, תמתי, דודך מנדוד.
אוצרות אופיר וצרי גלעד רכב מצריים שללתי לך, בת. אלף הזמר אתלה לך מגן מן היאור עד הירדן.
את כלולה מכל כלות, את דגולה כנדגלות שתיים עינייך כשתיים יונים וקול-קולך פעמונים.
לך התרועות, לך הזרים, לך כל שלטי הגיבורים, מה לי חיל אלף ומה רבבה? לבבי מת מאהבה.
שב אל הקשת, שב החץ, שב הרימון אל ראש העץ. לך ואלייך החיל יוחל, בואי כלה, כי רד הליל.
לך התרועות, לך הזרים, לך כל שלטי הגיבורים, מה לי חיל אלף ומה רבבה? לבבי מת מאהבה.
|
בוכרית
|
Ci surrat surrati dilʹʙar,
Ba sad gul gul ʙaron dilʹʙar Ci gul gul gul guli ʙulʹʙul Ci ʙulʹʙul ʙulʹʙuli şajdo
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
הדודאים 
עיבוד: פרד הלרמןשנת הקלטה: 1960 מקור: התקליט Ben and Adam מס' EKL 196 בחברת Elektra
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת מזמור שיר, הדסה סיגלוב 
עיבוד: מאיר הרניקשנת הקלטה: 1960 מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
הקישור הועתק
אילנה רובינא 
שנת הקלטה: 15.5.1960 מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב
ביצוע:
הקישור הועתק
נתניה דברת 
ביצוע:
הקישור הועתק
סידור בלרסקי 
שנת הקלטה: 1950 מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records
ביצוע:
הקישור הועתק
להקת כרמון 
עיבוד: גיל אלדמעשנת הקלטה: 1963 מקור: התקליט "לשיר ולרקוד עם להקת כרמון" בחברת ישראפון
ביצוע:
הקישור הועתק
מרתה שלמה 
ביצוע:
הקישור הועתק
גאולה גיל 
ליווי: להקת אורנים צברשנת הקלטה: 1961 מקור: התקליט Israel Dances, מס' 6935 בחברת Folkways Records
ביצוע:
הקישור הועתק
מרים אביגל (ליאון) 
ליווי: להקת וייסשנת הקלטה: 1956 מקור: תקליט מסחרי "ריקודי עם" L.P.119 בחברת מקולית
ביצוע:
הקישור הועתק
שרה יערי 
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת המיולה 
עיבוד: משה רסיוקניצוח: רון זרחיפסנתר: אייל באטשנת הקלטה: 12.10.2013 הקלטה מתוך קונצרט שנערך בנצר סירני. באדיבות נעמי כ"ץ, חברת המקהלה, וצלם הוידיאו שומי שירן.
ביצוע:
הקישור הועתק
הדודאים 
ביצוע:
הקישור הועתק
אהובה צדוק 
שנת הקלטה: 1951
ביצוע:
הקישור הועתק
חבורת שירו שיר, הדסה סיגלוב 
ביצוע:
הקישור הועתק
לאה סיטין 
ביצוע:
הקישור הועתק
רן אלירן 
ביצוע:
הקישור הועתק
חנה אהרוני 
ביצוע:
הקישור הועתק
לילית נגר 
מקור: תקליטון מקולית 256
ביצוע:
הקישור הועתק
חנה אהרוני 
ביצוע:
הקישור הועתק
איה עזריאלנט 
ביצוע:
הקישור הועתק
עודד רייך 
ביצוע:
הקישור הועתק
מקהלת ילדי מושב חרות 
ביצוע:
הקישור הועתק
זמרשת, משתתפי האירוע 
הובלת שירה: נגה אשדגיטרה: נגה אשדמנדולינה: עליזה נגרשנת הקלטה: 2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת מתוך אירוע זמרשת מס' 3 מועצה מקומית אזור, 18.01.08 הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
על השיר
החלק הראשון של השיר ע"פ נעימה עממית בוכרית. ברכה צפירה, ב"קולות רבים" (מסדה, 1979, עמ' 183) זיהתה את המקור כ"שודם דר סורטט אושוק". האזינו לביצוע פולינה קלנטרובה לשיר הבוכרי המקורי מתוך סדר פסח תשמ"ג 1983. החלק השני של הלחן מקורי מאת אדמון. בעצם אורך הלחן המקורי הוא כאורך השיר העברי המלא, כשכל חצי ממנו חוזר פעמיים.
יעקב אורלנד העיד על חיבור השיר עדויות שונות, ותואמות באופן חלקי בלבד:
בריאיון לציפי פליישר, 10.2.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 376):
"הייתי באיזו חתונה של צעירה בוכרית בירושלים ושם שרו את הנעימה [שר את החלק הראשון] ולא ידעתי מה זה בבוכרית. שאלתי מישהו והוא אמר לי שזה שיר אהבה: "אני אוהב אותך, את אוהבת אותי". מצאה חן בעיניי המנגינה וחיברתי את המילים "עץ הרימון", לפי המנגינה ולא לפי העיבוד שידוע היום. זה היה קצת מונוטוני ואחר-כך כעבור שבוע ימים נפוץ השיר בכל הארץ . . . אחר-כך, כשהשיר כבר היה ידוע מאוד הפיצו אותו רבים, חנה רובינא שהפיצה אותו בין החיילים בתקופת הבריגדה. אחר-כך לקח את זה אדמון (גורוכוב) והוא הוסיף לזה כדי שלא יהיה מונוטוני עוד משהו, זה היה לאחר מספר שנים. זה היה בסוף שנות השלושים 1937-1938 [מתייחס לכתיבת החלק הראשון]. בשנות המלחמה, כשחנה רובינא שרה את השיר בין החיילים באיטליה, היא עוד שרה אותו לפי הנוסח הראשון. רק אחר-כך אדמון חיבר לזה [קטע] שני . . . השיר כמו שהוא ידוע היום . . . הוא השיר השלם, ולכן הוא כבר יותר קצר, ובמקום שישה בתים (כל הזמן אותה המנגינה, כפי שהיה בהתחלה) יש עכשיו כאילו שלושה בתים, והשיר יוצא יותר קצר.
בספר "היו לילות - שירי הזמר של יעקב אורלנד" (1985, עמ' 150) מובאת העדות הבאה:
זמן קצר לאחר גיוסי לצבא הבריטי בראשית שנות הארבעים, הגעתי לחופשת מולדת בירושלים. בשעות אחר הצהרים הלכתי לבקר זוג ידידים שלי ברחוב החבשים. היה זה בית אבן ישן מוקף חצר גדולה. הבית היה מלא שמחה וזמר שלא כרגיל. כלי נגינה אכזוטיים, כלי הקשה וכלי מיתר הדהדו בו. תלבושות ססגוניות וקהל רב. מסתבר שנערכה שם חתונה של בת עדת הבוכרים עם אברך אשכנזי ממקורבי הבית.
שיר אחד ויחיד הדהד כל אותה שעה בכל חדרי הבית. היה זה זמר מונוטוני בעל ארבעה טורי-שיר, שצליליו מתוקים מדבש, אף כי רחוקים ולא מכאן. שאלתי את הכלה מה פשר המילים החוזרות על עצמן בלי הרף, והשיבה: "שיר אהבה – אוהבת אותך, אוהב אותך, אתה יודע".
כל חדרי הבית היו מלאים וההמולה כבדה מנשוא. ברחתי לחדר האמבטיה, הסתתרתי שם וכתבתי בשטף-רצף אחד את מילות 'עץ הרימון' לצליליו המונוטוניים עד אין-מנוס של זמר העם הבוכרי.
השיר 'תפס' מיד. בו בערב כבר שרה אותו רובינא בנוסחו זה בתל אביב. כעבור כמה שבועות פגשתי את ידידי, המלחין ידידיה אדמון-גורוכוב, שאמר לי: " שמע, 'עץ הרימון' נחמד מאוד אבל מונוטוני. ניסיתי להפקיע אותו מחדגוניותו והוספתי לו 'בית מלודי בנוסח הבית הראשון".
אכן הפליא אדמון לקלוע אל השערה ויצר כעין תאומים שנולדו יחדיו.
רובינא ראתה ב'עץ הרימון' שיר שנכתב למענה בלבד ולא בכדי.
כשיצאה יחד עם משה שרת למסע בין היחידות העבריות של הצבא הבריטי, נשאה עמה את 'עץ הרימון' אל החיילים בחפירותיהם על פני כל אטליה, ושובבה בו את נפשם.
כתבים מאוחרים של אורלנד טוענים כי "עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן לֵחוֹ".
לביצועים נוספים:
ראו גם:
- ביאור לשיר מאת משה פלאם במאגר ויקיטקסט
- "פעם אחת תקעתי נאד", גרסה היתולית לשיר
- בזמן מלחמת המפרץ, כתב דב ליכטנברג לפי הלחן את השיר "טילי הסקאד" (מתועד בכרטסת מאיר נוי)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת אהרן שפי
מספר המעבד אהרן שפי: "בשנות הארבעים היו אנשי הכפר הפרסי עדאסייה שבעבר הירדן חוצים את הירמוק (הירמוך) עם עגלה עמוסת רימונים כשי לשכנים באשדות יעקב. כל רימון בגודל של אשכולית, וכל גרגר מתוק מדבש. הטעם עדיין שמור בחיך. לראשונה שמעתי את השיר "עץ הרימון" מפיה של הזמרת הדגולה נתניה דברת בקונצרט בניצוחו של מרק לברי שבו ניגנתי. הוקסמתי ועיבדתי."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תווים
תווים אינטרקטיביים באתר "קהילה מנגנת"
תגיות
עדכון אחרון: 16.05.2022 06:45:06
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|