הקטן
גופן
הגדל
גופן
עלי בריקדות
הַיּוֹם שָׂרָה הַקְּטַנָּה נִפָּרֵד בְּצֵאתִי לַמִּלְחָמָה אֶת הַמְּדִינָה לְכוֹנֵן מִשְּׁתֵי גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן גִּזְזִי צַמָּתֵךְ וְחִגְרִי אֶת חֲגוֹרָתֵךְ חַבְּקִינִי קְחִי מִקְלָע וְאִתִּי לַשּׁוּרָה! עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ, נִפְגָּשׁ! עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת חֵרוּת נִשָּׂא בְּדָם וָאֵשׁ רוֹבֶה אֶל רוֹבֶה, קָנֶה יַצְדִיעַ כַּדּוּר אֶל כַּדּוּר יָרִיעַ עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת, עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ! וְאִם בִּתְלִיָּה אֶמְסֹר אֶת חַיַּי לָאֻמָּה, אַל נָא תִּבְכִּי כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי מְחִי דִּמְעָתֵךְ, לַחֲצִי הַמִּקְלָע אֶל לִבֵּךְ בַּחֲרִי לָךְ שֵׁנִי מֵאַנְשֵׁי גֻּנְדָּתִי עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת... היום שרה הקטנה ניפרד בצאתי למלחמה את המדינה לכונן משתי גדות הירדן גיזזי צמתך וחיגרי את חגורתך חבקיני קחי מקלע ואיתי לשורה! עלי בריקדות ניפגש, ניפגש! עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש רובה אל רובה, קנה יצדיע כדור אל כדור יריע עלי בריקדות, עלי בריקדות ניפגש! ואם בתליה אמסור את חיי לאומה, אל נא תבכי כך ניגזר גורלי מחי דמעתך, לחצי המיקלע אל לבך בחרי לך שני מאנשי גונדתי עלי בריקדות...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יוסל קוטלר
תרגום: מיכאל אשבל
לחן: אליהו טיטלבוים
כתיבה (בשפת המקור): 1946

הַיּוֹם שָׂרָה הַקְּטַנָּה
נִפָּרֵד בְּצֵאתִי לַמִּלְחָמָה
אֶת הַמְּדִינָה לְכוֹנֵן
מִשְּׁתֵי גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן

גִּזְזִי צַמָּתֵךְ
וְחִגְרִי אֶת חֲגוֹרָתֵךְ
חַבְּקִינִי קְחִי מִקְלָע
וְאִתִּי לַשּׁוּרָה!

עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ, נִפְגָּשׁ!
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת חֵרוּת נִשָּׂא בְּדָם וָאֵשׁ
רוֹבֶה אֶל רוֹבֶה, קָנֶה יַצְדִיעַ
כַּדּוּר אֶל כַּדּוּר יָרִיעַ
עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת, עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת נִפָּגֵשׁ!

וְאִם בִּתְלִיָּה
אֶמְסֹר אֶת חַיַּי לָאֻמָּה,
אַל נָא תִּבְכִּי
כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי

מְחִי דִּמְעָתֵךְ,
לַחֲצִי הַמִּקְלָע אֶל לִבֵּךְ
בַּחֲרִי לָךְ שֵׁנִי
מֵאַנְשֵׁי גֻּנְדָּתִי

עֲלֵי בָּרִיקָדוֹת...
היום שרה הקטנה
ניפרד בצאתי למלחמה
את המדינה לכונן
משתי גדות הירדן

גיזזי צמתך
וחיגרי את חגורתך
חבקיני קחי מקלע
ואיתי לשורה!

עלי בריקדות ניפגש, ניפגש!
עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש
רובה אל רובה, קנה יצדיע
כדור אל כדור יריע
עלי בריקדות, עלי בריקדות ניפגש!

ואם בתליה
אמסור את חיי לאומה,
אל נא תבכי
כך ניגזר גורלי

מחי דמעתך,
לחצי המיקלע אל לבך
בחרי לך שני
מאנשי גונדתי

עלי בריקדות...


מילים בשפת המקור (יידיש)

היינט, ליבע מאַריאָן,
טרעפען מיר זיך דו ביים ראַנד פון קאַנאָן
און איידער וואָס-ווער
נעם די שער

שער אָפּ דיינע צעפּ
טו אָן דעם מאַנטל מיט די סאָלדאַטסקע קנעפּ
גיב אַ קוש, נעם אַרום
כאַפּ די ביקס און קום.

אויף דער קאַנאָנע וועלן מיר זיך באַַגעגענען
אונטער דער קאַנאָנע וועלען מיר זיך גאזעגענען
קויל צו קויל וועלן דונערן און שיסן
ביקס צו ביקס וועלן זיך צוקושן
אויף דער קאַנאָנע
אויף דער קאַנאָנע
ביקס צו ביקס.

