מילים: יעקב אורלנד
לחן: ידידיה אדמון, עממי בוכרי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1937-1938 הלחנה: 1944
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
אברהם פררה 
ליווי: חמישיית גלבוע
שנת הקלטה: 27.11.1966
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
תזמורת קול ישראל 
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 30.11.1952
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתתזמורת הבידור של קול ישראל 
ניצוח: לסלו רוט
שנת הקלטה: 4.5.1964
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתהדודאים  ביצוע:
להקת לרוקדים הידד  ביצוע:
להקת לרוקדים הידד 
שנת הקלטה: 24.4.1961
עיבוד כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאביבה רוה, הלל (אילקה) רוה  ביצוע:
מקהלת מזמור שיר, הדסה סיגלוב  ביצוע:
אילנה רובינא 
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב
נתניה דברת 
בליווי הרכב כלי. נתניה דברת הקליטה את השיר גם בליווי פסנתר.
נכלל בתקליט: Behold Thou Art Fair and Other Songs of Israelסידור בלרסקי 
מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records
להקת כרמון 
שנת הקלטה: 1963
מקור: התקליט "לשיר ולרקוד עם להקת כרמון" בחברת ישראפון
נכלל בתקליט: שירים עממיים בביצוע להקת כרמון עם תזמורת עממית
נכלל בתקליטור: לשיר ולרקוד עם להקת כרמון
מרתה שלמה 
מקור: התקליט Martha Schlamme Sings Israeli Folk Songs, מס' VSD-2070 בחברת Vanguard
נכלל בתקליט: Martha Schlamme sings Israeli folk songs
גאולה גיל  ביצוע:
מרים אביגל (ליאון)  ביצוע:
שרה יערי 
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 195X
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה. באותו תקליט שידור נכללים גם שיר שרשום לגביו במפורש שפטרושקה מעבד וכן שיר בעיבוד מעבד אחר (חנן שלזינגר). שם המעבד לביצוע שיר זה אינו מתועד.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתמקהלת המיולה 
ניצוח: רון זרחי
פסנתר: אייל באט
שנת הקלטה: 12.10.2013
הקלטה מתוך קונצרט שנערך בנצר סירני.
באדיבות נעמי כ"ץ, חברת המקהלה, וצלם הוידיאו שומי שירן.
הדודאים  ביצוע:
אהובה צדוק 
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 30.5.1951
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חבורת שירו שיר, הדסה סיגלוב 
מקור: התקליט "שירו שיר עם הדסה סיגלוב ומאיר הרניק" מס' AN 46-06 בחברת "הד ארצי".
נכלל בתקליט: חבורת שירו שיר: סדרה 3, עם מאיר הרניק והדסה סיגלוב
לאה סיטין 
ליווי: תזמורתו של א. הלוי
שנת הקלטה: 1945
מקור: תקליטון בחברת "זמיר". בצד: 902B; בתחתית: DZ 101B
רן אלירן  ביצוע:
חנה אהרוני  ביצוע:
לילית נגר 
מקור: תקליטון מקולית 256
חנה אהרוני 
שנת הקלטה: 1959/1960
זהו ביצועה השני של אהרוני לשיר זה (ראו ביצוע נוסף).
נכלל בתקליט: שירים מישראל Cancoes de Israelאיה עזריאלנט  ביצוע:
עודד רייך  ביצוע:
מקהלת ילדי מושב חרות 
החלק הראשון של השיר ע"פ נעימה עממית בוכרית. ברכה צפירה, ב"קולות רבים" (מסדה, 1979, עמ' 183) זיהתה את המקור כ"שודם דר סורטט אושוק". האזינו לביצוע פולינה קלנטרובה לשיר הבוכרי המקורי מתוך סדר פסח תשמ"ג 1983. החלק השני של הלחן מקורי מאת אדמון. בעצם אורך הלחן המקורי הוא כאורך השיר העברי המלא, כשכל חצי ממנו חוזר פעמיים.
יעקב אורלנד העיד על חיבור השיר עדויות שונות, ותואמות באופן חלקי בלבד:
בריאיון לציפי פליישר, 10.2.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 376):
"הייתי באיזו חתונה של צעירה בוכרית בירושלים ושם שרו את הנעימה [שר את החלק הראשון] ולא ידעתי מה זה בבוכרית. שאלתי מישהו והוא אמר לי שזה שיר אהבה: "אני אוהב אותך, את אוהבת אותי". מצאה חן בעיניי המנגינה וחיברתי את המילים "עץ הרימון", לפי המנגינה ולא לפי העיבוד שידוע היום. זה היה קצת מונוטוני ואחר-כך כעבור שבוע ימים נפוץ השיר בכל הארץ . . . אחר-כך, כשהשיר כבר היה ידוע מאוד הפיצו אותו רבים, חנה רובינא שהפיצה אותו בין החיילים בתקופת הבריגדה. אחר-כך לקח את זה אדמון (גורוכוב) והוא הוסיף לזה כדי שלא יהיה מונוטוני עוד משהו, זה היה לאחר מספר שנים. זה היה בסוף שנות השלושים 1937-1938 [מתייחס לכתיבת החלק הראשון]. בשנות המלחמה, כשחנה רובינא שרה את השיר בין החיילים באיטליה, היא עוד שרה אותו לפי הנוסח הראשון. רק אחר-כך אדמון חיבר לזה [קטע] שני . . . השיר כמו שהוא ידוע היום . . . הוא השיר השלם, ולכן הוא כבר יותר קצר, ובמקום שישה בתים (כל הזמן אותה המנגינה, כפי שהיה בהתחלה) יש עכשיו כאילו שלושה בתים, והשיר יוצא יותר קצר.
