שיר העדלאידע

הוא: דַּי אֲנִי קַבְּצָן מִסְכֵּן שְׁלֵים-מַזְּל בִּישׁ-גַּדָּא לָעֲזָאזֵל פּוּרִים הַיּוֹם וְרַק אֵין עַדְלֹאיָדַע היא: בְּצָרְפָת יֵשׁ פְּרֶזִידֶנְט בְּיַפָּן מִיקָאדָא אֲבָל כָּאן בְּתֵל אָבִיב יֵשׁ רַק עַדְלֹאיָדַע הוא: בֹּקֶר - זֶמֶר אֲסַלְסֵל, לַיְלָה - סֶרֶנָדָה לַיָּפָה בִּבְנוֹת חַוָּה גְּבֶרֶת עַדְלֹאיָדַע היא: שֶׁקֶר חֵן אִיטַלְיָה הֶבֶל נוֹף קָנָדָה גַּן הָעֵדֶן לָנוּ הוּא ___ [מילה לא מפוענחת] הָעַדְלֹאיָדַע הוא: הַשֻׂלְטָן חוֹמֵד נָשִׁים יֶלֶד שׁוֹקוֹלָדָה אֶת עֵינַי מַרְהִיב מַרְחִיב קֶסֶם עַדְלֹאיָדַע שניהם: כּוֹס גָּזוֹז הוֹי שַׂר מַשְׁקִים קָוָואס וְלִימוֹנָדָה יָה חַי לִי לִי עֲמָלִי בְּרָאוֹו עַדְלֹאיָדַע הוא: די אני קבצן מסכן שלים-מזל ביש-גדא לעזאזל פורים היום ורק אין עדלאידע היא: בצרפת יש פרזידנט ביפאן מיקאדא אבל כאן בתל אביב יש רק עדלאידע הוא: בוקר - זמר אסלסל לילה - סרנדה ליפה בין בנות חווה גברת עדלידע היא: שקר חן איטליה הבל נוף קנדה גן העדן לנו הוא ___ [מילה לא מפוענחת] העדליאדע הוא: השולטן חומד נשים ילד שוקולדה את עיני מרהיב מרחיב קסם עדלאידע שניהם: כוס גזוז הוי שר משקים קוואס ולימונאדה יה חי לי לי עמלי בראוו עדלאידע

צפו כאן בביצוע משתתפי תכנית הטלוויזיה "קרנבל בתל אביב" (תזמון 53:03) בשילוב שני לחנים דומים: 1. "היי תפוח" שהוא גם הלחן הרוסי של "תה ואורז" (רוב הבתים) 2; לחן "שתי גיטרות" (פתיחה, סיום ואחד הבתים).לעומת זאת, הנוסח שאותר באוסף מאיר נוי, מודבק ממקור לא ידוע, נדפס אחרי המילים של "החוצפה מותרת" ורשום "באותה מנגינה". "החוצפה מותרת" מושר בלחן אחר, הלחן האוקראיני, הידוע יותר של "תה ואורז". לכן לא ברור אם "החוצפה מותרת" זומר גם בלחן הרוסי או שמא "שיר העדלאידע" זומר מלכתחילה (או גם) בלחן האוקראיני.

כותב אורי יעקובוביץ': 

השיר הרוסי הנפוץ (שתי גיטארות) הנו למעשה עיבוד לשיר (poem) בשם "הונגריה צוענית" של אפולון גריגורייב שחיבר בשנת 1857. אין לי אינדיקאציה לגבי שנת חיבור המוסיקה, אולם אני מניח שזה היה לא הרבה זמן אחר כך, ובכל אופן במאה ה- 19. על פי "שירי משוררים רוסיים", כרך ב', השיר הנפוץ בימינו כלול בפרק שנקרא "שירים עממיים מעובדים המאה ה- 18 - תחילת המאה ה- 20. בהערות לשיר זה הוא מוכתר כשיר עממי צועני. בהערות לשיר המקורי של אפולון גריגורייב נרשם כי הוא הפך לרומאנס עירוני פופולארי ושולב ברפרטואר של מקהלות צועניות (עם ואריאנטים).

השיר "שתי גיטרות" תורגם בין השאר לצרפתית, ומשם חזר לעברית שוב בשנות השישים בידי דודו טופז ובוצע בפי אבי טולדנו בתקליטו "השנסונייר - משירי שארל אזנאבור".