פאַרנעם דיין אָרט
אין דער ערשטער ריי,
מיט דיינע בלויע אויגן,
אין אונדזער אַרמייי

האַרץ צו האַרץ
און פייער צו פייער
מיט פרייד פון אונדזער ליבע
די סאָוויעטן צושטייער.

אויף דער קאַנאָנע...

און ווען דו געפינסט מיך
א טויטען אזוי אין דעם שניי
א טויטען באדעקט
מיט א בינטעלע היי

דאַן זאָלסטו נישט מאַכן
קיין וייבעריש געשריי
נאָר זאָלסט נעמען אַ צווייטן
פון דער רויטער אַרמיי

אויף דער קאַנאָנע...
היינט, ליבע מאריאן,
טרעפען מיר זיך דו ביים ראנד פון קאנאן
און איידער וואס-ווער
נעם די שער

שער אפ דיינע צעפ
טו אן דעם מאנטל מיט די סאלדאטסקע קנעפ
גיב א קוש, נעם ארום
כאפ די ביקס און קום.

אויף דער קאנאנע וועלן מיר זיך באגעגענען
אונטער דער קאנאנע וועלען מיר זיך גאזעגענען
קויל צו קויל וועלן דונערן און שיסן
ביקס צו ביקס וועלן זיך צוקושן
אויף דער קאנאנע
אויף דער קאנאנע
ביקס צו ביקס.

פארנעם דיין ארט
אין דער ערשטער ריי,
מיט דיינע בלויע אויגן,
אין אונדזער ארמייי

הארץ צו הארץ
און פייער צו פייער
מיט פרייד פון אונדזער ליבע
די סאוויעטן צושטייער.

אויף דער קאנאנע...

און ווען דו געפינסט מיך
א טויטען אזוי אין דעם שניי
א טויטען באדעקט
מיט א בינטעלע היי

דאן זאלסטו נישט מאכן
קיין וייבעריש געשריי
נאר זאלסט נעמען א צווייטן
פון דער רויטער ארמיי

אויף דער קאנאנע...


תרגום למקור היידי

"אַהֲבַת פַּרְטִיזָן"
מאת עמוס ותמר רודנר

מִרְיָם אֲהוּבָה
צֵל תּוֹתָח לָנוּ קַן אַהֲבָה
וּבְטֶרֶם תֵּלְכִי
תַּעַר קְחִי

צַמּוֹת תִּגְזְרִי
לִבְשִׁי סָגִין צְבָאִי עֲטוּר כַּפְתּוֹרִים
נְשִׁיקוֹת נַחֲלִיף
הָרוֹבִים נָנִיף

נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ לְיַד תּוֹתָח, לְיַד תּוֹתָח
נַחֲלֹקָה בּכֹּל בְּצֵל תּוֹתָח, בְּצֵל תּוֹתָח
כַּדוּר מוּל כַּדּוּר יִרְעַם, יִרְעַם בְּאֵשׁ
רוֹבֶה לְרוֹבֶה יִשַּׁק בְּאֵשׁ
בֵּין הַתּוֹתָחִים
בֵּין הַתּוֹתָחִים
רוֹבִים בְּאֵשׁ

הִתְיַצְּבִי נְכוֹנָה
בְּשׁוּרַת לוֹחֲמִים רִאשׁוֹנָה
בְּעֵינַיִךְ כְּחֻלּוֹת,
לַצָּבָא – עַד כְּלוֹת

אַהֲבַת לֵב אֶל לֵב
גַּם תַּחַת אֵשׁ צוֹלֵבָה תְּלַבְלֵב
אַהֲבָה שֶׁל עָצְמָה
שֶׁל עָצְמָה אֲדֻמָּה

נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ לְיַד תּוֹתָח...

כְּשֶׁתִּרְאִי שֶׁאֲנִי
עַל הַשֶּׁלֶג מֻנָּח – וְאֵינִי,
עַל גּוּפִי מוּטָלִּים
עֲשָׂבִים וְעָלִים,

אָנָּא, אַל תְּמַלְּטִי
צְעָקָה שֶׁל נָשִׁים עַל מוֹתִי.
קְחִי בֶּן-זוּג בַּמָּקוֹם
מִצְּבָאֵנוּ – אָדֹם

נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ לְיַד תּוֹתָח...
מרים אהובה
צל תותח לנו קן אהבה
ובטרם תלכי
תער קחי

צמות תגזרי
לבשי סגין צבאי עטור כפתורים
נשיקות נחליף
הרובים נניף

נשוב ניפגש ליד תותח, ליד תותח
נחלוקה בכול בצל תותח, בצל תותח
כדור מול כדור ירעם, ירעם באש
רובה לרובה יישק באש
בין התותחים
בין התותחים
רובים באש

התייצבי נכונה
בשורת לוחמים ראשונה
בעינייך כחולות,
לצבא – עד כלות

אהבת לב אל לב
גם תחת אש צולבה תלבלב
אהבה של עצמה
של עצמה אדומה

נשוב ניפגש ליד תותח...

כשתראי שאני
על השלג מונח – ואיני,
על גופי מוטלים
עשבים ועלים,

אנא, אל תמלטי
צעקה של נשים על מותי.
קחי בן-זוג במקום
מצבאנו – אדום

נשוב ניפגש ליד תותח...


קטע מתרגום אחר מתוך "כיסופים וסער"

הַיּוֹם מָארִיאָן יַקִּירָתִי
נִפָּגֵשׁ לְיַד הַתּוֹתָח
אַךְ בְּטֶרֶם כֹּל
גִּזְזִי צָמוֹתַיִךְ
קְחִי מְעִילֵך הַצְּבָאִי
עִם רוֹבֶה
תְּחַבְּקִי אוֹתִי
וּבוֹאִי...

לְיַד הַתּוֹתָחִים אֲנַחְנוּ נִפָּגֵשׁ
לְיַד הַתּוֹתָחִים אֲנַחְנוּ נִפָּרֵד
היום מאריאן יקירתי
ניפגש ליד התותח
אך בטרם כל
גזזי צמותייך
קחי מעילך הצבאי
עם רובה
תחבקי אותי
ובואי...

ליד התותחים אנחנו ניפגש
ליד התותחים אנחנו ניפרד


 פרטים נוספים
ביצוע: מקהלת רון דור
עיבוד: יוסף בן-ברוך (קופיאן)
מקור: התקליט "שירי לוחמים עבריים" בחברת "הד ארצי"


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: הבנימינים
עיבוד: צביקה כספי
מקור: התקליטור "בלהב הזמר"
על השיר

השיר היידי הגיע לארץ כנראה בתום מלחמת העולם השנייה. תרגם אותו חבר האצ"ל מיכאל אשבל בעת שהייתו בתא הנידונים למוות בכלא ירושלים בשנת 1946, לאחר שהשתתף בהתקפה על המחנה הצבאי צריפין ונתפס בקרב יריות. השיר נכתב כצוואה לאהובתו שרה רוזנברג (לימים לבני, ואמה של חברת הכנסת ציפי לבני), שכינויה באצ"ל היה "שרה הקטנה". בסופו של דבר הומתק גזר דינו של אשבל למאסר עולם, אולם הוא נהרג בפריצה לכלא עכו, אליו הועבר מאוחר יותר. שרה רוזנברג-לבני, היא "שרה הקטנה", הלכה לעולמה ב-8.10.2007.


מיכה נצר מספר (דברים שמסר לזֶמֶרֶשֶׁת ב-8.3.2010):

שנת תש"ז (1947), השנה שלפני הקמת המדינה, היתה שנת מאבק פנימי ביישוב בין ארגון ההגנה מצד אחד לבין אצ"ל ולח"י מצד שני (שכונו בפינו "הפורשים"). כחבר בהגנה חונכתי עם חברַי בארגון לשנוא את הפורשים. אני עצמי הייתי שותף במספר פעולות אלימות כנגד אנשי אצ"ל במושבתנו רחובות.

לאחר הקמת צה"ל, כשבועיים לאחר הכרזת העצמאות, הצטרפו אנשי אצ"ל לצה"ל. מחלקה של יוצאי אצ"ל הצטרפה לפלוגתנו (פלוגה ב' בגדוד 52 של חטיבת גבעתי). אנו, יוצאי ההגנה, התייחסנו אליהם בהתחלה בחשדנות רבה, אך לאחר זמן קצר מאוד – בקרבות מול הצבא המצרי – נוצרה אחוות לוחמים. אנשי אצ"ל הביאו אתם את השיר "עלי בריקדות", ותוך זמן קצר שרה אותו כל הפלוגה. כשנה לאחר מכן, בשיחה עם חייל ניצול שואה הגענו לשיר "עלי בריקדות" ואז סיפר לי כי במקורו זה שיר פרטיזנים ביידיש ולימדני את מילותיו.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

סיפור שיר

מתוך מאמרו של גרשון סתיו, "שיריו המולחנים של מיכאל אשבל" (סתיו שלח את המאמר לזֶמֶרֶשֶׁת בינואר 2017). הדברים נערכו בידי זֶמֶרֶשֶׁת באפריל 2017:

ביום ה-19 ביוני 1946 כתב מיכאל אשבל ביומנו מתא הנידונים למוות שבכלא בירושלים: "את 'שיר הבריקדות' הוצאתי החוצה". מרגע שהשיר מצא את דרכו, בדרך עלומה, אל מחוץ לכותלי הכלא, פשט כאש בשדה קוצים בכל קִנני-בית"ר [זה הכתיב המקובל בתנועה – זֶמֶרֶשֶׁת] ברחבי הארץ ובתאי המחתרות. תוכנו המרגש של השיר, נסיבות כתיבתו ולחנו הידוע, כבשו לבבות ועד מהרה היה השיר לסמל ההקרבה והמאבק הבלתי מתפשר בשלטון הבריטי.

