שִׁיר עַל עֵץ, עֵץ בּוֹדֵד, עֵץ שִׁקְמָה בָּרוּחַ. כָּל צִפּוֹר, כָּל אָדָם בְּצִלּוֹ יָנוּחַ. כָּל אָדָם בָּעֲרָבָה אֶת הָעֵץ יוֹדֵעַ, אֵין שֵׁנִי לוֹ בַּמִּדְבָּר, הוּא יָדִיד וָרֵעַ. כִּי הָעֵץ כְּאֵם טוֹבָה עֵת יִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם הוּא מֵגֵן מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם. אִמָּא, עֵץ מַה טּוֹב לִבְנֵךְ עַל בִּרְכָּיו לִכְרֹעַ, וְאֶמְצָא פֹּה בְּחֵיקוֹ אֹשֶׁר וּמַרְגּוֹעַ. יָם טָרִי טָרִי טָרִי... וְיָצוֹא יָצָא הַבֵּן אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּגֶב, בְּזֵעַת אַפָּיו הִשְׁקָה רֶגֶב אַחַר רֶגֶב. בַּקִּרְיָה הָרְחוֹקָה אֵם זְקֵנָה אוֹהֶבֶת אֶל בְּנָהּ בָּעֲרָבָה מִכְתָּבָהּ כּוֹתֶבֶת. "הִשָּׁמֵר בְּנִי הַיָּקָר מִמּוֹקֵשׁ וְתַיִל, אֲלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתְךָ מִצִּנַּת הַלַּיִל. עָטוּף סְוֶדֶר וְצָעִיף, גּוֹזָלִי בָּרוּחַ, בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה לְךָ, בְּצֵל הָעֵץ תָּנוּחַ". יָם טָרִי טָרִי טָרִי... וּבִפְרֹץ לֵיל קְרָבוֹת, לֵיל דָּמִים וָסַעַר, מוּל הָאֹפֶל, מוּל הַלֵּיל, יַעֲמֹד הַנַּעַר. אֶת הָעֵץ הַיָּקָר יַד אוֹיֵב עוֹקֶרֶת וְהַבֵּן שׁוּב קוֹרֵא מֵאִמּוֹ אִגֶּרֶת: "אַל יֵאוּשׁ גּוֹזָלִי, צַו זֶה מִגָּבוֹהַּ, גַּם עֵצִים וְגַם תִּקְוָה עוֹד תּוֹסִיף לִנְטֹעַ. עַל אַפָּהּ וַחֲמָתָהּ שֶׁל יָד זוֹ הַפּוֹשַׁעַת עוֹד יִצְמַח בָּעֲרָבָה עֵץ חַיִּים וָדַעַת." יָם טָרִי טָרִי טָרִי...שיר על עץ, עץ בודד, עץ שיקמה ברוח. כל ציפור, כל אדם בצילו ינוח. כל אדם בערבה את העץ יודע, אין שני לו במדבר הוא ידיד ורע. כי העץ כאם טובה עת יפרוש כנפיים הוא מגן מכל פגעי ארץ ושמים. אמא, עץ מה טוב לבנך על ברכיו לכרוע ואמצא פה בחיקו אושר ומרגוע. ים טרי טרי טרי... ויצוא יצא הבן אל מרחבי הנגב בזעת אפיו השקה רגב אחר רגב בקריה הרחוקה אם זקנה אוהבת אל בנה בערבה מכתבה כותבת "הישמר בני היקר ממוקש ותיל, אלוהים ישמור אותך מצינת הליל, עטוף סוודר וצעיף, גוזלי ברוח ברכתי שלוחה לך, בצל העץ תנוח". ים טרי טרי טרי... ובפרוץ ליל קרבות, ליל דמים וסער, מול האופל, מול הליל, יעמוד הנער את העץ היקר יד אויב עוקרת והבן שוב קורא מאימו איגרת: "אל ייאוש גוזלי, צו זה מגבוה, גם עצים וגם תקווה עוד תוסיף לנטוע. על אפה וחמתה של יד זו הפושעת, עוד יצמח בערבה עץ חיים ודעת" ים טרי טרי טרי...