הקטן
גופן
הגדל
גופן
דניאל סמבורסקי
מלחין, מעבד
לידה: 4.6.1909
פטירה: 3.10.1977


לגלריית התמונות של דניאל סמבורסקי    
ביוגרפיה

אוטוביוגרפיה

נולדתי בשנת 1909 בעיר קניגסברג, שהיתה אז בירתה של פרוסיה המזרחית. בין חמשת אלפים יהודיה היו רבים מיוצאי רוסיה וגם באוניברסיטה למדו יהודים רבים, שלא נתקבלו בגלל יהדותם במכללות רוסיה.

גם הורי היו מיוצאי רוסיה. אבי בא לקניגסברג בשנת 1896 מהעיר רומני באוקראינה. אני מדגיש את העובדה הזאת, כי להווי היהודי המזרח-אירופי על מנגינותיו ולשירי יידיש החסידיים היתה השפעה מכרעת על התפתחות סגנוני המוסיקלי.

אבי היה ציוני נלהב מתקופת חובבי ציון. בבואו לקניגסברג יסד את ה"עברי" ואת ההסתדרות הציונית. הוא לא הרגיש את הצורך ללמד את יהודי גרמניה יהדות וציונות ולא פעם הסתכסך אתם. אבי אהב להתכתב עם אישים רבים על נושאים שונים, ועד היום שמורים אצלי מכתבים מאחד העם, סוקולוב, וולפסון, הרבנים רילף וריינס ואח'. חלק גדול מהמכתבים מסר אבי בזמנו לספריה הלאומית. כאשר בא אבי לגרמניה, הסתגל מהר לתרבות המערבית, מבלי לשכוח את הערכים העבריים. בבית דברו אתנו – היינו שני אחים ואחות – עברית.

את הכשרון המוסיקלי ירשתי מאמי, שהיתה ממשפחת קבק. היו לי שני בני-דודים – הם ניספו בשואה – שהיו פסנתרנים וזמרים לא רעים. השיר העברי שידעתי לשיר עוד בגיל חמש היה דווקא שיר שנשכח לגמרי "יהודי קטן אני אך מלא עז ואיל". וכמובן גם ידעתי לשיר את "שם בארץ חמדת אבות", "שאו ציונה" ו"הוי ארץ מולדת".

בגיל שמונה התחלתי לנגן בפסנתר. הייתי השלישי במשפחה שניגן, גם אחי הבכור שמואל, ואחותי ז"ל ניגנו על אותו הפסנתר. לעתים קרובות ניגנו בארבע ידיים. זוכר אני שכבר בגיל 12 ידעתי לנגן די טוב פרימה ויסטה [קריאה מהדף]. נהגתי לפני לכתי לקונצרט לקנות את התוים של היצירות המנוגנות, ועקבתי אחרי הצלילים עם הפרטיטורה ביד. נמצא בידי קטע מתוך עתון היתולי שהוציאו אז חברי, ושם מודעה: "הקונצרט הסימפוני ביום שלישי יתבטל, כי המבקר בן העשר דניאל סמבורסקי חלה פתאום".
את נסיונותי הראשונים בקומפוזיציה התחלתי בגיל תשע. היו אלה מנגינות לשירים של היינריך היינה. הלחנתי את הבלדה המפורסמת "בלשצר" – עם הקדמה ארוכה לפסנתר עם באורים – ורבים משיריו הליריים. כתבתי גם קטעים לפסנתר. כאשר עברנו, בשנת 1923, לגור בעיר דאנציג, המשכתי בלימודי הנגינה. בהיותי בן 17 למדתי בקונסרבטוריה העירונית גם צ'לו והמקצועות התאורטיים. כיוון שידעתי עברית – התוודעתי עם המשוררים ה"חדישים" וחיברתי מוסיקה לשירים רבים של אלישבע ואברהם שלונסקי.

כאשר נסעתי לברלין ללמוד רפואה ומוסיקה – רפואה לפי הפצרת הורי, מוסיקה לפי רצוני אני – חשבתי בלבי שאהיה רופא שמתעניין בזמנו הפנוי במוסיקה...לא ידעתי אז שאהיה מוסיקאי שמרבה לבקר אצל רופאים...

בברלין למדתי אצל הפרופסורים קורט זקס, ארנסט הורנבוסטל ופרידריך בלומה. האחרון היה אז מרצה צעיר למדי, הוא התפרסם אחר כך כעורך האינציקלופדיה המוסיקלית הגדולה M.G.G. . המורים הרוחניים שלי היו אייזלר וקורט ווייל. מאד הושפעתי מהם וסגנון השירים שחיברתי היה מן מזיגה של מלוס חסידי וריתמוס "סונגי" לפי "אופרה בגרוש", מוסיקה שכבשה אז את כל העולם.

בברלין כתבתי את היצירה הגדולה הראשונה שלי: מוסיקה למחזה תעמולתי ציוני בשם "הפתרון היחידי". את המחזה כתב סלי לוין, היום ד"ר שאול לוין, מנהל מחלקת החינוך של עיריית תל-אביב. המחזה כתוב בסגנון המחזות הסוציאליסטיים של התקופה ההיא, כלומר: טקסט, סונגים מושרים ע"י מקהלת תנועה גדולה, פלקטים ענקיים עם סיסמאות תעמולה, קולנוע וכו'. בברלין הציגה את המחזמר הזה להקה מיוחדת שקראה לעצמה "ברק". חברי הלהקה היו לרוב סטודנטים צעירים, חברי האיגוד האקדמאי הציוני ק.י.פ.. בחלק הראשון של המחזה מוצג הסבל היהודי בכל העולם. בסצנות קצרות וקולעות מראים את הגורל המר של היהודים בתפוצות באירופה, גם באמריקה ובעיקר ברוסיה; רבים היו היהודים בגרמניה שפזלו אז לעבר מוסקבה. בחלק השני של המחזה מראים את הפתרון היחידי לשאלת היהודים: ארץ-ישראל. משמיעים שירי מולדת ובנין חדשים, אבל גם אינם מסתירים מעיני הצופים את השאלה הערבית. אפילו המופתי מופיע בנאום הסתה. בסוף מושר סונג, שקורא לקהל להצטרף לשורות התנועה הציונית. היתה זאת התקופה המתוחה לפני עליית היטלר, ולהצגה היתה הצלחה עצומה. "הפתרון היחידי" תורגם לשש שפות והסונגים מתוכו נעשו פופולאריים ביהדות גרמניה ומרכז אירופה. על ההצגה בפראג ניצח פרנק פולאק, הוא פרנק פלג, הידוע לכולנו. בשני לחנים השתמשתי אחר כך בארץ עבור שירים אחרים: "בהרים כבר השמש מלהטת" לנתן אלתרמן ו"פנינו אל השמש העולה" ליצחק שנהר. כאמור נכתב והוצג המחזה כבר שנה לפני עליית היטלר,אבל להפתעת כולנו דרשו השלטונות בגרמניה גם בתקופת היטלר להציג את המחזה, כי הוא קרא את היהודים לעזוב את גרמניה.

התמלוגים מההצגות, שקבלתי במשותף עם חברי סלי לוין, 50 מרקים להצגה – אפשרו לי להמשיך בלימודי, כי היה עלי עכשיו לדאוג לעצמי. בינתיים מתה אמי בדאנציג, ואבי, שהיה זקן וחולני, עלה ארצה לגור עם אחי שמואל, שכבר כיהן מזמן כמרצה לפיסיקה באוניברסיטה בירושלים. בסוף פברואר 1933 – אני זוכר שזה היה בליל שריפת הרייכסטאג בברלין – נסעתי לפי הזמנת ההסתדרות הציונית בשוויצריה לציריך ובאזל, כדי לביים את המחזמר הנ"ל. כשלושה חדשים הייתי בשוויצריה. בינתיים הורע המצב הפוליטי באירופה. היטלר עלה לשלטון ולא היה לי שום חשק לחזור לגרמניה ולגמור את לימודי הרפואה. בטחתי באמונתי שאוכל להרויח את לחמי בארץ כמוסיקאי. קבלתי סרטיפיקט והגעתי בסוף מאי 1933  באניה "לוקארנו" לנמל יפו. גרתי יחד עם אבי אצל ד"ר חיים בוגרשוב (בוגר), אז מנהל הגימנסיה "הרצליה". זמן מה עבדתי עבודה פיסית, אך כעבור כמה חודשים התחלתי ללמד מוסיקה בכמה בתי ספר יסודיים ותיכוניים. עמדה לי בקיאותי בנגינה, וידיעת רוב השירים המושרים בארץ עוד מהיותי חבר בתנועות נוער בחוץ לארץ. רציתי להתקבל כמורה למוסיקה בכפר הנוער בן-שמן, אבל המנהל ד"ר להמן דחה אותי, כי לא ידעתי אז לנגן בחלילית. היום אינני מצטער על הכשלון הזה!

עד מהרה השתלבתי בחיים המוסיקליים בארץ. חברתי שירי ילדים רבים וגם שירים עממיים, שנפוצו מהר. אני לימדתי אותם ב"הבימה לנוער". "הבימה לנוער" היה מוסד נכבד ביותר, ומקובל על תלמידי הגימנסיות. בשבת אחרי הצהריים קויימו הרצאות של טובי המשוררים והמרצים על שאלות תרבות ואמנות וכך חינכו בעקיפין את הנוער להיות מבקרי התיאטרון וחובביו בעתיד. כל שבוע לימדתי בחוג את שירי החדשים. הפגישה של החוג היתה בתא"י, עכשיו הקולנוע "שדרות", מנהלת החוג – מרגוט קלאוזנר. על ידה קבלתי גם את ההזמנה לכתוב מוסיקה לסרט. זה היה הסרט העברי הראשון שהפיקה קרן היסוד יחד עם חברת פוקס (עם עזרה כספית של הגב' קלאוזנר, כי לקרן היסוד לא היה די כסף למימון הסרט!) – בשם "לחיים חדשים". אחד השירים מתוך הסרט בו הופעתי גם כשחקן וזמר הפך ללהיט: "באה מנוחה ליגע" לפי מילים של נתן אלתרמן. אחרי הצלחה זאת קיבלתי הזמנות חדשות לכתוב מוסיקה להצגת ה"מטאטא" ולבימות זעירות אחרות.

שירים רבים שחיברתי בשנות השלושים המאוחרות, מושרים עד היום, למשל "זמר הפלוגות", שהלחנתי לפי המילים של אלתרמן. ערב אחד בא אלי שליח ה"הגנה", נתן לי את המילים ואמר שמחר יתקיים כנס פלוגות ויגייט במשק הפועלות בצפון תל-אביב, ועלי לחבר מנגינה. חיברתי באותו ערב את המנגינה ושרים אותה בתור שיר מרכזי בכל יום עצמאות. זו אחת המנגינות שלא היו לי לבטים בחיבורה. לא שיניתי שום תו, וכמה מחקתי ושיניתי במנגינות אחרות!

זה עשרים שנה שאני מלמד בבתי מדרש למורים וגננות. ברצוני להדגיש, שעצם עבודת ההוראה אינה נטל עבורי. להיפך: אני נהנה מההוראה ויש לי סיפוק רב כמורה ומחנך מוסיקלי, בעיקר של מורים כוללים. אני חושב שהמורה הכולל אינו זקוק לידיעה מעמיקה בתיאוריה וקונטרפונקט, כי אם לטיפוח לצד הרגשי וללימוד ההבחנה של הטוב במוסיקה, ז"א הוא צריך ללמוד לדעת להבדיל בין טוב ורע. לא כל שיר עברי בסגנון מזרחי הוא טוב רק בגלל היותו מזרחי! לדעתי מצווים אנו לחתור למזיגה של מערב ומזרח בסגנוננו החדש.

בחברי מוסיקה אני מושפע לא רק מתוכן השיר, כי אם במיוחד מצלצולו ומקצבו. נוהג אני להגיד לתלמידי: בראשית ברא אלוהים את הריתמוס. גם צלצול התנועות חשוב. אין לשיר שירים בתרגום, כי אם בשפה המקורית. זוכר אני הרצאה של מורי בלומה מלפני 36 שנים, שהוכיח לנו, לתלמידים, שהמנגינה של שוברט למילים של גיטה "ורד בר" היא מבחינה פיסיקלית-אקוסטית המנגינה הנכונה.

אני ממשיך עד היום, אם גם לא באינטנסיביות כמו בגיל צעיר, בהדרכה של שירה בציבור. הייתי בארץ אחד הראשונים שעסק בזה. משנת 1935 עד 1950, 15 שנים תמימות ניהלתי כל ליל שישי, אפילו בקיץ הלוהט – בלי מיזוג אויר! – את השירה בציבור בבית ברנר. לא החסרתי ערב, וכאשר נסעתי בשנת 1937 לחדשים אחדים לחוץ לארץ, היה לי קשה מאד להשיג ממלא מקום. בימים ההם זה היה הארוע היחיד בלילות שבת בעיר תל-אביב. וכל האינטיליגנציה של תל-אביב, גם מצפון העיר, באה לערבי שבתות בבית ברנר; שם שמעו הרצאות מעניינות ובנוסף שרו בכל ליבם ומאודם שעה ארוכה ויותר. מכיוון שבא קהל רב – דמי הכניסה הסמליים היו מחצית הגרוש! – החתימו את פנקסי החבר, וכל אחד היה רשאי לבקר שם רק פעם בשבועיים!

ניהלתי כאן בארץ קורסים רבים למורים וגננות, בהם לימדתי שירים חדשים וישנים. יחד עם משה גורלי ערכתי 3 קבצים של "שירים ומנגינות" לבית הספר ולעם, הספר המודרג הראשון, שמופיעים בו כל השירים בהתאם לגיל ולתוכן. הספרים הופיעו במהדורות רבות. בזמן האחרון התחלף המו"ל והספרים נקראים עכשיו "שירו שיר".

איזה סוג של מוסיקה אני אוהב? מוסיקה מכל התקופות וגם מוסיקה חדישה וג'אז. אני מעדיף מוסיקה הומופונית על פוליפונית, ז"א הנדל על באך, סטראוינסקי ופרוקופייב על הינדמיט ושנברג.

עכשיו הנני עסוק  בהוצאת כמאה משירי בספר שיופיע בהוצאת "חינוך ותרבות", וספר דידקטי על הוראת המוסיקה בסמינרים.

(אוטוביוגרפיה זו הוזמנה  מסמבורסקי על ידי משה גורלי, עורך כתב-העת "תצליל" והופיעה בקובץ תשיעי, כרך רביעי ב-1969, עמ' 180 – 182.) 

 


דניאל סמבורסקי בויקיפדיה


וידיאו: דניאל סמבורסקי בתוכנית "שרתי לך ארצי" (כולל "שיר החירות" ו"שיר העמק").


כתבה על סמבורסקי ב"הארץ" - 7.8.09 - כאן.

"מקניגסברג שבפרוסיה ל"שיר העמק", דברי בתו של דניאל סמבורסקי, עפרה סמבורסקי-חמדת.


האזינו לשירי דניאל סמבורסקי ברדיו זמרשת
שירים שהלחין

1. אביב (לחן סמבורסקי) (אביב אביב הגיע) קובץ להאזנה - בדף השיר
2. אביב במולדת (חג, מה ייף הבוקר אור) קובץ להאזנה - בדף השיר
3. אדמה ושמי שמים (אדמה ושמי שמים) קובץ להאזנה - בדף השיר
4. אופניים (קל כנשר סוס ברזלי) קובץ להאזנה - בדף השיר
5. אחר הגשם (המטר חדל ויבשו המים) קובץ להאזנה - בדף השיר
6. אם כדאי זה לרב חיים (אם רוצה אתה בעסק) קובץ להאזנה - בדף השיר
7. בובה ועגלתה (לחן סמבורסקי) (בי ביתי בובתי) קובץ להאזנה - בדף השיר
8. בוקר אור (עורו, קומו ציפורי שיר) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
9. בזכותם קיים (העולם, בזכותו של מי קיים) קובץ להאזנה - בדף השיר
10. בחורשה (לרגע ניתן לי לנוח) קובץ להאזנה - בדף השיר
11. בים (חם, חם, חם, הו-הו, מה חם) קובץ להאזנה - בדף השיר
12. בית ספרנו (בית ספרנו לתפארת) קובץ להאזנה - בדף השיר
13. בשורה טובה (לחן סמבורסקי) (בשורה טובה הבאתי) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
14. דב (לחן סמבורסקי) (בא, בא – מי הבא?) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
15. הבובה חולה (לחן סמבורסקי) (הבובה התקררה) קובץ להאזנה - בדף השיר
16. הבחורים שלנו (לחן סמבורסקי) (הבחורים שלנו יודעים הכול) קובץ להאזנה - בדף השיר
17. הגנן הקטן (לחן סמבורסקי) (ערוגה קטנה לי) קובץ להאזנה - בדף השיר
18. הורה תלם (ארץ, ארץ זו מורשת) קובץ להאזנה - בדף השיר
19. היש כעוללי (לחן סמבורסקי) (היש כעוללי) קובץ להאזנה - בדף השיר
20. המנון חיל הנוער (מכל ארבע רוחות ארצנו) קובץ להאזנה - בדף השיר
21. הקונציון (הרי אני בחור שמח) קובץ להאזנה - בדף השיר
22. הקוקייה (גברת ציפור הקוקייה)
23. השיר לאדמה (לחן סמבורסקי) (גבע סלע ניר ורגב) קובץ להאזנה - בדף השיר
24. השעון (לחן סמבורסקי) (שעון מתקתק בחול ובחג) קובץ להאזנה - בדף השיר
25. ואין אשר ישאל (ואין אשר ישאל) קובץ להאזנה - בדף השיר
26. זולתנו (לחן סמבורסקי) (זולתנו מי יודע) קובץ להאזנה - בדף השיר
27. זים-זום-זום (זים זום זום) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
28. זמר הפלוגות (את זמר הפלוגות נשיר) קובץ להאזנה - בדף השיר
29. חנוכה חנוכה (לחן נרדי או סמבורסקי) (חנוכה חנוכה) קובץ להאזנה - בדף השיר
30. חצץ (הרי ישימון צחיח סלע וחול) קובץ להאזנה - בדף השיר
31. יום הולדת (את שיר חגיגת ההולדת) קובץ להאזנה - בדף השיר
32. יום יום אל הים (יום יום אל הים) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
33. יש לי אח קטן (לחן סמבורסקי) (יש לי אח קטן מאוד) קובץ להאזנה - בדף השיר
34. יש לנו ארץ (יש לנו ארץ ויש לנו ים) קובץ להאזנה - בדף השיר
35. כבשתי (הו הו כבשתי)
36. כיפורים (מה לך נזעף, כועס) קובץ להאזנה - בדף השיר
37. כלניות (לחן סמבורסקי) (הו פנו דרך, דרך לנו) קובץ להאזנה - בדף השיר
38. כפרי (על כתף הר פורח) קובץ להאזנה - בדף השיר
39. למנצח על הביזנס מזמור שיר (האם לא ראיתם האידאלים) קובץ להאזנה - בדף השיר
40. לנו עדר בשדה (לחן סמבורסקי) (לנו עדר בשדה) קובץ להאזנה - בדף השיר
41. מחנה קיץ (במזרח זורח ורד) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
42. מחרוזת שירי השבויים בשבי הלגיון הירדני (בפלסטין הייתי)
43. מחרוזת שירי ילדים קובץ להאזנה - בדף השיר
44. מן הבוקר גשם (מן הבוקר גשם, גשם) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
45. מסדה (ימים בוכים על צווארינו) קובץ להאזנה - בדף השיר
46. מעוז (מעוז לדל מעוז) קובץ להאזנה - בדף השיר
47. מעשייה (לחן סמבורסקי) (אם הקוף מכה בתוף) קובץ להאזנה - בדף השיר
48. מפרש מלבין (מפרש מלבין)
49. מציאה (לחן סמבורסקי) (חבריי מי יודע) קובץ להאזנה - בדף השיר
50. מרש הפועל (שעל שעל דורכת רגל) קובץ להאזנה - בדף השיר
51. משירי הרועים (פעמון מצלצל בוקר טוב ומבורך) קובץ להאזנה - בדף השיר
52. נדנדה (נד נד) קובץ להאזנה - בדף השיר
53. נצעדה באון (נצעדה באון) קובץ להאזנה - בדף השיר
54. נקטופה (נקטופה נקטופה תפוח זהב) תווים בדף השיר
55. נר לי (לחן סמבורסקי) (נר לי, נר לי) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
56. נשף הלביבות (משחק חיזיון) (חנוכה חנוכה אין חלון בלי אש) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
57. סוכתי (סוכתי על הגג) קובץ להאזנה - בדף השיר
58. סוכתנו (לחן סמבורסקי) (קרש מוט קרש מוט) קובץ להאזנה - בדף השיר
59. סער בלילה (בריק ברק) קובץ להאזנה - בדף השיר
60. עוז ואייל (עוז, עוז, עוז ואייל) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
61. על ראש הכרמל (על ראש הכרמל) קובץ להאזנה - בדף השיר
62. עם ניצחון החשמונאים (לחן סמבורסקי) (כל איש חרש חרישו) קובץ להאזנה - בדף השיר
63. פורח נרקיס (צאו לשדה לשפת האגם)
64. פרש (לחן סמבורסקי) (רוץ, בן סוסי) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
65. צאינה וראינה (לחן סמבורסקי) (צאינה וראינה בנות ירושלים) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
66. קומזיץ (קומזיץ את לבי מרתיח) קובץ להאזנה - בדף השיר
67. קמה משתבלת (קמה משתבלת) קובץ להאזנה - בדף השיר
68. קשה לשוח (לחן סמבורסקי) (הה, כמה קשה לשוח) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
69. רוח, ענן (רוח ענן השמש נחבא) קובץ להאזנה - בדף השיר
70. רוני אדמת מולדת (מרחבייך ינגנו)
71. שאי לך מולדת (ממרומי הר תבור וגלבוע) קובץ להאזנה - בדף השיר
72. שבת בכפר (שער כל חצר סגור) קובץ להאזנה - בדף השיר
73. שיר בוקר (בהרים כבר השמש מלהטת) קובץ להאזנה - בדף השיר
74. שיר האנייה (זה לא אכפת מאין ומדוע) קובץ להאזנה - בדף השיר
75. שיר החירות (לחן סמבורסקי) (פנינו אל השמש העולה) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
76. שיר הילדים הפליטים (אב נידח ואם אובדת) קובץ להאזנה - בדף השיר
77. שיר הכביש (הך פטיש עלה וצנח) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
78. שיר המתנדבים (שמע את השעט של חיל מתנדבינו)
79. שיר הנוטעים (עדרו עדרו בגיל) קובץ להאזנה - בדף השיר
80. שיר הניקיון (יש ידיד טוב לכולנו) קובץ להאזנה - בדף השיר
81. שיר העלם (לחן סמבורסקי) (ערב כבר גלש מהר) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
82. שיר העמק (לחן דניאל סמבורסקי) (באה מנוחה ליגע) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
83. שיר ליום שבת (היום שבת היום שבת) קובץ להאזנה - בדף השיר
84. שירת הבוצרים (הבוצרים הולכים לכרם) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
85. שירת הכובש (אחים נעפילה) קובץ להאזנה - בדף השיר
86. שלי שלך (רק אנשים גאוותנים) קובץ להאזנה - בדף השיר
87. שמח (שמח שמח שמח) קובץ להאזנה - בדף השיר
88. שמש אור זורחת לה (שמש-אור זורחת לה) קובץ להאזנה - בדף השיר
89. תל-אביב (ארץ מושפלת, ארץ נידחת) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
90. תרצה (לחן סמבורסקי) (כל יום ויום) קובץ להאזנה - בדף השיר
שירים שעיבד מוזיקלית

1. חצץ (הרי ישימון צחיח סלע וחול) קובץ להאזנה - בדף השיר
תקליטים


לנו עדר בשדה


"זמר הפלוגות" - משירי דניאל סמבורסקי