הִנָּחֵם בֵּן נָעִים, מְחֵה דִּמְעָה מִלֶּחְיֶךָ לָנֶצַח לֹא יִסְבֹּל עַמֶּךָ. יוֹם יָבוֹא מֵאַפְסֵי אֶרֶץ יִקָּבְצוּ מֵאֶרֶץ גָּלוּתָם אָחֶיךָ. מִמִּזְרָח מִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם יִתְאַסְּפוּ אֶל צִיּוֹן הַבִּירָה, מֵחָדָשׁ יִבָּנֶה הַהֵיכָל הַנִּשְׂרָף מֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה. מִשִּׂפְתֵי הַלְּוִיִּים הַמְּשָׁרְתִים בַּקֹּדֶשׁ יָרִיעַ הַקָּהָל הַלְלוּיָהּ. אָז יָשׁוּב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לְבָרֶכְךָ וּפָרְחָה מֵחָדָשׁ הַנְּבוּאָה. אָז לִחְיוֹת יָשׁוּבוּ אָחֶיךָ הַמְּרוּדִים אִיש תַּחַת גַּפְנֵהוּ תְּאֵנָתוֹ, אָז שֵׁנִית יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירַת הָאִכָּר הַמְּפַתֵּחַ וּמְשַׂדֵּד אַדְמָתוֹ. הִנָּחֵם בֵּן נָעִים הַאֲמִינָה בֶּאֱלוֹהַּ הַהוֹלֵךְ יִשְׂרָאֵל לְהַרְגִּיעַ, יָדַעְתִּי כִּי קָשֶׁה לְךָ יִהְיֶה לְחַכּוֹת אַךְ אַשְׁרֵי הַמְּחַכֶּה וְיַגִּיעַ.הינחם בן נעים מחה דמעה מלחייך לנצח לא יסבול עמך. יום יבוא מאפסי ארץ יקבצו מארץ גלותם אחיך. ממזרח ממערב מצפון ומדרום יתאספו אל ציון הבירה, מחדש יבנה ההיכל הנשרף מחדש ישמע קול שירה. משפתי הלויים המשרתים בקודש יריע הקהל הללויה. אז ישוב הכהן הגדול לברכך ופרחה מחדש הנבואה. אז לחיות ישובו אחיך המרודים איש תחת גפנהו תאנתו, אז שנית ישמע קול שירת האכר המפתח ומשדד אדמתו. הנחם בן נעים האמינה באלוה ההולך ישראל להרגיע, ידעתי כי קשה לך יהיה לחכות אך אשרי המחכה ויגיע.