מילים: נפתלי הרץ אימבר
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי רומני (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1878-1884~ הלחנה: התאמת הלחן 1887
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
מקהלת סי בי אס (CBS) ישראל 
ניצוח: נועם שריף
ליווי: התזמורת הסימפונית של סי בי אס (CBS) ישראל/תזמורת CBS ישראל
שנת הקלטה: 1962
נכלל בתקליט: אומרים ישנה ארץ (Israel Suite)
חולדה לשנסקה 
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: 1920
מקור: תקליטון Columbia, Exclusive Artist. 79209
הרמן פניגשטיין 
שנת הקלטה: 1926-9
מקור: תקליטון בחברת סירנה-אלקטרו 18020 / 5015
הוקלט בפולניה
תודה לאבי תדמור
תזמורת לא מזוהה 
שנת הקלטה: 1916-7
כתוב על התקליט (ברוסית): ההמנון הציוני התקווה
הוקלט בקייב, אוקראינה
תודה לאבי תדמור
שמעון יעקב קרילקר 
שנת הקלטה: 193X
מקור: תקליטון בחברת King Records, O.K. 1001
לאחר סיום "התקווה" שר החזן טקסט המותאם ללחן God Save the King.
ליאו שטיין 
שיר מס' 6 בתקליטור מס' 2 במארז.
נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938תזמורת לא מזוהה 
ניצוח: לא ידוע
שנת הקלטה: סביב קום המדינה
מקור: תקליטון מס' H499 בחברת "צליל"
ההקלטה אותרה בהעתק תקליטון מחברת "צליל". תמונת התקליטון ובה פרטי הביצוע אינה בידינו. מספר התקליטון כולל קידומת H; תקליטון 499 הוא תקליטון אחר ובו משירי הצ'יזבטרון.
העיבוד התזמורתי הידוע עד היום. ראו פרטים ב"על השיר".
תזמורת לא מזוהה 
ניצוח: לא ידוע
שנת הקלטה: סביב קום המדינה
מקור: תקליטון מס' 492 בחברת "צליל"
ביצוע תזמורתי מהיר. העיבוד אינו העיבוד המוכר המיוחס למולינארי.
שלמה שמולביץ' (שמולעוויטש) 
מקור: תקליטון בחברת zon-phone 3002
ההקלטה הידועה הראשונה
נוסח המילים של "מבחר שירי ציון"
תודה לאבי תדמור
סוניה ורונקוב 
ויולה: זאב שטיינברג
כינור: אלפרד לונגר
צ'לו: אלברט קאטל (כ"ץ)
שנת הקלטה: לפני קום המדינה
מקור: תקליטון מסחרי בחברת "צליל". מספר מוטבע בצד ימין: א1224, מספר מוטבע בצד שמאל: 451.
המלווים מוגדרים על התקליטון "חברי התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית" ומכאן שהתקליטון יצא לפני קום המדינה.
הביצוע כולל גם את הבית האחרון.
אל ג'ולסון, מקהלתו של סיימון רדי  ביצוע:
משה קוסביצקי 
ריצ'ארד טאקר  ביצוע:
גרשון סירוטה 
מקור: לא ידוע
תודה לאבי תדמור על ההקלטה
מקהלת "ירושלים"  ביצוע:
רגינה חומסקה בן-אמיתי, מקהלת האופרה של תל-אביב, מקהלת הפועלים תל-אביב 
ליווי: התזמורת הסימפונית העממית הישראלית
שנת הקלטה: 195X
מקור: תקליטון מס' 106 (IMF 45) בחברת Israel Music Foundation
הבית הראשון מושר פעמיים. הסולנית נכנסת בפעם השנייה.
מקהלת הצופים היהודים בצרפת  ביצוע:
ניצולי ברגן-בלזן 
הקלטה זו נערכה ע"י כתב ה-BBC במאי 1945 סמוך לאחר שחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן אשר בצפון גרמניה. הצבא הבריטי אשר שחרר את המחנה מצא שם כמה אלפי ניצולים, כמחציתם יהודים, רבים היו במצב גסיסה. הרב הצבאי הבריטי אירגן תפילת קבלת שבת. עבור היהודים במקום היתה זו קבלת השבת הראשונה אחרי 6 שנות מלחמה, ואחרי יותר מ- 10 שנות רדיפת יהודים על אדמת גרמניה. במאמץ רב, התארגנו היהודים, וביודעם שמקליטים אותם - שרו את ההמנון, במילותיו המקוריות (שני בתים ראשונים, בסדר הפוך).
מאיר קנבסקי 
מקור: תקליטון בחברת Columbia מס' E2445
בצד השני של התקליטון: דעס פאסטושקעס טרוים בגרסה כלית לכינור, חליל ונבל. על הצד השני רשום בסוגריים מס' 3908 וייתכן שזהו מספר הצד. תמונת הצד של התקליטון עם ההמנון הלאומי אינה בידינו.
אלמה גלוק 
כינור: אפרם צימבליסט
שנת הקלטה: 11.9.1918
מקור: תקליטון78מס'3003BשלVictrola
בליווי תזמורת לא מזוהה
אליהו הכהן:
"זכורה לטוב ההקלטה ההיסטורית של 'התקווה' לכבוד הצהרת בלפור ושחרורה של ירושלים. כבכל ההקלטות המוקדמות, הושר השיר במתכונת שונה ורחבה יותר מן ההמנון הנוכחי. המבצעת הייתה זמרת האופרה אלמה גלוק ששרה את השיר בנוסחו המוקדם. [...] הקלטת שיר עברי על ידי זמרת בין לאומית בחברת הקלטות יוקרתית שתקליטיה נפוצו בכל העולם, נחשבה אז להישג מיוחד של הזמר העברי. את כל התמלוגים תרמה הזמרת ליישוב הארץ".
(מתוך מאמרו של הכהן "עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח", בתוך: "ירושלים בתקופת המנדט : העשייה והמורשת" בעריכת יהושע בן-אריה, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"ג, עמוד 483)
סימון פסקוואל 
מקור: תקליטון בחברת Pathé Freres Phonograph
התקליטון זמין בארכיון ההקלטות באוניברסיטת פלורידה.
מ. כהן, מקהלה לא מזוהה 
שנת הקלטה: 1930-1935
מקור: תקליטון מס' 25-212346, K-4362 בחברת "Disque "Gramophone, צרפת
אבי תדמור איתר את הביצוע באתר מוזיקה יהודית אבי תדמור, באותו אתר צויין, שההגייה היא "יהודית תוניסאית". גרסת השיר שבביצוע קרובה ביותר לגרסת המילים "מבחר משירי ציון", לא בדיוק בסדר הבתים שבגרסת המילים.
בביצוע כאן "אוחדו" שני קטעי הביצוע, שבתקליט היו כל אחד בצד אחר.
תודה לאבי תדמור.
אפרים דף 
שנת הקלטה: 1920
מקור: תקליטון מס' 13123 בחברת Emerson.
ראו את תמונת התקליטון באתר הארכיונים המוקלטים של אוניברסיטת פלורידה האטלנטית.
על התקליטון: מיט ארק. אקק. = עם ליווי תזמורתי [orchestral accompaniment].
ג'ין אלפרד  ביצוע:
מקהלת כוכב-יאיר 
חגי רחביה 
"תקוותנו", הגרסה בת תשעת הבתים, היא הגרסה המקורית של השיר. גרסת מאוחרת, הקרובה יותר לגרסה המקוצרת והמוכרת, אפשר לראות בשירון "הבה נשירה" (לייפציג 1935).
אליהו הכהן ("חדשות בן-עזר", גליון 341):
את הטיוטה הראשונה של "התקווה" כתב נפתלי הרץ אימבר (1909-1856), כעדותו, בשנת תרל"ח בעיר יאסי ברומניה. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882 שִכלל את השיר והוסיף לו בתים תוך כדי סיוריו בערי הארץ ובמושבותיה הראשונות, עד שהשלימו בשנת 1884. מקץ שנתיים התפרסם השיר לראשונה בספר שיריו הראשון של אימבר: "ברקאי" (ירושלים תרמ"ו) תחת השם "תקוותנו". בנוסחו המקורי מנה השיר תשעה בתים המתלכדים למשפט מורכב אחד בן 132 מילים, המתאר את הוויית התקווה הלאומית.
מקור הלחן בשיר עממי רומני, Carul cu boi, עגלת השוורים. האזינו לשיר הרומני המקורי בהקלטה מקצועית וכן לביצוע נתן קוגן (אחיינו של שמואל כהן, ראו להלן) מתוך התוכנית השנייה, "האח ראשון לציון" בסדרה "שרתי לך ארצי". ראו את תרגום מאיר נוי לטקסט הרומני המקורי מותאם ללחן במחברת מס' 18 של מילים עם תווים, עמ' 1 (עמ' 2 בקובץ הסרוק).
על התאמת הלחן למילים קיימות גרסאות סותרות:
- לפי גרסה אחת, שהביא אליהו הכהן (ראו להלן הפניות למאמריו), מי שהתאים את המילים ללחן הוא שמואל כהן בשנת 1887.
- גרסה אחרת רשם הסופר שלמה הלל'ס במאמרו "סופרי ביסאראביה" בכתב העת התקופה, ל-לא, תש"ו (1946), עמ' 790, מובא אצל אליהו הכהן, "שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל' (א)" בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף, 25.4.2020: "נח רוזנבלום [...] לימד אותנו לשיר את "התקווה" במנגינה בה שרים אותה עד היום, עוד טרם נתפרסמה ונתקבלה בעולם הציוני. לפי דבריו קיבל את המנגינה מהכנר הישיש למיש, שבילה את שארית ימיו בבילצי עירו, לאחר שבילה שנים רבות אחד הכנרים בתזמורת שניגנה בחצר הסולטאן בקונסטנטינופול. למיש היה מחבר מנגינות לשירים מולדוביים שונים, ביניהם גם את המניגנה [צ"ל למנגינה] ההיא. שמע אותה רוזנבלום והתאימה לשיר "התקווה".
- אדווין סרוסי במאמרו Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections (מתוך כתב העת Yuval כרך 9) מצטט את טענת דה סולה פול (De Sola Pool) משנת 1951 לפי הלחן הוא שיר רומני אחר, Cucuruz cu Pana’n sus. הגרסה שאנו מצאנו חולקת עם לחן "התקווה" רק חלק מן הבית. סרוסי, בעקבות אידלזון, חותר לכך שהלחן מתבסס על דגם משותף ללחנים רבים; ואולם נראה שהדבר נכון רק לגבי חלק הלחן של הבית ולא של השיר כולו.
דברי אליהו הכהן:
- "עוד לא אבדה תקוותנו" - "התקווה" - משיר להמנון (בתוך "חדשות בן עזר", גליון 341, 8.5.2008)
- כיצד הפכה "התקווה" להמנון באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית (1997) ובעיצוב מחודש באתר "תולדוט".
- ראיון בתכנית "היו ימים" אצל תום שגב, שם הוא מסביר בין היתר כי השינוי ל"כל עוד בלבב" התבצע בראשון לציון וכי השורה "להיות עם חופשי בארצנו" היא מאת מנהל גימנסיה הרצליה יהודה לייב מטמון כהן, וכן כי השיר נדפס לראשונה בקובץ שירי אימבר "ברקאי". תחילה הלחין את השיר ליאון איגלי מראשון לציון בלחן ארוך, כל בית בלחן שונה. עוד לחנים שהותאמו לשיר לפני הלחן שנקלט היו תפילה יהודית ואז שיר רומני אחר "פרויא ורדה" (עלה ירוק).
- "התקווה", סיפורו של המנון ("גיתית" דו ירחון למוסיקה, סיון תשכ"ח), ראו מודבק בכרטסת נוי, עמ' 1553 במקבץ הסרוק).
- "כיצד הפכה התקווה להמנון" ("עתמול", נובמבר 1978)
- "עוד לא אבדה תקוותנו" ("אריאל" 186, ינואר 2009, עמ' 101 עד 104, זמין מקוון במאגר "כותר ספרי עיון", במנוי בלבד)
- "על הררי ציון – בחיפוש אחר המנון לאומי" (בתוך הספר "לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה" בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 223-247., 2010, זמין במנוי במאגר "כותר ספרי עיון", במנוי בלבד)
העיבוד המוכר לתזמורת מיוחס בדרך כלל לברנרדינו מולינארי, אך כפי שחשפו מרדכי רכטמן ואורי טפליץ בכתבה "מי באמת עיבד את 'התקוה'", מגזין "מוסיקה" גליון 1 (מרץ 1987), עמ' 23 - 24, מולינארי רק שינה מעט את העיבוד מאת מלקולם סרג'נט.
