משה בתיבה (לחן עממי יידי) - הילה טפר (בן-חיים)

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ, וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן, יֶלֶד יָפֶה רַךְ. וּמִלְּמַעְלָה זֹהַר תְּכֵלֶת וּמִלְּמַטָּה יְאוֹר וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם שׁוֹפְכָה הַרְבֵּה אוֹר. הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים, מֹשֶׁה הַקָּטָן שָׁט. לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה יֶלֶד זֶה הַקָּט.דומם שטה תבה קטנה על היאור הזך ובתבה משה הקטן, ילד יפרך. ומלמעלה זוהר תכלת ומלמטה יאור והשמש בשמים שופכה הרבה אור. הס הגלים השובבים משה הקטן שט. לא יטבע חיה יחיה ילד זה הקט.

מילים: אברהם רייזין
תרגום: קדיש יהודה (לייב) סילמן (לחנים נוספים לתרגום זה)
לחן: עממי יידי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה (בשפת המקור): 4.1902
תרגום: 1906

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ,

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה הַקָּטָן,

יֶלֶד יָפֶה רַךְ.

וּמִלְּמַעְלָה זֹהַר תְּכֵלֶת

וּמִלְּמַטָּה יְאוֹר

וְהַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם

שׁוֹפְכָה הַרְבֵּה אוֹר.

הַס, הַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים,

מֹשֶׁה הַקָּטָן שָׁט.

לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה

יֶלֶד זֶה הַקָּט.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מתוך "החיים והטבע" 1906

דּוּמָם תָּנוּד תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן

יֶלֶד יָפֶה רַךְ

הַס כָּל גַּל הַס כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטָן שָׁט

פַּרְעֹה יִטְבַּע מֹשֶׁה יִחְיֶה

יִהְיֶה מֹשֶׁה קַט

רוֹאֶה מֹשֶׁה תְּכֵלֶת מֵעַל

ויְאוֹר אֵין סוֹף

רוֹאֶה מֹשֶׁה שֶׁמֶשׁ יָפָה

שׁוֹתֶה אוֹר לרוֹב

רך וטוב הוא לב היאור

לא כפרעה רע

פרעה יטבע, משה יחיה

עד החוף יובא

דֹּם יְאוֹר וְשָׂא אֶת מֹשֶׁה

שֶׁמֶשׁ הוֹסֵף אוֹר

מֹשֶׁה יִגְדַּל יִגְאַל עַמּוֹ

מֵעַבְדוּת לִדְרוֹר

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נוסח "היסטוריה לילדים"

[כמו ב"שחרית" למעט:]

בית 1 שורה 3: ובתיבה משה קטן

בית 2 שורה 1: וממעל - שמי תכלת

בית 3 שורה 2: משה קטן שט

פרטים נוספים

נוסח "שחרית"

דּוּמָם צָפָה תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטֹן

יֶלֶד יָפֶה, רַךְ

וּמִמַּעַל כִּפַּת תְּכֵלֶת

וּמִסָּבִיב שׁוֹקֵט יְאוֹר

וּמִמַּעַל שֶׁמֶשׁ יָפֶה

שׁוֹפֵךְ הַרְבֵּה אוֹר

הַס כָּל גַּל, הַס כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטֹן שָׁט

לֹא יִטְבַּע, חָיֹה יִחְיֶה

מֹשֶׁה זֶה הַקַּט

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מתוך "עולם הילדים"