בספר "היו לילות - שירי הזמר של יעקב אורלנד" (1985, עמ' 150) מובאת העדות הבאה:
זמן קצר לאחר גיוסי לצבא הבריטי בראשית שנות הארבעים, הגעתי לחופשת מולדת בירושלים. בשעות אחר הצהרים הלכתי לבקר זוג ידידים שלי ברחוב החבשים. היה זה בית אבן ישן מוקף חצר גדולה. הבית היה מלא שמחה וזמר שלא כרגיל. כלי נגינה אכזוטיים, כלי הקשה וכלי מיתר הדהדו בו. תלבושות ססגוניות וקהל רב. מסתבר שנערכה שם חתונה של בת עדת הבוכרים עם אברך אשכנזי ממקורבי הבית.
שיר אחד ויחיד הדהד כל אותה שעה בכל חדרי הבית. היה זה זמר מונוטוני בעל ארבעה טורי-שיר, שצליליו מתוקים מדבש, אף כי רחוקים ולא מכאן. שאלתי את הכלה מה פשר המילים החוזרות על עצמן בלי הרף, והשיבה: "שיר אהבה – אוהבת אותך, אוהב אותך, אתה יודע".
כל חדרי הבית היו מלאים וההמולה כבדה מנשוא. ברחתי לחדר האמבטיה, הסתתרתי שם וכתבתי בשטף-רצף אחד את מילות 'עץ הרימון' לצליליו המונוטוניים עד אין-מנוס של זמר העם הבוכרי.
השיר 'תפס' מיד. בו בערב כבר שרה אותו רובינא בנוסחו זה בתל אביב. כעבור כמה שבועות פגשתי את ידידי, המלחין ידידיה אדמון-גורוכוב, שאמר לי: " שמע, 'עץ הרימון' נחמד מאוד אבל מונוטוני. ניסיתי להפקיע אותו מחדגוניותו והוספתי לו 'בית מלודי בנוסח הבית הראשון".
אכן הפליא אדמון לקלוע אל השערה ויצר כעין תאומים שנולדו יחדיו.
רובינא ראתה ב'עץ הרימון' שיר שנכתב למענה בלבד ולא בכדי.
כשיצאה יחד עם משה שרת למסע בין היחידות העבריות של הצבא הבריטי, נשאה עמה את 'עץ הרימון' אל החיילים בחפירותיהם על פני כל אטליה, ושובבה בו את נפשם.
כתבים מאוחרים של אורלנד טוענים כי "עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן לֵחוֹ".
לביצועים נוספים:
- משה אוישר (Moishe Oysher)
- עפרה חזה (סרטון)
- רוחמה רז (סרטון)
- לירון לב (סרטון מערב שירי אורלנד וזעירא בפסטיבל עין-גב 2009)
- רוזה וול (Rosa Wol) (סרטון)
- אריק לביא
- אריק איינשטיין
- צלילי שבזי (שיר שני במחרוזת ולס)
- יזהר כהן
- זהבה בן
- גלית גיאת
- אורי שבח (סרטון, מתוך החלק הלא תחרותי בפסטיבל הזמר המזרחי 1975)
- רביעיית הדר נויברג (סרטון)
- ליאת יצחקי
- לירון לב ורבקה זוהר - לצפייה ולהאזנה באיכות אולפן
- שי טרי (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, אפריל 2015)
- שושנה דמארי
- מקהלת "שורשים"
- רינת גבאי
- ויקטוריה מאקארסקאיה (2018)
ראו גם:
- ביאור לשיר מאת משה פלאם במאגר ויקיטקסט
- "פעם אחת תקעתי נאד", גרסה היתולית לשיר
- בזמן מלחמת המפרץ, כתב דב ליכטנברג לפי הלחן את השיר "טילי הסקאד" (מתועד בכרטסת מאיר נוי)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
מספר המעבד אהרן שפי: "בשנות הארבעים היו אנשי הכפר הפרסי עדאסייה שבעבר הירדן חוצים את הירמוק (הירמוך) עם עגלה עמוסת רימונים כשי לשכנים באשדות יעקב. כל רימון בגודל של אשכולית, וכל גרגר מתוק מדבש. הטעם עדיין שמור בחיך. לראשונה שמעתי את השיר "עץ הרימון" מפיה של הזמרת הדגולה נתניה דברת בקונצרט בניצוחו של מרק לברי שבו ניגנתי. הוקסמתי ועיבדתי."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.