הקטן
גופן
הגדל
גופן
משמר הירדן (לחן גרמני)
כשאון רעם בשמים קול אל חוצב להבות קול קורא מירושלים: שובו לארץ אבות! לירדן לירדן אתיו גם שימו עליו מעברות מקום פלגיו יהמיו העמידו שם משמרות. כבוד לאדני ולארצנו, על הירדן נכין מושבנו! אמון עולם נִשָׁבֵעַ לך אדמה אהובה, לרגביך נֵרָצֵעַ, בל תהי עוד עזובה. מצפון, מצפון נעופה, מבית עבדים ופראים, ובמי הירדן נשטופה, חרפת נודנו בגויים. כבוד לאדוניי... כל עוד בפניני גַלֵּיהָ יפרוש דג סנפירו, ומעץ על גדותיהו ישמיע עוף את זמירו, לירדן לירדן נחישה אף נתקע לנו שם יתד, את חיינו בגיל נקדישה לחרוש ניר ולשדוד. כבוד לאדוניי... ואם לפורצי פרץ יחשבונו רוזנים נענם: שופטי ארץ, הלאם לא יפנו בנים? אדמת הירדן היא אמנו לנו עיניה נשואות, באהבה היא תקראנו, ועלי לחיה דמעות. כבוד לאדוניי...
מילים: נפתלי הרץ אימבר
לחן: עממי גרמני

כשאון רעם בשמים
קול אל חוצב להבות
קול קורא מירושלים:
שובו לארץ אבות!
לירדן לירדן אתיו
גם שימו עליו מעברות
מקום פלגיו יהמיו
העמידו שם משמרות.
כבוד לאדני ולארצנו,
על הירדן נכין מושבנו!

אמון עולם נִשָׁבֵעַ
לך אדמה אהובה,
לרגביך נֵרָצֵעַ,
בל תהי עוד עזובה.
מצפון, מצפון נעופה,
מבית עבדים ופראים,
ובמי הירדן נשטופה,
חרפת נודנו בגויים.
כבוד לאדוניי...

כל עוד בפניני גַלֵּיהָ
יפרוש דג סנפירו,
ומעץ על גדותיהו
ישמיע עוף את זמירו,
לירדן לירדן נחישה
אף נתקע לנו שם יתד,
את חיינו בגיל נקדישה
לחרוש ניר ולשדוד.
כבוד לאדוניי...

ואם לפורצי פרץ
יחשבונו רוזנים
נענם: שופטי ארץ,
הלאם לא יפנו בנים?
אדמת הירדן היא אמנו
לנו עיניה נשואות,
באהבה היא תקראנו,
ועלי לחיה דמעות.
כבוד לאדוניי...


 פרטים נוספים


על השיר

האזינו לביצוע שאול זאלוד  (השיר הראשון בהקלטה, בתזמון 2:17) כפי שהוקלט בידי אליהו הכהן באמצע שנות השבעים לקראת התכנית "שרתי לך ארצי" (השיר לא נכלל בתוכנית). הוא שר את השיר פעמיים, בפעם השנייה במבטא אשכנזי. בהקלטה בספרייה הלאומית מציגה בתו של המבצע בשנת 1999 את ההקלטה משנות השבעים בפני יעקב מזור. לדבריה בהקלטה המלחין הוא אליהו זאלודקובסקי, אחיו של המבצע, שחיבר את הלחן ב-1913-1912, אך לפי האמור להלן הייחוס הזה שגוי.


על פי מחקרו של אליהו הכהן, השיר "משמר הירדן" הושר במאה ה-19 בשני נוסחים ובשלושה לחנים. במאה העשרים חוברו לשיר שתי מנגינות נוספות, כך שבסך הכול השיר זומר בחמישה לחנים לפחות. להלן פרטי המחקר של הכהן:

המילים:

  • הנוסח המקורי שחיבר נפתלי הרץ אימבר, שפתח במילים "כקול רעם בשמים".
  • הנוסח שעיצב המשורר יוסף הלוי תחת השם "הירדן", שפתח במילים "כשאון רעם בשמים", והיו בו הבדלים נוספים לעומת הנוסח המקורי של אימבר.

הלחנים:

  • לחן ראשון לשיר, חיבר בראשון לציון ליאון איגלי, אך הוא לא שרד, לא בתווים ולא בעל פה. [תיעוד על כך שהשיר זומר בלחן איגלי קיים ב"ספר תולדות ההגנה", כרך א', עמ' 126].
  • לחן שני (הוא הלחן שבדף הנוכחי) שהותאם לשיר היה הלחן הגרמני של השיר "די וואכט אם ריין" (Der Wacht am Rhein, כלומר משמר הריין), על פי עדותו של שמואל כהן איש העלייה הראשונה. אין זה הלחן המפורסם של השיר שחובר ע"י קרל וילהלם. השיר הגרמני בלחן בו מושר "משמר הירדן" לא אותר. [נכון לנובמבר 2015 - זֶמֶרֶשֶׁת].
    את הלחן זה תיעדו בשירה גרטלה הורביץ, שמואל בן זאב, מאירה בלקינד, שאול זאלוד ואחרים.

    השיר בלחן זה נדפס בשוגג גם בשירון משירי פואה גרינשפון שיצא לאחר מותו.

  • לחן שלישי שהוקלט מפי זרובבל חביב, יוחס על ידו לרופא אהרון מאיר מזי"א, אך טרם נמצא אישוש לכך.
  • שתי מנגינות נוספות הולחנו לשיר במאה העשרים: לחנו של א.צ. אידלסון ולחנו של ברוך ליפטמן.
  • לחן לא ידוע

רחל עזריה מביאה את עיקרי מחקרו של העיתונאי והחוקר נקדימון רוגל, "תיק אימבר", בהוצאת הספרייה הציונית 1997:

ישנן שתי עדויות בנוגע לשיר ולמקום. האחת עדות מפי פייבל כהנוב על ימי אימבר בארץ. כהנוב היה אז בעל "אפותיקה" (בית-מרקחת) בירושלים. הוא סיפר שאימבר היה נכנס אליו ומקריא משיריו... בתארו את חיי המסחר בעיר בשנות השמונים של המאה שעברה, סיפר על המנהג של הימים ההם להדפיס דברי שיר על עטיפת פנקס הניירות ששימש לצורך סיגריות. יעקב הרצשיין הזמין מאת המשורר את השיר "משמר הירדן" לצורך זה והוא היה שיר מתחרה לשיר הגרמני "די וואכט אום ריין" ["משמר הריין" - זֶמֶרֶשֶׁת], שהודפס על עטיפת פנקסי הניירות על-ידי יבואן מגרמניה, בריישר שמו. (סיפור זה מובא גם אצל גרשון גרא, "כל ההתחלות" (ספריית מעריב, 1984), עמ' 215.
 

הסיפור השני: כאשר דוד שו"ב קנה את "חוות שושנה" ממשפחת לובובסקי, הוא קרא למקום "משמר הירדן" משום שעל הגשר שעבר מעל הירדן עמד משמר. אימבר בסיפוריו סיפר כי כשביקר בראש פינה פנה לדוד שו"ב שחיפש שם למקום שבו הושיב מתיישבים והציע לו שם ואף המנון לאותו מקום: "משמר הירדן".

אשר ליחס המשורר לשירו: אימבר סבור היה כי השיר מתאים להיות ההמנון הלאומי וכן הוסיף כי בהיותו בבית הפקידות בראשון לציון שמע את הפועלים החוזרים מעבודתם שרים את השיר.


 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


רישום: ד"ר יוסי גולדנברג על פי הקלטת שאול זאלוד
תגיות

העלייה הראשונה   הירדן  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם