ישמח הר ציון

מתוך "קולות רבים" ולפי ביצוע שושנה דמארי יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן וְתָגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה וּשְׁכֹן בְּקִרְבָּהּ כִּי אַתָּה אֵלִי תִּתֵּן הוֹדָהּ אֵל אֵל אֵל אֵלִי אוֹרָה אֵל אֵל לִי בְּנוֹת יְהוּדָה הֱיֵה לָהּ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לְשָׁמְרָהּ וּלְעָבְדָהּ כּוֹנֵן שַׁבָּתָהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְגַם מוֹעֲדָהּ ישמח הר ציון ותגלנה בנות יהודה ושכון בקרבה כי אתה אלי תתן הודה אל אל אל אלי אורה אל אל לי בנות יהודה היה לה חומת אש סביב לשמרה ולעבדה כונן שבתה חגה חודשה וגם מועדה

שיר ממסורת המפטירים התורכית. ראו את הפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית, ושם גם הסבר על הקשר הפיוט, פירוש הפיוט, וביצועים נוספים (רק בלחן זה, ביצועי אלעד גבאי עם "תל אביב החדשה", דוד מנחם, [אנסמבל] מזרח-מערב, שמואל בנארויה, וביצוע מתוך "קהילות שרות")

לפי ברכה צפירה בספרה "קולות רבים", עמ' 96, השיר הוא  פזמון הנפוץ בין יהודי אדריאנופול (היא אדירנה שבמערב תורכיה). במקור זה מזוהה מחבר המלים כיעקב עבאדי, אך באתר התפילה והפיוט הפייטן רשום לא ידוע. הפיוט אינו קיים ב"ספר דברי מרדכי" מאת הפייטן מרדכי יעקב עבאדי מארם-צובא (חלב). בספר "לירושלים מזמור" רשום המחבר יהודה רזון. נשמח לאישוש.

אותרו שלוש הקלטות בפי ברכה צפירה, אחת בליווי פסנתר ושתיים בליווי תזמורת בעיבוד מרק לברי. ההקלטות בסולמות שונים, אך עולה חשד שבמקור הן היו בסולם אחד ואחת מהן נשחקה באופן טכני. כמו כן, אף שלפי המתועד הנגנים בכל הקלטה שונים הזהות בין ההקלטות בפרטים נשמעת גבוהה ומתעורר חשד שאלו גלגולים שונים של עיבוד יחיד.

נוסח הטקסט שנדפס בספרה של ברכה צפירה אינו תואם את ביצועיה אלא את ביצועה של שושנה דמארי דווקא; נוסח הטקסט בביצועי ברכה צפירה נדפס במקור אחר: לירושלים מזמור.

מבוסס על: "לירושלים מזמור: שירי עם ועדות", משרד החינוך והתרבות והמועצה הציבורית לתרבות ואמנות, תשכ"ט, 50–51