בביצוע זה מבוצע הבית הראשון בלבד, והוא מזומר פעמיים לפני הפזמון. בליווי מקהלה.

אורגן: ארתור זפקה (Arthur Zepke)

מתוך אוסף יעקב מיכאל של מוסיקה יהודית בארכיון הצליל בספריה הלאומית.

ביצועים נוספים:

• סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
• בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
• האחים והאחיות (שיר שני במחרוזת, תזמון 1:06)
• עוזי חיטמן וחבורת ילדים - כאן (סרטון; השיר הראשון במחרוזת)
• דודו אלהרר, ריקי מנור וליצני החצר - כאן (בליווי סרטון אנימציה)

טקסטים אחרים באותו לחן: חבריא (יוללה) ומה קרה. טקסט קודם שהותאם לאותו לחן: "לקראת שבת" מאת ש. בן ציון [מס' 5 מתוך "50 זמירות לילדים" בעריכת יואל אנגל, נוסח עברי תרפ"ג. קדמה לו מהדורה יידית].

יעקב מזור:

הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית. לכן אפשר להגדיר את הלחן כעיבוד מקוצר של הניגון. את תוי הניגון אפשר למצא במאמרִי "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי" (עמ' 118).

 מוסיף ומחדד אלי הלוי:

הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ' הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין.

לאחר מכן אימצה התנועה הציונית את אחד משני השירים האלו והם הפכו לניגוני "הורה" אצל החלוצים היהודים שרווחו אז בכל עיירה פולנית. השיר הזה הוסר ע"י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב"חג", שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו"ר מבעלזא זצ"ל שהיה ידוע כמתנגד חריף לציונות (אע"פ שהיה "אוהב ישראל" גדול אך השקפותיו האידיאולוגיות לא עלו בקנה אחד עם התנועה הציונית).

כהרחבה לדברי יעקב מזור: "הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית", הניגון מקורו בבית קוזניץ', אך בחסידי שושלת צ'רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של "חג פורים" בהקפה השביעית.