זולתנו (לחן סמבורסקי)

זוּלָתֵנוּ מִי יוֹדֵעַ בִּדְמָמָה לָשֵׂאת כָּל טֹרַח, לְיַשֵּׁר גַּבְנוּן כָּל אֹרַח וּלְבָרֵךְ רִתְמַת הָעֹל. זוּלָתֵנוּ מִי יוֹדֵעַ גִּבְעוֹת חוֹל הֲפֹךְ לְחֹרֶשׁ בְּחֵיק סֶלַע הַכּוֹת שֹׁרֶשׁ, רִגְבֵי אֶבֶן קוּם וּגְאֹל! זוּלָתֵנוּ מִי יוֹדֵעַ זְחֹל כַּצָּב וְטוּס כַּנֶּשֶׁר, צֶקֶת כְּבִישׁ וּמְתֹחַ גֶּשֶׁר עַל עֶבְרֵי תְּהוֹם וּשְׁאוֹל!זולתנו מי יודע בדממה לשאת כל טורח, לישר גבנון כל אורח ולברך רתמת העול. זולתנו מי יודע גבעות חול הפוך לחורש, בחיק סלע הכות שורש, רגבי אבן קום וגאול! זולתנו מי יודע זחול כצב וטוס כנשר, צקת כביש ומתוח גשר על עברי תהום ושאול!

מקור: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", כתר, 1990, עמוד 100