על גבעות שיח' אבריק

אֲדָמָה-אַדְמָתִי, רַחוּמָה עַד-מוֹתִי, רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ, רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ. אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם שֶׁאָדַם וְנָדַם עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! הַמָּחוֹל בְּגַלִּים יְעַגֵּל עִגּוּלִים. עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, לָעַד בְּחַרְתִּיָּה עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, בְּחַרְתִּיָּה! בְּיוֹמִי וְלֵילִי לִי יֵהוֹד עֲמָלִי עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! כָּאן צַמְּרוֹת הַזֵּיתִים מְזַמְּרוֹת: זֶה בֵּיתִי, אֶבֶן-אֶבֶן תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ, תִּלְחַשׁ: הִכַּרְתִּיהוּ. הֶרָה, הוֹרָה שֶׁלִּי, יְבוּלַי מַבְשִׁילִים עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה! בִּשְׁבוּעָה לוֹהֲטָה אַתְּ שְׁבוּיָה לִי עַתָּה. זֶה הַלֵּב אֶת נִדְרוֹ לֹא יַרְתִּיעַ, זֶה הַלֵּב לֹא יַרְתִּיעַ. כִּי צִוַּנִי חֵרוּת הָאָדָם הַפָּשׁוּט עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!אדמה-אדמתי, רחומה עד-מותי, רוח רב חרבונייך הרתיח, רוח רב הרתיח. אירשתיך לי בדם שאדם ונדם על גבעות שיח' אבריק וחרתייה! המחול בגלים יעגל עיגולים. עורי, שמש, לעד בחרתייה עורי, שמש, בחרתייה! ביומי ולילי לי יהוד עמלי על גבעות שיח' אבריק וחרתייה! כאן צמרות הזיתים מזמרות: זה ביתי, אבן-אבן תלחש: הכרתיהו, תלחש: הכרתיהו. הרה, הורה שלי, יבולי מבשילים על גבעות שיח' אבריק וחרתייה! בשבועה לוהטה את שבויה לי עתה. זה הלב את נדרו לא ירתיע, זה הלב לא ירתיע. כי ציווני חרות האדם הפשוט על גבעות שיח' אבריק וחרתייה!

על אי הבהירות לגבי שנת חיבור המילים מסבירה חגית הלפרין:

לפי עדותו של פן בראיון שנתן ל"קול ישראל"  בשנות השישים [שהאזנתי לו בארכיון קול ישראל בשנות השמונים], השיר "אדמה אדמתי" נכתב ביום השנה השלישי להירצחו של זייד , כלומר בשנת 1941. אולם כשפן כלל את השיר בספרו "לאורך הדרך" הוא רשם בשוליו את השנה 1939, כאילו נכתב השיר ליום השנה הראשון למות זייד. לפי בדיקתי ביום השנה הראשון כתב פן את "שיר של זייד" שלא נכלל ב"לאורך הדרך". עם זאת כשכינסתי את כל שירי אלכסנדר פן בשני כרכים בסדר כרונולוגי (אלכסנדר פן, "השירים") השארתי בשוליו את השנה 1939 כפי שבחר פן לעשות, ובהערות שבסיום כרך ב' הבאתי את העובדה שלפי עדות המשורר נכתב השיר שנתיים מאוחר יותר.

חיזוק נוסף לשנת הכתיבה המוקדמת יותר הוא תאריך ההלחנה לפי קטלוג שירי זעירא שערך בנו יובל, ובו נרשם התאריך 7.10.1939. המקור לתיארוך קרוב לוודאי כתב יד, אולם כתב היד לא נמצא בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית. לפעמים אפשר שהלחן קודם למילים, ואולם בשיר זה לפי עדותה של שרה זעירא (לחצו על הקישור להאזנה) נראה שהמילים ולחן חוברו יחד. 

תמלול (ערוך) של דברי שרה זעירא:

ציפורה זייד היתה באה משיח' אברק לתל אביב, אל מרדכי זעירא ואלכסנדר פן. היא היתה מביאה איתה קופסת נעליים ובקופסה מעט שזיפים, כמה ביצים, לפעמים פרוסת עוגה שאפתה, כמה לימונים. היא ביקשה שיכתבו את השיר כי אם לא, משימת חייה לא תושלם. וכך היה.

הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, מי שהייתה אשתו של מרדכי זעירא.

תודה לנחומי הרציון ויובל זעירא על ההקלטה.

קראו את כתבתו של יהודה זיו "היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (17.12.2012).

במנגינה חל שינוי עם השנים בשתי התיבות שלפני תחילת הבית. מפרט יוסי גולדנברג: ההקלטות הישנות בביצועי נעמי צורי, רגינה חומסקה בן-אמתי ומקהלת רינת תואמות את גרסת התווים מ"זמרון" (שלד המנגינה בתיבה הוא רה דיאז לדו דיאז); ביצוע הדודאים תואם את הגרסה שעיבד שלמה עומר (אילו היה באותו סולם: רה בקר לדו דיאז); ואילו בהדפסות והקלטות מאוחרות גרסה משולבת (רה דיאז לרה בקר בדרך לדו דיאז).

ביצועים נוספים:

• אסתר ואבי עופרים (סרטון)
• ביצוע חדש מתוך המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון)
• יהורם גאון (סרטון)
• עפרה חזה - שיר רביעי ב"מחרוזת שירי כפר" (תזמון 2:37)
• גלי עטרי בסגנון דיסקו (1978)
• האירוסים - חבורת הזמר של בית אלפא
• הדודאים (לאחר הקדמה בפי חיים חפר)
• ריקי גל בסגנון Funk
• גרי אקשטיין
• הלל (אילקה) רווה
• נגה אשד ורון מי-בר (וידיאו)
• מירי אלוני וחבורת "רונו שיר" בעיבוד גיל אלדמע
• תזמורת "סובו במחול" בעיבוד יגאל חרד (ביצוע כלי)
• מקהלת השומר הצעיר בוונצואלה

בתוכניית מופע של שושנה דמארי בליווי יהודה ברנשטיין בפסנתר באולם "אוהל" בתאריך 29.8.1945 מתועד כי היא שרה שיר זה. אין הקלטה של ביצועה. תודה לערן ליטוין.

עיבוד מאת: שלמה עומר

מקור: "עיבודי שלמה עומר"

מפה ערבית בתעתיק לטיני של אזור טבעון משנת 1880. למטה במרכז - שיח' אבריק; למעלה משמאל - חַ'רְתִ'יֶה (Kharthiyeh, העיצור th - ث בערבית - אינו קיים בעברית, אך צלילו בין תי"ו לסמ"ך).