לימים יכתוב מפקד האצ"ל, מנחם בגין:

יש בשיר הזה אהבה, אהבת הפרט ואהבה ללא גבול לאומה הלוחמת לחירותה. כאשר מתאר מייק (כך כינו את מיכאל במחתרת) בשירו אדם שנידון למיתה: "ואם בתלייה אמסור את חיי לאומה", הרי הוא מתאר גם פרק-חיים שחזה מבשרו, שהרי עמד בפני הוצאה להורג עלי הגרדום, והחיזיון הזה היה חָרות עמוק בנפשו. אין זה מופרז כלל, לפי הכרתי, להעניק לו את התואר "חייל משורר". שירת לוחמים היא שירה מיוחדת במינה, טיבה איננו תלוי בסדר המילים, בריתמוס, בביטוי זה או אחר, אלא בעיקר ברוח המפעמת בה. (מתוך "עלי בריקדות", יומן הכלא של מיכאל אשבל, הוצאת "הדר", עמ' 155)

הרבה נכתב על השיר "עלי בריקדות". שיר מרגש שכותב לחברתו, לוחם חירות שנידון למוות. מקריב חייו למען האומה, "כי כך נגזר גורלי" ובפיו בקשה-צוואה: "ובחרי לך שני מאנשי גונדתי". גדלות נפש שכזו מצויה רק אצל יחידי סגולה. ביום 18 ביוני 1946 הוא כותב ביומנו מתוך הכלא:

סוף סוף קיבלתי החלטה לתרגם את השיר "אויף דער קאנאנע". אין לי כל ניסיון בכתיבת שירה, לא כל שכן כשאתה קשור למנגינה. לכלכתי קצת נייר ובסופו של דבר עלה בידי להוציא משהו מתחת לעפרוני. אנו כותבים כאן על נייר-טואלט שקיבלנו במידה מספקת... (שם, עמוד 54)

מספרת גיבורת השיר "שרה הקטנה", היא שרה רוזנברג-לבני (רעייתו של ירוחם איתן לבני, מפקד המבצעים של האצ"ל, ואמה של ח"כ ציפי לבני):

הכרתי את מייק לראשונה משהגעתי לתל-אביב בשנת 1944, "פליטה" מצפת עקב חיפושי הבולשת הבריטית. הוזמנתי למסיבה, שם הכרתי את מייק. נחום סלונים אמר לי: "את רוצה לשמוע שיר יפה? חכי, 'נמתח' את מייק והוא ישיר". בתחילה סירב לשיר. הפצרתי בו, אך הוא ניסה להתחמק בטענה שהוא שר באידית ורבים מהחבר'ה של הח"ק [חיל הקרב] והי"ם [יחידות מחץ] אינם מבינים שפה זו. אף-על-פי-כן לא הנחתי לו ולבסוף נעתר לי. השיר "אויף דער קאנאנע" ומנגינתו קסמו לנו מאוד, ועד מהרה הצטרפנו לשירתו תוך השמעת הפזמון החוזר.[...] בהזדמנות שנייה, כשנפגשנו, חזרתי והבעתי בפניו את התפעלותי מן השיר ששר לפנינו והאצתי בו לתרגמו לעברית. אמרתי לו שהשיר הולם את הוויי המחתרת ורבים יחבבוהו. הוא הבטיח לי למלא את בקשתי ביום מן הימים... (שם עמוד 183)

אכן, את הבטחתו לשרה הוא קיים בצינוק הנידונים למוות בכלא המרכזי בירושלים. השיר במקור הוא שיר יידי שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו (עליע) טיטלבוים. את השיר הכיר מיכאל אשבל, ככל הנראה, לפני הגעתו ארצה בשנת 1943. זהו שיר שכותב פרטיזן לאהובתו הלוחמת. השיר הותיר את רישומו העז על מיכאל ובכל הזדמנות היה שר אותו לחבריו. את השיר תרגם לעברית ועיבד אשבל בעצמו, ומאריאן האהובה, בשיר המקור, הייתה ל"שרה הקטנה".



שרה רוזנברג-לבני
תגיות

יום העצמאות   מחתרות   שירים מתורגמים   שמות של בנות   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם