פַּטִּישׁ פַּטִּישִׁי הַךְ וְהַךְ תְּקַע מַסְמְרִים, הַךְ לָרֹב בַּבַּיִת הַלֶּחֶם אָזַל צָרוֹת רַק צְרוּרוֹת עַד אֵין סוֹף פַּטִּישׁ פַּטִּישִׁי הַךְ וְהַךְ הַכֵּה חִישׁ מַהֵר, חַיִל תַּגְבִּיר עָלַי לְהָכִין עַד מָחָר נַעֲלַיִם לְבַת הַגְּבִיר פַּטִּישׁ פַּטִּישִׁי הַךְ וְהַךְ קְרוֹבָה שְׁעַת חֲצוֹת לַעֲבֹר כָּבְדוּ הָעֵינַיִם מֵרְאוֹת תֵּן כֹּחַ, הָהּ אֵלִי, עֲזֹר פַּטִּישׁ פַּטִּישִׁי הַךְ וְהַךְ רְאִי מִיָּדִי אַל תִּפֹּל בָּרָעָב בִּלְעֲדֶיךָ אֶגְוַע הַזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת הַכֹּל פטיש פטישי הך והך תקע מסמרים, הך לרוב בבית הלחם אזל צרות רק צרורות עד אין סוף פטיש פטישי הך והך הכה חיש מהר, חיל תגביר עליי להכין עד מחר נעליים לבת הגביר פטיש פטישי הך והך קרובה שעת חצות לעבור כבדו העיניים מראות תן כוח, הה אלי, עזור פטיש פטישי הך והך ראי מידי אל תיפול ברעב בלעדיך אגווע הזן ומפרנס את הכול

מקור: "חיים בנציון אילון-ברניק: היה היה מעשה - שירים, סיפורים, מסורות, מנהגים, הנהגות, בדיחות, פתגמים, אמונות תפלות, פרפראות, חידות", פולקלור, תש"ו 1946, עמוד 161