ראו גם:
- לחן נוסף לטקסט של אימבר מאת דוד נובקובסקי
- שירים נוספים שהותאמו ללחן: קדימה (שיר ציון) ו(לחלק הבית בלבד) שירי הרחוב בחצות הלילה והמורה לטבע.
- מנשה רבינא: "התקווה": מקורו של ההמנון, תולדותיו ותכונותיו בהשוואה להמנונים של אומות אחרות (הוצאת המחבר, תשכ"ט, 1968)
- אסתרית בלצן, "התקווה": עבר, הווה, עתיד (משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, תשס"ט)
- Edwin Seroussi, Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections, Yuval Online, 9.9.2015
בעיתון "המליץ" מיום 21.11.1898 מתואר ביקורו של הרצל במושבה רחובות. מתוך התיאור (הכתיב כבמקור):
[...] וישובו אל בית ה' לוין-אפשטין, אשר היה מלא אנשים פה לפה. שמה אכלו את ארוחת הצהרים, ובעת האכל הביע הד"ר הירצל בדברים מעטים וברגש עז את שמחתו הרבה למראה המאכלים והיין, אשר הם פרי עמל אחינו האכרים העברים על אדמת א"י. אחרי האכילה שרו כל הנאספים את השיר: "עוד לא אבדה תקותנו" וכו' ואחרי כן הלך הד"ר הרצל וחבריו לבקר את בתי חברי ועד המושבה.
ביצועים נוספים:
- המקהלה הקאמרית תל אביב בעיבוד גיל אלדמע ובניצוח מיכאל שני
- מקהלת לחן (Lachan)
- סרטון על יהודי מונקאץ' ב-1933. בתזמון 2:46 ניתן לראות ביצוע מרגש להמנון.
- מתוך אירוע זמרשת (וידיאו, כולל דברי הסבר)
- איילה דותן (שירה) ויעל אילת (גיטרה) (וידיאו)
- גרסת מטאל מאת אלי דאלי
- להקת טיפקס
- יוסי אזולאי
- רוני דלומי (סרטון מתוך טקס)
- עומר אדם ונועה קירל (2021, עם טקסט נוסף)
- לוסיה אבלאר (מתוך Uruguay Got Talent 2021)
- התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח להב שני בעיבוד ברנרדו מולינרי לפי מלקולם סרג'נט (2020).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "זמירות ותפילות ישראל Z'miroth ut'filoth Ysroel: A Synagogue Hymnal", Boston Music Company, 1915
עיבוד מאת: ס. ט. ו. פרידלנד
זה פרסום הדפוס המוקדם ביותר של "התקווה" עם המנגינה.
מקור: "Vier Lieder mit Benutzung syrischer Melodien ("ארבעה שירים למנגינות סוריות")", הוצאת המחבר (המעבד), 1895, עמוד 10-11
מתוך: "קובץ שירי ציון ושירי עם בעריכת יוסף בן יהודה מאגילניצקי", פילדלפיה 1914.
תיווי: יואב בלינסקי
עיבודו של אהרן שפי להמנון הלאומי בגרסה לפסנתר.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.העיבוד נושא את השם "תוחלת לאום". המעבד אהרן שפי: "את המרש המצורף כאן חיברתי בהשראת המרש האמריקני National Emblem הבנוי מציטטות מתוך שירים לאומיים ראשוניים. ב"תוחלת לאום" מופיעות ציטטות מתוך 'ציון תמתי', 'התקווה', 'אני מאמין' (שחקי שחקי) והחלק האחרון (טריו) על 'דרכו נא עוז' של אידלסון בשלמותו ובפיתוחו."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.מספר המעבד אהרן שפי: "העיבוד לפילהרמונית שנעשה ע"י המנצח האיטלקי המהולל ברנרדינו מולינארי, הוא פאר היצירה הסימפונית לנעימה הזו. שלום רונלי-ריקליס הֶעֱרָה את העיבוד למתכונת של תזמורת צבאית, ומאז זו הגרסה הרשמית. אני הצטנעתי בגרסה לחמישיית מתכת עם "פעימות לב" של תוף גדול, כי חשתי שיש מקום גם למשהו שעבר בדמיוני כהולם (תרתי משמע)."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
מתוך: "קובץ שירי ציון ושירי עם בעריכת יוסף בן יהודה מאגילניצקי", פילדלפיה 1914.