בארץ ישראל קרוב לחורשה

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָרוֹב לַחֻרְשָׁה עֵדֶר עִזִּים שָׁם רוֹעָה חֲלוּצָה הִיא שָׁרָה, גַּם רוֹקְדָה אֶת הָעִזִּים הַשְּׁחַרְחָרוֹת הִיא רוֹעָה יָצְאָה הָרוֹעָה לַחֻרְשָׁה לָשׂוּחַ וְהָעִזִּים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל רוּחַ וְהִיא בּוֹכָה בְּקוֹל רָם הַעוֹד אֶזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת עֶדְרִי אֵי פַּעַם? עָבַר שָׁם חָלוּץ עַל יַד הַחֻרְשָׁה פֶּתַע שָׁמַע אֶת בְּכִי הָרוֹעָה חֲלוּצָה, מַה תִּבְכִּי? הַאִם אָבְדוּ לָךְ הָעִזִּים, הַגִּידִי לִי אִם, חֲבִיבִי, הָעִזִּים לִי תַּחְזִיר אָז נְשִׁיקוֹת עָלֶיךָ אַמְטִיר לֹא עֶשְׂרִים וְלֹא שְׁלוֹשִׁים סַךְ הַכֹּל תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, חֵי נַפְשִׁי רָצָה הֶחָלוּץ לְהַרְוִיחַ שְׂכָרוֹ אֶת הָעִזִּים מִהֵר הוּא לִמְצֹא - הוֹי, חֲלוּצָה, הָבִי שְׂכָרִי! אֶת הַבְטָחָתֵךְ כָּאן לְמַלֵּא מַהֲרִי! לוּלֵא הָיוּ פֹּה עֵדִים בַּשָּׂדֶה הָיִיתִי נוֹשֶׁקֶת לְךָ פֶּה אֶל פֶּה - חֲלוּצָה שַׁקְרָנִית! אַתְּ הִבְטַחְתְּ וְלֹא קִיַּמְתְּ, הוֹי, רַמָּאִית!בארץ ישראל קרוב לחורשה עדר עזים שם רועה חלוצה היא שרה, גם רוקדה את העזים השחרחרות היא רועה יצאה הרועה לחורשה לשוח והעזים התפזרו לכל רוח והיא בוכה בקול רם העוד אזכה לראות את עדרי אי פעם? עבר שם חלוץ על יד החורשה פתע שמע את בכי הרועה חלוצה, מה תבכי? האם אבדו לך העזים, הגידי לי אם, חביבי, העזים לי תחזיר אז נשיקות עליך אמטיר לא עשרים ולא שלושים סך הכול תשעים ותשע, חי נפשי רצה החלוץ להרוויח שכרו את העזים מיהר הוא למצוא - הוי, חלוצה, הבי שכרי! את הבטחתך כאן למלא מהרי! לולא היו פה עדים בשדה הייתי נושקת לך פה אל פה - חלוצה שקרנית! את הבטחת ולא קיימת, הוי, רמאית!

נוסח עברי לשיר היידי "מאריאשע" (דארט אין בוקאווינע). מאיר נוי מביא בספרו "מעייני הזמר" את הנוסחים בשתי השפות ומסכם: "העלילה הועתקה מבוקובינה לארץ ישראל והנפשות הפועלות שונו בהתאם". את הנוסח העברי רשם האספן יעקב צדקוני.

הלחן זהה ללחן "הילד ופרחו". ככל הנראה, הלחן התגלגל באופן עצמאי למקור היידי של "בארץ ישראל קרוב לחורשה".