הקטן
גופן
הגדל
גופן
פזמורת חיילים
חֶבְרֶ'ה לֵצִים, חֶבְרֶ'ה "יָאטִים", בַּחוּרִים כַּאֲרָזִים, גַּם אֲנַחְנוּ הַ"סּוֹלְדָאטִים", נַחֲרֹזָה חֲרוּזִים! הַי, הַי, לָמָּה לָמָּה לָמָּה אַל תִּשְׁאָלָה, אַל תִּשְׁאַל! לָמָּה, לָמָּה, אִמָּא לֹא חָלָמָה שֶׁאֲנִי חַיָּל. לֹא בְּקוּשְׁטָא, לֹא בְּחֶלְם, לֹא הָיִיתִי, חֲבִיבִי, בָּאתִי מִקִּבּוּץ "בַּתֶּלֶם" וְנִכְלֵאתִי בְּ"סִי בִּי". הַי, הַי... יֵשׁ לִי כּוֹבַע בְּלִי שׁוּלַיִם וּמִשְׁחָה לַכַּפְתּוֹרִים, יֵשׁ לִי "רוּט מָארְץ'" כָּל יוֹמַיִם וּבַנַּעַל מַסְמְרִים. הַי, הַי... רַק נִגַּשְׁתִּי, כְּבָר כָּבַשְׁתִּי גַּם אֶת הֹדּוּ, גַּם אֶת כּוּשׁ, גַּם אֶת זֶרֶשׁ, גַּם אֶת וַשְׁתִּי, רַק עָלַיִךְ אֵין כִּבּוּשׁ. הַי, הַי... הַיָּרֵחַ בָּא בַּלַּיִל, וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּא בַּיּוֹם. אֶתְחַתֵּן עִם אֲבִיגַיִל עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַשָּׁלוֹם. הַי, הַי...חברה לצים, חברה "יאטים", בחורים כארזים, גם אנחנו ה"סולדאטים", נחרוזה חרוזים. הי, הי, למה למה למה אל תשאלה, אל תשאל! למה, למה, אימא לא חלמה שאני חייל. לא בקושטא, לא בחלם, לא הייתי, חביבי, באתי מקיבוץ "בתלם" ונכלאתי ב "סי בי". (הי, הי,) יש לי כובע בלי שוליים ומשחה לכפתורים, יש לי "רוט מארץ'" כל יומיים ובנעל מסמרים (הי, הי…) רק נגשתי, כבר כבשתי גם את הודו, גם את כוש, גם את זרש, גם את ושתי, רק עליך אין כיבוש. (הי, הי…) הירח בא בליל, והשמש בא ביום, אתחתן עם אביגיל עוד לפני בוא השלום (הי. הי…)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יעקב אורלנד, נתן אלתרמן
לחן: מרדכי זעירא

חֶבְרֶ'ה לֵצִים, חֶבְרֶ'ה "יָאטִים",
בַּחוּרִים כַּאֲרָזִים,
גַּם אֲנַחְנוּ הַ"סּוֹלְדָאטִים",
נַחֲרֹזָה חֲרוּזִים!

הַי, הַי, לָמָּה לָמָּה לָמָּה
אַל תִּשְׁאָלָה, אַל תִּשְׁאַל!
לָמָּה, לָמָּה, אִמָּא לֹא חָלָמָה
שֶׁאֲנִי חַיָּל.

לֹא בְּקוּשְׁטָא, לֹא בְּחֶלְם,
לֹא הָיִיתִי, חֲבִיבִי,
בָּאתִי מִקִּבּוּץ "בַּתֶּלֶם"
וְנִכְלֵאתִי בְּ"סִי בִּי".

הַי, הַי...

יֵשׁ לִי כּוֹבַע בְּלִי שׁוּלַיִם
וּמִשְׁחָה לַכַּפְתּוֹרִים,
יֵשׁ לִי "רוּט מָארְץ'" כָּל יוֹמַיִם
וּבַנַּעַל מַסְמְרִים.

הַי, הַי...

רַק נִגַּשְׁתִּי, כְּבָר כָּבַשְׁתִּי
גַּם אֶת הֹדּוּ, גַּם אֶת כּוּשׁ,
גַּם אֶת זֶרֶשׁ, גַּם אֶת וַשְׁתִּי,
רַק עָלַיִךְ אֵין כִּבּוּשׁ.

הַי, הַי...

הַיָּרֵחַ בָּא בַּלַּיִל,
וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּא בַּיּוֹם.
אֶתְחַתֵּן עִם אֲבִיגַיִל
עוֹד לִפְנֵי בּוֹא הַשָּׁלוֹם.

הַי, הַי...
חברה לצים, חברה "יאטים",
בחורים כארזים,
גם אנחנו ה"סולדאטים",
נחרוזה חרוזים.

הי, הי, למה למה למה
אל תשאלה, אל תשאל!
למה, למה, אימא לא חלמה
שאני חייל.

לא בקושטא, לא בחלם,
לא הייתי, חביבי,
באתי מקיבוץ "בתלם"
ונכלאתי ב "סי בי". (הי, הי,)

יש לי כובע בלי שוליים
ומשחה לכפתורים,
יש לי "רוט מארץ'" כל יומיים
ובנעל מסמרים (הי, הי…)

רק נגשתי, כבר כבשתי
גם את הודו, גם את כוש,
גם את זרש, גם את ושתי,
רק עליך אין כיבוש. (הי, הי…)
הירח בא בליל,
והשמש בא ביום,
אתחתן עם אביגיל
עוד לפני בוא השלום (הי. הי…)



 פרטים נוספים


מתוך התכנייה לתכנית ג' של להקת "מעין זה"

הֵי הֵי...
רַק נִגַּשְׁתִּי...
הֵי הֵי...

יֵשׁ בָּעֵמֶק גְּבַת וְגֶבַע
יֵשׁ אַיֶּלֶת בַּגָּלִיל
חִישׁ הוֹרִידִי אֶת הַצֶבַע
כִּי דּוֹמָה אַתְּ לְדַחְלִיל

הֵי הֵי...

הִתְגַיַּסְתִּי אֶל הַחַיִל
וּמַדּוּעַ? זֶה בָּרוּר
אֶתְחַתֵּן עִם אֲבִיגַיִל
שְׁתֵּי דַּקּוֹת אַחֲרֵי שִׁחְרוּר

הֵי הֵי...


 פרטים נוספים


מתוך פנקס פרטי משנות הארבעים

[שורה אחרונה בבית האחרון]
עוד לפני כריתת שלום


 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2000
מקור: תקליטור של חבורת שהם


על השיר

לפי עדות יעקב אורלנד בפני דן אלמגור, 20.7.1975, אורלנד ואלתרמן חיברו את המילים יחד לבקשת יוסי ידין.

ביאורי מילים:

  • "סִי בִּי" - C.B הוא Confined to Barracks, בלשוננו היום "ריתוק מחנה" (ולא מעצר מחנה, שהוא כלא). [ביאר מיכה נצר]
  • "רוּט מָארְץ'" - Route March הוא תרגול סדר. [ביאר מיכה נצר]
  • קיבוץ "בתלם" - קיבוץ "עין גב", שנוסד בשנת 1937 במסגרת ישובי "חומה ומגדל". מייסדיו היו חברי גרעין "בתלם" מתנועות החלוץ והבונים בגרמניה, שהתאחד ב-1935 עם קבוצה מבוגרי תנועת נצ"ח מצ'כוסלובקיה וארצות הבלטיות. לפני עלייתם לקרקע ישבו בחצר כנרת. [ביאר אלי סט]

ביצועים נוספים:

על לחן זה הולבשו המילים של השיר "צימרמן", ובעקבותיו נוצר המושג (ר' בדף השיר).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

המילה "יאַטים" כיכבה בשירי שנות ה-40: "חבר'ה לצים, חברה יאטים" ב"פזמורת חיילים" של אורלנד; "הי עלו נא חבר'ה יאטים" ב"שיר הזקס" של גורי וכן בנוסח מקומי מאיילת-השחר לשיר השטות "עוד טיפה": "ישבו שם היאַטים והרגישו שעמום". מה משמעותה של המילה ה'חברמנית' הזאת?

מיכה נצר (יליד 1930) משיב: "יאַט הוא בחור צעיר, גם שובב. המקור הוא יידיש". במילון העולמי לעברית מדוברת (בן אמוץ ובן יהודה) נכתב כי יאַט הוא "מוצלח, בן-חיל"; גם שם היידיש מצוינת כמקור המילה.

יהודה זיו, איש הפלמ"ח והלשון (יליד 1926), מרחיב מעט:

בשעתו (1945-1943 ואילך) שרתי בפלמ"ח, מכל הלב – עם 'סוליימאן הגדול' ואף בלעדיו: 'חבר'ה לֵצִים, חבר'ה יָאטִים' – כינוי ששאלה היידיש מן הפולנית; כך למדתי מפיה של פרופ' חוה טורניאנסקי, חוקרת לשון יידיש. משמעות הכינוי – 'בחור כהלכה' ('חברה-מאַן' ביידיש).


תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

פורים   שמות של בנות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם