אִם גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!
עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לָמָוֶת
בַּל תִּדֹּם הַלְמוּת מַקָּבֶת,
רַד אֲנָךְ עַל הַנִּדְבָּךְ.
וּלְבֵנָה עַל לְבֵנָה נַנִּיחַ
עַד נַגְבִּיהַּ הָאָרִיחַ,
כֵּן תֶּחֱזַק, תֶּחֱזַק הַלְמוּת מַקָּבֶת,
עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת –
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ, בְּטַח!אם גרעין זרעת, בטח!
עץ נטעת לא למוות
בל תידום הלמות מקבת,
רד אנך על הנדבך.
ולבנה על לבנה נניח,
ונגביה האריח,
כן תחזק, תחזק הלמות מקבת,
עץ נטעת לא למוות –
הן גרעין זרעת, בטח!
![]() |
מילים: לוי בן-אמיתי לחן: שלום פוסטולסקי כתיבה: 1932 הלחנה: 1932
|
![]() |
|