מילים (2 גרסאות)
דַּרְכֵּנוּ שׁוּב פּוֹנָה מִזְרָחָה.
אָנוּ צוֹפִים לִקְרַאת שָׁעָה גְּדוֹלָה,
זָקוּף הָרֹאשׁ נַפְשֵׁנוּ עוֹד לֹא שָׁחָה.
חוֹצְבִים אָנוּ גּוֹרָל בְּיָד רָמָה,
נוֹשְׂאִים בַּלֵּב תִּקְוָה יוֹקֶדֶת.
אָנוּ זוֹכְרִים כִּי יֵשׁ לָנוּ אֻמָּה,
אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת.
הוֹלְכִים אָנוּ לַקֵּץ שֶׁל הַנֵּכָר,
חֲלוֹם חֵרוּת יַחְדָּו נַגְשִׁימָה.
אָנוּ דּוֹגְלִים בְּעֹז בְּשֵׁם מָחָר,
וְטוּר אֶל טוּר נֵלֵךְ תָּמִיד קָדִימָה!
und jeder Schritt ist neues Ringen!
Zur unserer Freiheit führt kein anderer Weg
und keine Macht kann uns zurückzuzwingen!
הקלטות (6)
ביצוע
על השיר
על פי עדות דניאל סמבורסקי (תצליל ד', תשכ"ט), הוא כתב את הלחן לשיר זה (וגם ל"שיר בוקר" - "בהרים כבר השמש מלהטת") בברלין. השיר נכלל במחזה תעמולתי ציוני "הפתרון היחידי" מאת סלי (שאול) לוין, שהועלה (בגרמנית) ערב עליית היטלר לשלטון. השיר המקורי פתח במילים "Die Hindernisse turmen sich von uns" ("המכשולים נערמים מולנו") . בארץ התאים סמבורסקי את הלחן למילותיו של יצחק שנהר. בתכנית "שרתי לך ארצי" פרק ט"ו, שבה מספר סמבורסקי על נסיבות הלחנת השיר (ראו בהמשך קישור לסרטון מקוצר), מזכיר דן אלמגור כי השיר הפך להמנון המכבייה השנייה (1935), ואף יצא כגלוית דואר. (על גלויות הדואר ה"מזומרות" של הקק"ל ניתן לקרוא ברשימתו של פרופ' שי בורשטין על פרויקט "שירי-עם ארץ-ישראליים".) סמבורסקי מסר דברים דומים עם תאריכים בקול ישראל, 9.4.1968. הדברים מתועתקים בכרטסת מאיר נוי.
ראו לעיל ביצוע חלקי של השיר בגרמנית, מפי רבקה שניפר ושמעון שרון. זוהי עדות ראשונה שהנוסח בגרמנית זומר בפועל.
ביצועים נוספים:
- דניאל סמבורסקי שר את השיר בגרמנית ומיד אחריו מבצעת אותו חבורת רננים (סרטון, מתוך "שרתי לך ארצי")
- לירון לב (סרטון, מתוך פסטיבל עין-גב 2010)
- ביצוע של חבורה מתקליט ולאחריו ביצוע מהדלקת המשואות בהר הרצל 2010 בעיבוד אפי שושני (סרטון)
- איתמר רוטשילד וערן ויץ (וידיאו)
ראו את השיר גם בלחן שלום סקונדה.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
מספר אהרן שפי:
שיר הלכת הזה מורכב משני השירים של יוצאי גרמניה סטפן וולפה ודניאל סמבורסקי: "צדקתם הבונים הצעירים" ו"שיר החירות". יש בין השירים הללו איזה חוט סמוי של קשר לאותה מסורת שעליה גדלו ושל הסתגלות לנופי הארץ. חשבתי שראוי להם לשכון כבוד באתר זֶמֶרֶשֶׁת, בעיבוד עשיר ככל האפשר. את שניהם שמעתי לראשונה ב-1943 מושרים בפי ילדי אשדות-יעקב. הם למדו אותם מפי המורה למוסיקה, איש קבוצת גשר, רזי סולודר.