שחורה אני ונאווה (לחן בן חיים)

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ-בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. שחורה אני ונאוה, בנות ירושלים; כאהולי קדר, כיריעות שלומוה. אל-תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השמש; בני אימי ניחרו-בי, שמוני נוטרה את-הכרמים כרמי שלי, לא נטרתי.

המילים מתוך שיר השירים א', ה'-ו'.

ר' תווי השיר בחוברת "אפרים בן-חיים - קובץ ב", עמ' 22

לחנים נוספים למילים אלה:

• מרק לברי
• שרה לוי-תנאי
• אברהם מינדלין (חפיפה חלקית לפסוקים)
• דניאלה דור (הפסוק הראשון בלבד)