|
|
 |
 |
 |
שאון התותחים נדם
|
 |
שְׁאוֹן הַתּוֹתָחִים נָדַם
שְׂדֵה הַקֶּטֶל נִתְיַתַּם
בַּשָּׂדֶה חַיָּל בּוֹדֵד יָשׂוּחַ
יְזַמֵּר עִם עֲנָנִים בָּרוּחַ
יַעֲלֶה הָעַיִט מֵהָרִים
וְיָעוּט עַל הַפְּגָרִים.
אוֹר הַיּוֹם זָרַח מֵעַל
אֶל בֵּיתוֹ חָזַר חַיָּל
לֹא יָשׁוּב לָנוּעַ בִּשְׂדוֹת קֶטֶל
כִּי אָהַב בִּקְתָּה קְטַנָּה שׁוֹקֶטֶת
שָׁם יַקְשִׁיב עִם שַׁחַר בַּכְּפָרִים
אֶל שִׁירַת הַצִּפֳּרִים.שאון התותחים נדם
שדה הקטל נתייתם
בשדה חייל בודד ישוח
יזמר עם עננים ברוח
יעלה העיט מהרים
ויעוט על הפגרים.
אור היום זרח מעל
אל ביתו חזר חיל
לא ישוב לנוע בשדות קטל
כי אהב בקתה קטנה שוקטת
שם יקשיב עם שחר בכפרים
אל שירת הציפורים.
|
|
|
מילים: נתן יונתן
לחן: ולאדימיר גריגורייביץ' זכארוב
|
|
שְׁאוֹן הַתּוֹתָחִים נָדַם
שְׂדֵה הַקֶּטֶל נִתְיַתַּם
בַּשָּׂדֶה חַיָּל בּוֹדֵד יָשׂוּחַ
יְזַמֵּר עִם עֲנָנִים בָּרוּחַ
יַעֲלֶה הָעַיִט מֵהָרִים
וְיָעוּט עַל הַפְּגָרִים.
אוֹר הַיּוֹם זָרַח מֵעַל
אֶל בֵּיתוֹ חָזַר חַיָּל
לֹא יָשׁוּב לָנוּעַ בִּשְׂדוֹת קֶטֶל
כִּי אָהַב בִּקְתָּה קְטַנָּה שׁוֹקֶטֶת
שָׁם יַקְשִׁיב עִם שַׁחַר בַּכְּפָרִים
אֶל שִׁירַת הַצִּפֳּרִים. שאון התותחים נדם
שדה הקטל נתייתם
בשדה חייל בודד ישוח
יזמר עם עננים ברוח
יעלה העיט מהרים
ויעוט על הפגרים.
אור היום זרח מעל
אל ביתו חזר חיל
לא ישוב לנוע בשדות קטל
כי אהב בקתה קטנה שוקטת
שם יקשיב עם שחר בכפרים
אל שירת הציפורים.
 פרטים נוספים
|
שאון התותחים נדם (הגרסה הראשונה)
|
שְׁאוֹן הַתּוֹתָחִים נָדַם
שְׂדֵה הַקֶּטֶל נִתְיַתַּם
בַּשָּׂדֶה חַיָּל בּוֹדֵד יָשׂוּחַ,
יְזַמֵּר עִם עֲנָנִים וָרוּחַ.
יַעֲלֶה הָעַיִט מֵהָרִים
וְיָעוּט עַל הַפְּגָרִים.
פרטים נוספים
|
גרסת "פזמונית מני אז"
|
[שורה לפני אחרונה בבית 1]
יַעֲלֶה לוֹ עַיִט מֵהָרִים
[שורה לפני אחרונה בבית 1]
יעלה לו עיט מהרים
פרטים נוספים
|
מילים בשפת המקור (רוסית)
|
А на коне вороном (על הסוס השחור)
А на коне вороном, выезжал партизан.
Ееей сабля вострая с нём, две гранаты и наган.
Две руки как замок, крепко сжались на нём.
Ееей до свиданья сынок, ему молвил старик.
Я бы тоже пошёл, кровь не греет меня.
Ееей сабли вострая нет и второго коня.
Не печалься сынок, как нибудь проживём.
Ееей пул возьми не кожи, без тебя соберём.
Он коня оседлал, потянулся рукой.
Ееей конь ретивый заржал, бил о землю ногой.
Дёрнул сын повода, с ого ветер подул.
Еееё и поехал туда, от коль слышен был гул.
А на коне вороном, выезжал партизан.
Ееей сабля вострая с нём, две гранаты, наган.
На коне вороном...
|
|
|
|
|
הקלטות נוספות
|
|
ביצוע: ליאור ייניעיבוד: אפי נצרמקור: תקליט "37 שירי תנועות הנוער" באדיבות דב זעירא וחברת "התקליט".
ביצוע: ותיקי הגבעטרוןשנת הקלטה: 13.4.2009 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע: זמרדעי זמרשתשנת הקלטה: 12.10.2009 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים ב'בהקלטה זו מושר קודם השיר "התאספו הפרטיזנים" שהיווה מעין "פתיח" ל"שאון התותחים נדם".
הוקלט על-ידי שי דרורי מ-Timeless Recordings
ביצוע: אוריאלה לרנר, רחל ניסני, רותי פרידשנת הקלטה: 27.10.2008 מקור: ארכיון הצליל, הספריה הלאומית מקליטה: רותי פריד
|
על השיר
|
|
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי На Коне Вороном ("על הסוס השחור"), אך ללא זיקה למילותיו. על פי האתר הרוסי norma40 השיר המקורי מיוחס באוספים רבים למיכאיל איסקובסקי, אולם מאחר ולשיר גרסאות רבות (אחת מהן מוצגת באותו אתר) ולא מוכרת גרסה מודפסת בכתביו של איסאקובסקי, נראה שהשיר המקורי הוא שיר-עם מתקופת מלחמת האזרחים או מהמחצית הראשונה של שנות ה-20.
מספר אורי יעקובוביץ':
בקובץ השירים של מלחין השיר, ולאדימיר זאכארוב (משנת 1943) רשום כי המילים הנן של שיר עממי מאוּרַאל [חבל ארץ ברוסיה - זֶמֶרֶשֶׁת].
על פי עדותו האישית של נתן יונתן בפניי, הוא חיבר את השיר (לא תרגום) בזמן מלחמת העולם השנייה, כנראה ב-1944. את השיר למד נתן יונתן מבן-ציון תומר, חניך במשמר העמק, מפליטי טהראן. יונתן כתב לשיר בית נוסף מאוחר יותר (כנראה ב- 1957/8), כיוון שהשיר היה קצר מדי, וכן כיוון שרוח הזמן לא הייתה קודרת כל כך. הבית השני בוטל על ידו אחרי מלחמת יום הכיפורים, לאחר שבנו ליאור לא חזר, משום שמילותיו היו פסטורליות מידי.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
|
תגיות
|
|
משירי תנועות הנוער
לחנים רוסיים
צבא
שירים קאנוניים
|
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
|
 |
|
