סבא וסבתא - זֶמֶרֶשֶׁת

חֲמִשִּׁים שָׁנָה עָבְרוּ בְּדִיּוּק סַבָּא וְסַבְתָא הָיוּ לְזוּג סַבָּא וְסַבְתָא הַבִּיטוּ וּרְאוּ שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא עֵת שָׁתוּ כּוֹסִית שֶׁל יַי"שׁ יָצָא הַזּוּג בִּמְחוֹל הַקּוֹזָאק _________________ שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּאחמישים שנה עברו בדיוק סבא וסבתא היו לזוג סבא וסבתא הביטו וראו שבעים היא ושמונים הוא עת שתו כוסית של י"ש יצא הזוג במחול הקוזאק יצא הזוג __________ שבעים היא ושמונים הוא

מילים: מרק ורשבסקי (תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום/נוסח עברי: אהרון זאב בן-ישי
לחן: מרק ורשבסקי, עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה)

חֲמִשִּׁים שָׁנָה עָבְרוּ בְּדִיּוּק

סַבָּא וְסַבְתָא הָיוּ לְזוּג

סַבָּא וְסַבְתָא הַבִּיטוּ וּרְאוּ

שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא

עֵת שָׁתוּ כּוֹסִית שֶׁל יַי"שׁ

יָצָא הַזּוּג בִּמְחוֹל הַקּוֹזָאק

_________________

שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

הנוסח העברי המלא

חֲמִשִּׁים שָׁנָה מָלְאוּ בְּדִיּוּק

סַבָּא וְסַבְתָּא הָיוּ לְזוּג

סַבָּא וְסַבְתָּא הַבִּיטוּ וּרְאוּ

שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא

וֶאֱלוֹהִים בֵּרֵךְ אוֹתָם בַּכֹּל

שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה אֵין פֶּרֶץ, אֵין קוֹל

שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי

שְׁמוֹנִים הוּא וְשִׁבְעִים הִיא

הַבֹּקֶר הִשְׁכִּימוּ לְהִתְפַּלֵּל

שֶׁבַח וְהוֹדָיָה נָתְנוּ לָאֵל

הוֹדוּ לַאֲדוֹנַי כִּי בָּרוּךְ הוּא

שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא

הַזּוּג זֶה שָׁב מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ

וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ כְּבָר עֻגּוֹת דְּבָשׁ

הַנְּכָדִים מֵאָז הַבֹּקֶר חִכּוּ

שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא

סַבָּא בִּכְלֵי כֶּסֶף הִתְרַחֵץ

יָצְקָה נֶכְדָּתוֹ תִּזְכֶּה לְעֵת קֵץ

דְּבוֹרָה הַשְּׁחַרְחֹרֶת, הִנֵּה הִיא

שְׁמוֹנִים הוּא וְשִׁבְעִים הִיא

וּמִשֶּׁהִגִּישׁוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן

דָּגִים מְפֻלְפָּלִים דְּגֵי לִוְיָתָן

בִּדְרָשָׁה פָּתַח ר' הֶרְשְׁלֶה צְבִי

שְׁמוֹנִים הוּא וְשִׁבְעִים הִיא

אִישׁ תַּם וְיָשָׁר הוּא הַסָּב

טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל יַעַל כָּל יָמָיו

עַל כֵּן יְבָרְכֶהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

שִׁבְעִים הִיא וּשְׁמוֹנִים הוּא

סַבְתָּא מִנְעוּרֶיהָ אֵשֶׁת חֵן

וְעַד הַיּוֹם הַגִּידוּ אִם לֹא כֵן

סַבְתָּא הִצְטַחֲקָה חִי חִי חִי

שְׁמוֹנִים הוּא וְשִׁבְעִים הִיא

וְטָעֲמוּ לְגִימָה שֶׁל יָי"שׁ

הַדּוֹד נֹחַ יָצָא בִּמְחוֹל הַקּוֹזָק

לְמוּלוֹ הַדּוֹדָה טָפְפָה אַף הִיא

שְׁמוֹנִים הוּא וְשִׁבְעִים הִיא

וְעַד חֲצוֹת הִתְעַלְּסוּ כָּךְ

"סַבְתָּא" לָחַשׁ סַבָּא, לֵיל שָׁלוֹם לָךְ

לְכִי לִישׁוֹן וְהִתְכַּסִּי

שְׁמוֹנִים הוּא וְשִׁבְעִים הִיא

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מקור המילים והלחן (יידיש)

אַכציק ער און זיבעציק זי

ס'איז הײַנט אַקוראַט געװאָרן פֿופֿציק יאָר,

אַז זיי לעבן זיך אין איינעם, דאָס אַלטע פּאָר,

זיי האָבן זיך געעלטערט, קוקט אַײַך צו

אַכציק ער און זיבעציק זי.

כאָטש דער זיידע מיט דער באָבן זײַנען קורץ און קלײַן,

נאָר דער זײַדע מיט דער באָבן זײַנען מלא חן.

ער מיטן שפּיציכדיקן בערדעלע, מיט אַ גױדערל זי,

אַכציק ער און זיבעציק זי.

גאָט האָט זיי מיט עושר און כּבוד בּאַגליקט

אין לעבּען האָבּען זיי זיך קיינמאָל נישט געקריגט.

נאָר "נאָטעלע", נאר "בּאַבּעלע" רוּפען זיי זיך צו –

אַכציק ער און זיבּעציק זי.

זיי זײַנען הײַנט געגאַנגען בײַדע אין שול,

און האָבן דאָרט געדאַװנט טאַקע פֿול

אַז גאָט האָט זיי געהאָלפֿן, ברוך הוא,

אַכציק ער און זיבעציק זי.

פֿון דער שול זײַנען זיי אַהיימגעגאַנגען גלײַך.

אויפֿן טיש איז שוין געשטאַנען לעקעך אַ סך.

די אייניקלעך האָבן געװאַרט שוין פֿון דער פֿרי.

אַכציק ער און זיבעציק זי.

דער עולם האָט זיך באַלד געזעצט צום טיש,

און אַז מען האָט אויפֿגעטראָגן די פֿײַערדיקע פֿיש,

האָט אַ דרשה געהאַלטן רב הערשעלע-צבֿי.

אַכציק ער און זיבעציק זי.

״װי דער זיידע איז געװעזן תּמיד אַ פרומער ייִד,

ייִדן טאָן גוטס איז ער קיינמאָל ניט מיד.

דערפאַר העלפט אים גאָט, אי שפעט אי פֿרי.

אַכציק ער און זיבעציק זי.

װי די באָבע איז געװעזן תּמיד א װײַבל מלא-חן,

דער צירינג שטייט איר נאָך איצטער, זאָגט אליין!״

די באָבע האָט געגעבן אַ שמייכל דערצו

אַכציק ער און זיבעציק זי.

אזוי האָט מען געהוליעט ביז האַלבער נאַכט,

"באָבעלע," זאָגט דער זיידע "אַ גוטשינקע נאַכט,

שלאָף געזונט און דעק זיך צו"

אַכציק ער און זיבעציק זי.

דער זיידע איז געװעזן שוין זייער אַלט--

איז ער אַנטשלאָפן געװארן באַלד.

די באָבע האָט ניט געקאָנט מאַכן די אויגן צו.

אַכציק ער און זיבעציק זי.

זי האָט זיך דערמאָנט אַזוי ליגנדיק אין בעט

װי מען האָט איר איר נאָטען פֿאַר אַ חתן גערעדט.

אַ מופֿלג איז ער געװען און שיין דערצו

אַכציק ער און זיבעציק זי.

די באָבע האָט אָנגעהויבן דרימלען מיט אַ מאָל.

איר חלום װעל איך אייך דערציילן אַן אַנדערש מאָל.

טאָ לאָמיר זי שוין ביידע לאָזן צו רו.

אַכציק ער און זיבעציק זי.

מקור הלחן (אוקראינית)

Полюбила Петруся (התאהבתי בפטרוס)

Полюбила Петруся,

Та й сказати боюся.

Приспів:

Ой, лихо, мій Петрусь, |

Біле личко, чорний вус. | (2)

Та за того Петруся,

Била мене матуся,

Приспів.

Ой, із туги, мій Петрусь

Пішов в військо, не вернувсь.

Приспів.

Ой, лихо, мій Петрусь,

Пішов військо, не вернувсь.

Приспів.

Що з ним в війську там було,

Моє серце не знало.

Приспів.

Не знала, молода,

Яка буде з ним біда.

Приспів.

Що, мій миленький Петрусь,

К тому світу повернусь.

Приспів.

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

עזריה אלון

שנת הקלטה: 12.5.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הבית הראשון הוא תרגום מדוייק של הבית הראשון של השיר היידי "אכציק ער און זיבעציק זי" ("שמונים הוא ושבעים היא") והוא מושר למנגינתו. מנגינה כמעט זהה זוהתה ע"י צבי (גרימי) גלעד בשיר העממי אוקראיני Полюбила Петруся ("התאהבתי בפטרוס"). מאחר ומדובר בתרגום, אין ספק שהשיר העברי נכתב למנגינת השיר היידי.

סביר, מוסיף מיכאל לוקין, שהשיר האוקראיני "Вітер віє горою" (נשבה הרוח בהר) קדם לשירו של וורשבסקי: הוא שולב במערכה השלישית באופרה "נטלקה פולטבקה" (נטלקה מפולטבה - Natalka Poltavka) של הקומפוזיטור האוקראיני ניקולה ליסנקו, שברובה התבססה על שירי עם אוקראיניים ועלתה לראשונה על הבמה ב- 1889.

מעיר אלי ס"ט, האופרה של ליסנקו התבססה על מחזה באותו שם, משנת 1819, מאת המחזאי האוקראיני איבן קוטליארבסקי , שכלל מספר שירי עם אוקראינים. לשיר האוקראיני גרסאות מילים אחדות והוא מוכר בשמות: "Вітер віє горою", שהיא השורה הראשונה בגרסת השיר שהושרה באופרה, "Полюбила Петруся", שהיא השורה החמישית באותה גרסה. לפעמים היא מכונה "Пісня Миколи" (השיר של מיקולה) כשם הדמות באופרה ששרה את השיר.

ביצועים ביידיש: שלמה ארצי; חווה אלברשטיין ומייק בורשטיין.

האזינו לביצוע השיר האוקראיני בפי "מקהלת הקוזאקים מקובאן" עם הסולנית סופיה בובטון.

עוד באותו לחן "הכד השבור", "תנ"ך רבותיי".

ראו את השיר גם בתרגום ברזין "בת שבעים ובן שמונים". לשיר קיים גם תרגום חופשי מאוחר (1964) מאת דן אלמגור. האזינו לנועה קשפיצקי ולגיא שגיא, המבצעים את השיר במז'ור במקום במינור כמו במקור.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

בת שבעים ובן שמונים (באותו לחן)

הטקסט ממשיך עד עמוד 75

מקור: "140 פאלקסלידער [שירי עם]", גיטלין, ורשה, [1918/1925] 1930, 72

תודה לאסתר זינגר מיוטבתה

אברהם צבי אידלזון ציטט את השיר בנוסחו זה (באנגלית) מתוך Folk Songs of Ukraina בעריכת Kolessa (כרך 2, 1913) במבוא ל"אוצר נגינות ישראל" כרך 9 (עמ' xxiv במהדורה האנגלית, עמ' xxi במהדורה הגרמנית).

אידלזון רשם שהשיר הוא המקור של "שיר 356" אלא ש"שיר 356" הוא המקור היידי של "בלילה על מיטתי", שלחנו ללא ספק אחר.

מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 9; Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies: Folk Songs of the East European Jews", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932, xxiv במהדורה האנגלית

יום המשפחה / יום האם

עדכון אחרון: 28.04.2026 16:39:11