דּוּמָם תָּנוּד תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן

יֶלֶד יָפֶה רַךְ

רוֹאֶה מֹשֶׁה תְּכֵלֶת מֵעַל

מֵי יְאוֹר אֵין סוֹף

רוֹאֶה מֹשֶׁה שֶׁמֶשׁ יָפָה

שׁוֹתֶה אוֹר קָרוֹב

הַס כָּל גַּל הַס כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטָן שָׁט

פַּרְעֹה יִטְבַּע מֹשֶׁה יִחְיֶה

יִהְיֶה מֹשֶׁה קַט

דֹּם יְאוֹר וְשָׂא אֶת מֹשֶׁה

שֶׁמֶשׁ הוֹסֵף אוֹר

מֹשֶׁה יִגְדַּל יִגְאַל עַמּוֹ

מֵעַבְדוּת לִדְרוֹר

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

נוסח הגדה של פסח דגניה ב' תרצ"ט

דּוּמָם שָׁטָה תֵּבָה קְטַנָּה

עַל הַיְּאוֹר הַזַּךְ

וּבַתֵּבָה מֹשֶׁה קָטָן

יֶלֶד יָפֶה, רַךְ

וּמִמַּעַל כִּפַּת תְּכֵלֶת

סָבִיב שׁוֹקֵט יְאוֹר

וּמִמַּעַל שֶׁמֶשׁ אָבִיב

שׁוֹפֵךְ הַרְבֵּה אוֹר

הַס כָּל גַּל, כָּל תְּנוּעָה

מֹשֶׁה קָטָן שָׁט

לֹא יָמוּת, חָיֹה יִחְיֶה

מֹשֶׁה זֶה הַקַּט.

וְטוֹב הַיְּאוֹר וְאֵינוֹ קָשֶׁה

כְּלֵב פַּרְעֹה הָרַע

מֹשֶׁה יִחְיֶה, יִגְדַּל מֹשֶׁה

דְּרוֹר לְעַמּוֹ יִקְרָא.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מקור הלחן (יידיש)

שלאָף זשע מיין פֿייגעלע

מאַך צי דײַן אייגעלע

שלאָף מײַן קינד, שלאָף

אַ מלאך אַ גיטער

זאָל זײַן דײַן היטער

פֿון הײַנט ביז מאָרגן פֿרי

מיט זײַן פֿליגעלע

איבער דײַן װיגעלע

דעקט ער שטיל דיר צי

שלאָף זשע מײַן פֿייגעלע

מאַך צי דײַן אייגעלע

שלאָף מײַן קינד, שלאָף

שלאָף אויס פֿרײַדן

װייס פֿון קײַן לײַדן

שלאָף מײַן טײַער קינד

מאַך צי דײַן אייגעלע

מײַן טײַער פֿייגעלע

שלאָף זיך אויס געזינט

פרטים נוספים

מקור המילים (יידיש)

כותרת: אויפֿן ניל (הנוסח המקובל בביצועים ביידיש בלחן געלברט)

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך,

אויפֿן גרויסן ניל.

שווימט דאָס קעסטל רויִק, גלײַך,

שווימט דאָס קעסטל שטיל.

און די כוואַליעס גייען שטיל,

גייען צאַרט און לינד,

ווי זיי וואָלטן היטן זיך

טאָן אַ לייד דעם קינד.

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך…

אָ די כוואַליעס זענען דאָך

ניט ווי פּרעה שלעכט.

ניט דערטרינקען וועלן זיי

משיחן פֿון קנעכט.

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך…

אויפן ניל - הנוסח המלא

אויפֿן ניל - הטקסט היידי המלא

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך,

אויפֿן גרויסן ניל,

שווימט דאָס קעסטל רויִק, גלײַך,

שווימט דאָס קעסטל שטיל.

און די כוואַליעס רוישן ניט.

רירן זיך נאָר קוים,

ווי זיי וואָלטן ציטערן

אויפֿהייבן אַ שוים.

און די כוואַליעס גייען שטיל,

גייען זאַכט און לינד,

ווי זיי וואָלטן היטן זיך

טאָן אַ לייד דעם קינד.

אָ, די כוואַליעס זײַנען דאָך

ניט ווי פּרעה האַרט:

ניט דערטרינקען וועלן זיי

דעם, אויף וועמען ס'וואַרט,

אַ געדריקטעס, שוואַכעס פֿאָלק

אונטער שטאַרקע הענט,

וואָס עס טרינקט זיך אין זײַן שווייס,

בײַ די ציגלווענט.

אָ, די כוואַליעס זײַנען דאָך

ניט ווי פּרעה שלעכט,

ניט דערטרינקען וועלן זיי

משיחן פֿון קנעכט.

שווימט דאָס קעסטל אויפֿן טײַך,

אויפֿן גרויסן ניל,

און די כוואַליעס טראָגן עס

פֿאָרזיכטיק און שטיל...

