הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
חג פורים

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי חסידי

חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים!
מַסֵּכוֹת,
רַעֲשָׁנִים,
שִׁיר וְרִקּוּדִים!

הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!

חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת.
מַחְמַדִּים,
מַמְתַּקִּים,
מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת.

הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!
חג פורים,
חג פורים,
חג גדול הוא ליהודים!
מסכות,
רעשנים,
זמירות וריקודים!

הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
ברעשנים!

חג פורים,
חג פורים,
זה אל זה שולחים מנות!
מחמדים,
ממתקים,
תופינים ומגדנות!

הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
ברעשנים!


 פרטים נוספים
ביצוע: אסטרונגו נחמה

בליווי מקהלה.

אורגן: ארתור זפקה (Arthur Zepke)

מתוך אוסף יעקב מיכאל של מוסיקה יהודית בארכיון הצליל בספריה הלאומית.



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת הדסים
עיבוד: נתן שחר
שנת הקלטה: תחילת שנות ה-70
מקור: תקליט "פורים שמח" (מקהלת הדסים)


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עליזה קאשי
עיבוד: שמעון כהן
שנת הקלטה: 1960
על השיר

ביצועים נוספים:

  • סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
  • בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
  • עוזי חיטמן וחבורת ילדים - כאן (סרטון; השיר הראשון במחרוזת)
  • דודו אלהרר, ריקי מנור וליצני החצר - כאן (בליווי סרטון אנימציה)

טקסטים אחרים באותו לחן: חבריא (יוללה) ומה קרה. טקסט קודם שהותאם לאותו לחן: "לקראת שבת" מאת ש. בן ציון [מס' 5 מתוך "50 זמירות לילדים" בעריכת יואל אנגל, נוסח עברי תרפ"ג. קדמה לו מהדורה יידית].

יעקב מזור:

הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית. לכן אפשר להגדיר את הלחן כעיבוד מקוצר של הניגון. את תוי הניגון אפשר למצא במאמרִי "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי" (עמ' 118).

 מוסיף ומחדד אלי הלוי:

הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ' הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין.

לאחר מכן אימצה התנועה הציונית את אחד משני השירים האלו והם הפכו לניגוני "הורה" אצל החלוצים היהודים שרווחו אז בכל עיירה פולנית. השיר הזה הוסר ע"י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב"חג", שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו"ר מבעלזא זצ"ל שהיה ידוע כמתנגד חריף לציונות (אע"פ שהיה "אוהב ישראל" גדול אך השקפותיו האידיאולוגיות לא עלו בקנה אחד עם התנועה הציונית).

בניגוד לדברי יעקב מזור: "הלחן של השיר נגזר מחלקו הראשון בלבד של ניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית", הניגון מקורו בבית קוזניץ', אך בחסידי שושלת צ'רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של "חג פורים" בהקפה השביעית.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים + אקורדים



תווים


תיווי: איתמר ארגוב. באדיבות משפחת קיפניס.
תגיות

פורים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם