חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים!
מַסֵּכוֹת,
רַעֲשָׁנִים,
שִׁיר וְרִקּוּדִים!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!
חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת.
מַחְמַדִּים,
מַמְתַּקִּים,
מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת.
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!חג פורים,
חג פורים,
חג גדול הוא ליהודים!
מסכות,
רעשנים,
זמירות וריקודים!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
ברעשנים!
חג פורים,
חג פורים,
זה אל זה שולחים מנות!
מחמדים,
ממתקים,
תופינים ומגדנות!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
ברעשנים!
|
|
מילים: לוין קיפניס לחן: עממי חסידי
|
חַג פּוּרִים, חַג פּוּרִים, חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים! מַסֵּכוֹת, רַעֲשָׁנִים, שִׁיר וְרִקּוּדִים!
הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! בָּרַעֲשָׁנִים!
חַג פּוּרִים, חַג פּוּרִים, זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת. מַחְמַדִּים, מַמְתַּקִּים, מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת.
הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! בָּרַעֲשָׁנִים! חג פורים, חג פורים, חג גדול הוא ליהודים! מסכות, רעשנים, זמירות וריקודים!
הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! ברעשנים!
חג פורים, חג פורים, זה אל זה שולחים מנות! מחמדים, ממתקים, תופינים ומגדנות!
הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! ברעשנים!
פרטים נוספים
|
נוסח מקובל
|
חג פורים חג פורים חג גדול לילדים מסכות רעשנים שירים וריקודים
|
הנוסח המקורי
|
[שורה רביעית] זמירות וריקודים
פרטים נוספים
על הגרסה: נוסח זה מושר בביצועי אסטרונגו נחמה, עליזה קאשי ודליה עמיהוד וזה הנוסח אליו מתייחסים נתן שחר ויעל רשף. כנראה כך נדפס במקור ב"גליונות לגננות".
|
|
 |
ביצוע: דליה עמיהוד שנת הקלטה: 1965 מקור: התקליט "חג שמח: שירי חג לילדים", מס' W-30766 בחברת מקולית

|
|
ביצוע: מרים אביגל (ליאון),
מקהלת בית הספר "יהלום" ברמת גןעיבוד: יוסף הדרשנת הקלטה: 1960
מקור: תקליט מסחרי "פורים" MN-021 בחברת הד ארצי
ביצוע: אסטרונגו נחמהבביצוע זה מבוצע הבית הראשון בלבד, והוא מזומר פעמיים לפני הפזמון. בליווי מקהלה.
אורגן: ארתור זפקה (Arthur Zepke)
מתוך אוסף יעקב מיכאל של מוסיקה יהודית בארכיון הצליל בספריה הלאומית.
ביצוע: מקהלת הדסיםעיבוד: נתן שחרשנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט "פורים שמח" (מקהלת הדסים)
ביצוע: להקת לרוקדים הידד,
עליזה קשיעיבוד: שמעון כהןשנת הקלטה: 22.2.1960
מקור: מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצועים נוספים:
- סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
- בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
- האחים והאחיות (שיר שני במחרוזת, תזמון 1:06)
- עוזי חיטמן וחבורת ילדים - כאן (סרטון; השיר הראשון במחרוזת)
- דודו אלהרר, ריקי מנור וליצני החצר - כאן (בליווי סרטון אנימציה)
טקסטים אחרים באותו לחן: חבריא (יוללה) ומה קרה. טקסט קודם שהותאם לאותו לחן: "לקראת שבת" מאת ש. בן ציון [מס' 5 מתוך "50 זמירות לילדים" בעריכת יואל אנגל, נוסח עברי תרפ"ג. קדמה לו מהדורה יידית].
יעקב מזור:
הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית. לכן אפשר להגדיר את הלחן כעיבוד מקוצר של הניגון. את תוי הניגון אפשר למצא במאמרִי "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי" (עמ' 118).
מוסיף ומחדד אלי הלוי:
הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ' הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין.
לאחר מכן אימצה התנועה הציונית את אחד משני השירים האלו והם הפכו לניגוני "הורה" אצל החלוצים היהודים שרווחו אז בכל עיירה פולנית. השיר הזה הוסר ע"י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב"חג", שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו"ר מבעלזא זצ"ל שהיה ידוע כמתנגד חריף לציונות (אע"פ שהיה "אוהב ישראל" גדול אך השקפותיו האידיאולוגיות לא עלו בקנה אחד עם התנועה הציונית).
כהרחבה לדברי יעקב מזור: "הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית", הניגון מקורו בבית קוזניץ', אך בחסידי שושלת צ'רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של "חג פורים" בהקפה השביעית.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
תיווי: איתמר ארגוב. באדיבות משפחת קיפניס.