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

הילה טפר (בן-חיים)

שנת הקלטה: 10.4.2020
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

המבצעת הקליטה את השיר בפסח תש"ף (ימי קורונה): "השמים כחולים ללא ענן, ללא זיהום אוויר, ללא מטוסים. הצפרים שרות כל היום כי פשוט השקט מאפשר לנו לשמוע אותן. שיר שהיינו שרים כילדים בקיבוץ עם הרבה שקט ותמימות."

המילים: המילים הן תרגום מקורב לשירו של אברהם רייזין "אויף ניל". המילים של "אויפֿן ניל" נדפסו לראשונה בשנת 1902. אין בטחון כי "אויפֿן ניל" זומר בלחן שבו התקבל בעברית "משה בתיבה". רק בשנות הארבעים חובר לו לחן אחר מאת מיכל גילבערט - האזינו לביצוע טובה בן-צבי. קיום מקור יידי לטקסט של סילמן נודע לנו רק באוגוסט 2025: ד"ר עידו בסוק (נכד של סילמן) מסר, פרופ' אברהם נוברשטרן איתר, ואליעזר ניבורסקי השלים פרטים: המילים של "אויפֿן ניל" נדפסו לראשונה בכתב העת "די יודישע פֿאַמיליע“ (קראָקע), גליון מס' 4, אפריל 1902, עמ' 201–202; שבו ונדפסו בשנת 1917 בכרך 11 של "אַלע ווערק פֿון אַבֿרהם רייזען אין 12 בענד, עמ' 193–194

השיר העברי נדפס כנראה לראשונה בעיתון "החיים והטבע" כבר בשנת 1906 (ראו להלן). נוסח שונה מעט נדפס בתרע"ז בשני ספרי לימוד בארצות הברית: "שחרית" וכן "היסטוריה לילדים" שם מזוהה המחבר סילמן. באותה שנה נדפס השיר בנוסח שונה מאוד במקראה נוספת, "עולם הילדים" ללא זיהוי מחבר, תוך ציון המקור ע"ק - אולי, כהצעתו של דוד אסף, עתון הילדים "עולם קטן".

מוסיף עידו בסוק:

סילמן היטיב לעבד. הוא לא תרגם בעלמא, אלא העביר את הדברים לרוח מתאימה לילדים בארץ ישראל. לעיתים הדבר החשוב שהוא עשה הוא לא רק התוספת אלא גם ההשמטה של דברים במקור, כמו הגלים שאינם רשעים כפרעה או הדיבור על 'משיח העבדים' בבית האחרון - ביטוי שהיה עלול להיתפס כזר ו'מחוספס' לאוזן של ילד ארץ ישראלי. ה'גלים' אצלו באמת 'שובבים' ומכים בתיבה בעדינות ואינם 'מבהילים' כמו הביטויים במקור.

עדי נוסח לגרסת המילים העברית המאוחרת "דומם שטה" (ולא "דומם תנוד" או "דומם צפה") יש בדפוס בשירון "זמר חן" משנת 1960 (בלחן אחר מאת נסים נסימוב) ובהקלטת יפה ירקוני משנת 1965.

הלחן: השיר העברי "משה בתיבה" מושר בלחן המוכר משיר יידי אחר, שיר הערש "שלאָף זשע מיין פֿייגעלע". השיר היידי הזה תורגם בידי אזרחי [אולי מרדכי אזרחי (קריצ'בסקי)] כ"שיר ערש" (אתחלתא: נומה עוללי עצום נא עין), וכך נדפס בעיבוד ליאו ליוב ב"דף למקהלה" מס' 167.

יש "שיר ערש קוזאקי" המושר בלחן דומה לטקסט של לרמונטוב. לטקסט הזה יש גם לחן אחר (מאת גרצ'נינוב) והוא עוברת ל"שכב והירדם". נראה כי השיר העברי וכן ""שלאָף זשע מיין פֿייגעלע"" היידי הם גלגולים של לחן זה.

"משה בתיבה" בלחן הנוכחי מתועד לראשונה בשנת 1965, מאוחר יותר מהלחנים האחרים לשיר (ראו להלן), אך לפי עדויות זמרדעים זומר בלחן זה מוקדם הרבה יותר. העדות המוקדמת ביותר היא של הרצליה רז (ילידת 1921) שלמדה את השיר בכיתות הנמוכות של בית הספר.

עוד באותו לחן: