היא יושבה לחלון ♫

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן
וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ,
בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה
וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.

מַר לִי מָר, לִבִּי
הַיּוֹם עָלַי רָע,
אִם רָחֵלָה אֵינֶנָּה –
אֲנִי אָנָה בָא?

פֶּה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת
וְהוֹלְכוֹת הֵן רָכִיל,
אַךְ רָחֵלָה לִי הִיא
וְאָנֹכִי לְרָחֵל.
מר לי…

בָּעֶרֶב כִּי-אֵצֵא
אֶל מִשְׁעוֹל הַקָּמָה –
וְרָחֵלָה אֵין עִמִּי –
אֵין עִמִּי הַנְּשָׁמָה.
מר לי…

שִׁבֳּלִים, גִּבְעוֹלִים,
לְרָחֵלָה שְׂאוּ שְׁלוֹמִי
וַעֲנוּ בִי: אִם תְּאַחֵר –
וָמַתִּי בִמְקוֹמִי.
מר לי…