בוקר אור

עוּרוּ, קוּמוּ צִפֳּרֵי שִׁיר! עוּפוּ, טוּסוּ אֶל הַנִּיר! זֵרְעוֹנִים, תּוֹלָעִים אֹכֶל טוֹב גַּם טָעִים שָׁם לָרֹב, שָׁם לָרֹב. בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב!עורו, קומו - ציפורי שיר! עופו, טוסו אל הניר! זרעונים, תולעים אוכל טוב, גם טעים שם לרוב, שם לרוב. בוקר טוב, בוקר טוב, בוקר טוב!

על פי ריאיון של דניאל סמבורסקי לציפי פליישר, 18.3.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 358):

מרגולין הביא לסמבורסקי את השיר, וסמבורסקי התנגד בשל המילה "תולעים". אמר מרגולין: "אתה בכלל לא מבין את השיר, הלא אני רוצה שהילדים היקרים שלנו לא יפחדו מתולעים. תראה, התולעים בשביל הציפורים זה שניצל!". סמבורסקי חיבר את הלחן ולימד אותו באותו ערב לכיתת גננות. דורה רוזוליו, איתה התייעץ, התנגדה לשיר מסיבות מוסיקליות, אך השיר נפוץ בכל זאת.