דודו

העתקת מילות השיר

הָעֶרֶב יוֹרֵד עֲלֵי אֹפֶק בּוֹעֵר רוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּ וְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּר עַל אִישׁ הַפַּלְמָ"ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ: אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ אִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּל בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל... הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ: הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ? הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָר הָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם וְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר – צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. אַךְ "לֵיל הוֹרָדָה" מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף – עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַק הוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹף לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק. חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ'ה: אָבוּד הוּא לְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ? וְהִנֵּה הַ"זֶּקְס" בָּא בְּעֶרֶב אֶחָד זָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץ וְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבַּיָּד וְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל... עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָב הַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין. רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיו אוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין... רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ: הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ?... הערב יורד עלי אופק בוער רוחות בצמרת הרטיטו ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו: אתנו הלך במסע המפרך אתנו סייר הוא בגבול בקומזיץ היה מזמר ועוד איך אתנו סחב מן הלול... הגישו פנג'אן והגידו: היש עוד פלמח'ניק כמו דודו? הייתה לו בלורית מקורזלת שער הייתה לו בת צחוק בעיניים ועת הקיפוהו בנות עד צוואר – צחק הוא עד לב השמים. אך "ליל הורדה" מן הלב לא יחלוף – עת עוגן בחושך חרק הוא ילד נשא מן הים אל החוף ליטף את לחיו ושתק. חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא לאן התגלגלת יא דודו? והנה ה"זקס" בא בערב אחד זרח אז ירח של קיץ ודודו חיבק את הסטן שביד וחרש יצאנו בליל... עם שחר הבאנו אותו מן הקרב הברוש צמרתו אט הרכין. רק מי ששכל את הטוב ברעיו אותנו יוכל להבין... רעי, נא אמרו והגידו: העוד מחיך הוא שם, דודו?...
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'

הָעֶרֶב יוֹרֵד עֲלֵי אֹפֶק בּוֹעֵר
רוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּ
וְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּר
עַל אִישׁ הַפַּלְמָ"ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ:

אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ
אִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּל
בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ
אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל...

הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ:
הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?

הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָר
הָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם
וְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר –
צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

אַךְ "לֵיל הוֹרָדָה" מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף –
עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַק
הוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹף
לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק.

חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ'ה: אָבוּד הוּא
לְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ?

וְהִנֵּה הַ"זֶּקְס" בָּא בְּעֶרֶב אֶחָד
זָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץ
וְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבַּיָּד
וְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל...

עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָב
הַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין.
רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיו
אוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין...

רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ:
הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ?...

הערב יורד עלי אופק בוער
רוחות בצמרת הרטיטו
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:

אתנו הלך במסע המפרך
אתנו סייר הוא בגבול
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך
אתנו סחב מן הלול...

הגישו פנג'אן והגידו:
היש עוד פלמח'ניק כמו דודו?

הייתה לו בלורית מקורזלת שער
הייתה לו בת צחוק בעיניים
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר –
צחק הוא עד לב השמים.

אך "ליל הורדה" מן הלב לא יחלוף –
עת עוגן בחושך חרק
הוא ילד נשא מן הים אל החוף
ליטף את לחיו ושתק.

חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא
לאן התגלגלת יא דודו?

והנה ה"זקס" בא בערב אחד
זרח אז ירח של קיץ
ודודו חיבק את הסטן שביד
וחרש יצאנו בליל...

עם שחר הבאנו אותו מן הקרב
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...

רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחיך הוא שם, דודו?...




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

יפה ירקוני, מקהלת נשים בניצוח אליעזר חסון 
עיבוד: גיל אלדמע, אלכס וייס
ניצוח: אליעזר חסון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1964

העיבודים בתקליט מאת אלכס וייס וגיל אלדמע. אין פירוט מי מהם עיבד איזה שיר, ואולי עיבדו יחד.

נכלל בתקליט: באב אל וואד
הקלטות נוספות

על השיר

דברי יהואש הירשברג בספרו המשותף עם הרצל שמואלי, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ': חייו,יצירתו והגותו (הוצאת כרמל, 1995), עמ' 86 - 87:

בוסקוביץ' וחיים חפר חיברו את השיר בימי מלחמת השחרור על-פי הזמנת התיאטרון הקאמרי להצגת "הוא הלך בשדות" של משה שמיר [בבימוי יוסף מילוא]. התיאטרון עצמו לא השתמש בסופו של דבר בשירה, והלהקה הצבאית שבה השתתפו שמואל סגל, שלמה בר-שביט, שושנה רביד, שרגא פרידמן ואחרים קיבלה את הרשות לבצעו. שמואל סגל סיפר כי בוסקוביץ' עבד איתם על "העמדת" השיר (כינוי שהיה מקובל בלהקות לביצוע שיר עם בימוי ותנועה). לדבריו, זה היה אחד השירים הרציניים והחזקים בתכניתם. בין השאר שרו את השיר על קברו של דודו [צ'רקסקי], שנפל בנבי יושע [20.4.1948]. הסולנית הייתה אסתר גמליאלית [צ"ל שושנה גמליאלית. תודה לעמי ירימי על התיקון]. השיר עורר הזדהות כה חזקה בין הורים שכולים עד כי הורים אחדים פנו אליהם בטענה שדודו שבשיר הוא אכן בנם שנפל במלחמת השחרור, וכך נעשה השיר הזה סמל להרבה בנים שנפלו.

לפי כתבה לא מתוארכת ב"מעריב לנוער" (מודבקת בכרטסת של מאיר נוי, עמ' 1163 עד 1167 במקבץ הסרוק), השיר אכן נכתב לזכר דודו צ'רקסקי. חיים חפר בריאיון לעתון "על הצפון" בתאריך 22.1.1998 טען כי חיבר את השיר לפני נפילתו של דודו צ'רקסקי (תודה לעפר גביש על מידע זה), אך הוא נוקב שם בתאריך הכתיבה 1946, השנה בה יצא לאור הרומן "הוא הלך בשדות", שנתיים לפני שעלתה ההצגה במאי 1948. 

ההצגה "הוא הלך בשדות" הוצגה לראשונה ב31.5.1948, ואכן בכתבות הראשונות עליה אין זכר לשיר "דודו". ראו באופן בולט הכתבה הארוכה "הצגת בכורה ראשונה במדינת ישראל - "הוא הלך בשדות" בתיאטרון הקאמרי" מאת ד. כ. מלכין (על המשמר, 11.6.1948). הלהקה הצבאית הארצית אכן ביצעה את השיר בתכניתה "אין ספק" (ראו כתבה בעיתון "הארץ", 3.9.1948). 

חבריו של דודו עלו להתישבות ברמות נפתלי. חניכיו, חברי הכשרת דפנה שנותרו בחיים אחרי קרבות נבי יושע הקימו את קיבוץ יראון. (תודה למיה לרמן)

מיכה נצר (נ' 1930, רחובות) מְבָאֵר:

  • לֵיל הוֹרָדָה הוא לילה של הורדת מעפילים;
  • זֵקְסְ = דבר-סוד.

ביצועים נוספים:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים: עיבוד למקהלה  

תיווי: יואב בלינסקי על פי פרסום בדיד "שירים לחיילינו ב" בהוצאת מחלקת התרבות של צבא ההגנה לישראל

תגיות




עדכון אחרון: 12.01.2024 18:48:18


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: