שיר הסוורים

מִי בָּאֵשׁ יַעֲמֹד, מִי בַּחֶרֶב, מִי בַּמַּיִם יֵלֵךְ עַד צַוָּאר? מִי כָּמוֹךָ, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב יְכַתֵּף מִטְעָנִים, הַסַּוָּר! "וִירָה! מַיְנָה!" הָבוּ זֶמֶר לַמָּנוֹף! "וִירָה מַיְנָה" כִּי הַזֶּמֶר טוֹב! הַי, הַי, לְהָרִים, לְהָרִים! הַי, הַי, סַוָּרִים! אִם עַל מֵזַח פָּרַקְנוּ אָרִיחַ, אִם בַּמַּיִם סַלּוֹנוּ הַשְּׁבִיל, עוֹד נָסֹל נְתִיבוֹת לַמָּשִׁיחַ, עוֹד נִפְרֹק אֲזִקַּיִם וּשְׁבִי! "וִירָה! מַיְנָה!"... יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים אַתְּ נוֹדֶדֶת, יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים תַּעַבְרִי; אַךְ לָשֵׂאת מִטְעָנִים לַמּוֹלֶדֶת עוֹד תָּשׁוּבִי, הַיָּד הָעִבְרִית! "וִירָה! מַיְנָה!"...מי באש יעמוד, מי בחרב, מי במים ילך עד צוואר? מי כמוך, מערב עד ערב יכתף מטענים? הסוור! "וירה, מאינה" - הבו זמר למנוף! "וירה, מאינה" - כי הזמר טוב! הי, הי, להרים, להרים! הי, הי, סוורים! אם על מזח פרקנו אריח אם במים סיל, עוד נסול נתיבות למשיח עוד נפרוק אזיקים ושבי! "וירה, מאינה" - הבו זמר למנוף!… יבשות וימים את נודדת, יבשות וימים תעברי. אך לשאת מטענים למולדת עוד תשובי, היד העברית. "וירה, מאינה" - הבו זמר למנוף!…

מספר אבי נחמיאס:

המילים "וִירָה מַיְנָה" הן מילים מן הסלנג המקצועי המקובל על עובדי נמל:
וִירָה – להעלות או פקודה להעלות, בדרך כלל למנוף;
מַיְנָה – להוריד או פקודה להוריד, בדרך כלל למנוף.

אבא שלי ז"ל עבד בנמל תל-אביב ואחר כך גם בנמל אשדוד (גם אני עבדתי קצת בנמל אשדוד).

ליתר בטחון התקשרתי למועדון הפנסיונרים של הנמל באשדוד ופנסיונר בשם מוריס בניטה אמר לי "וירה – תעלה; מאינה – תוריד". שאלתי את מוריס אם עדיין משתמשים בנמל במילים אלו והוא אמר לי שתמיד השתמשו וגם לעולם ישתמשו.

רבקה הבסי:

מקור המילים "וִירָה" ו"מַיְנָה" באיטלקית. יש מונחים משותפים ליורדי הים בכל אגן הים התיכון, ורבים מהם מקורם באיטלקית - כנראה בגלל השליטה של ערי נמל איטלקיות (כמו ונציה וגנואה) במרחב הזה במשך מאות שנים.