שיר לשבת ♫

חִישׁ חוֹלְפִים שִׁשָּׁה יָמִים,
חִישׁ עוֹבְרִים הֵם וְתַמִּים,
עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט
בּוֹא תָּבוֹא הַשַּׁבָּת.

חִישׁ תָּבוֹא, הַמַּלְכָּה, אֶל בֵּיתִי הַקָּטָן,
הִיא תָּבִיא נֶחָמָה לַיָּגֵעַ.
נַעֲלֶה הַנֵּרוֹת, נַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן –
בְּשִׂמְחָה נְקַבֵּל אֶת פָּנֶיהָ.

פְּסִיעָתָהּ חֲרִישִׁית וּבוֹאָהּ לִבְרָכָה,
וְהַכֹּל, וְהַכֹּל לָהּ יָשִׁירוּ:
"בּוֹאִי, בּוֹאִי, מַלְכָּה, כְּבָר הַדֶּלֶת פְּתוּחָה" –
וּפָנֵינוּ בְּזֹהַר יָאִירוּ.

כִּי טוֹבָה הַשַּׁבָּת, כִּי נָאָה הַשַּׁבָּת,
כִּי מָתֹק וְנָעִים הַמַּרְגּוֹעַ.
כִּי עָמַלְנוּ הַרְבֵּה, כִּי עָיַפְנוּ הַרְבֵּה,
כִּי זָכִינוּ, זָכִינוּ לִרְגֹעַ.