שני שושנים

העתקת מילות השיר

אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן, אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן, הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים. הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם, אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם. בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים, צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים, עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן. וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם. וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת. כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד, יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד, וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם – אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם. וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר, הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים. הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם, אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.אשיר לך שיר עתיק, נושן, אשיר לך זמר על שושן, היה היו לפני שנים שני שושנים, שני שושנים. היה זה כבר, רחוק היום, אחד לבן, שני אדום. בני-גן-אחד, כשני אחים, צמחו עלה, צמחו חוחים, עת בא הבוקר צחור גון פקח עיניים הלבן. וערב בא ורד היום עצם עיניים האדום. ובלילות ובלילות נשבו רוחות בם קלילות. כה לבלבו עד באה יד, יד שקטפה שושן אחד, ואין יודע עד היום - את הלבן, או האדום. ורק יודעים כי הנותר ליבו נשבר, ליבו נשבר, היה היו לפני שנים שני שושנים, שני שושנים. היה זה כבר, רחוק היום, אחד לבן, שני אדום.
מילים: יעקב אורלנד
לחן: מרדכי זעירא

אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,
אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,
צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,
עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָן
פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.
וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם
עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.

וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת
נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.
כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,
יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,
וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –
אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,
אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
אשיר לך שיר עתיק, נושן,
אשיר לך זמר על שושן,
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
היה זה כבר, רחוק היום,
אחד לבן, שני אדום.

בני-גן-אחד, כשני אחים,
צמחו עלה, צמחו חוחים,
עת בא הבוקר צחור גון
פקח עיניים הלבן.
וערב בא ורד היום
עצם עיניים האדום.

ובלילות ובלילות
נשבו רוחות בם קלילות.
כה לבלבו עד באה יד,
יד שקטפה שושן אחד,
ואין יודע עד היום -
את הלבן, או האדום.

ורק יודעים כי הנותר
ליבו נשבר, ליבו נשבר,
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.
היה זה כבר, רחוק היום,
אחד לבן, שני אדום.




 פרטים נוספים


הבית האחרון לפי כתבי אורלנד   העתקת מילות השיר

 



וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר
לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,
עַד כִּי סוֹף-סוֹף, חוֹשֵׁב אֲנִי,
נִשְׁבּוֹר נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁנִי...
הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים
שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.
ורק יודעים כי הנותר
לבו נשבר, לבו נשבר,
עד כי סוף סוף, חושב אני,
נשבור נשבר גם השני...
היה היו לפני שנים
שני שושנים, שני שושנים.



ביצוע:

 

שושנה דמארי 
עיבוד: משה וילנסקי
ניצוח: משה וילנסקי
ליווי: תזמורת משה וילנסקי
שנת הקלטה: 1956

 גרסה מתוזמרת של העיבוד שדמארי הקליטה בליווי פסנתר.

נכלל בתקליטור: שושנה דמארי: מכלניות עד אור
נכלל בתקליט: Chants d'Israel
הקלטות נוספות

על השיר

בתוכנית "שרתי לך ארצי" (שנות ה-70) מספר דן אלמגור:

השיר נכתב בקפה "כסית" שברחוב דיזינגוף בת"א. זעירא ואורלנד ישבו שם עם נשותיהם. עברה אישה זקנה המוכרת פרחים, שושנים. הם קנו ממנה שני שושנים, וכך, בו במקום, על הספסל בקפה ברחוב דיזינגוף, נולד השיר על שני השושנים.


לשיר ריקוד מאת אליהו גמליאל (משנת 1968)


ביצועים נוספים:

לצפייה:

להאזנה:

באותו הלחן ובהשראה מסוימת של המילים חובר השיר הפנימי של הגבעטרון בתחילת דרכו "שני מטאטאים". צפו כאן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 26.05.2024 15:45:00


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: