מנצח: משה וילנסקי. הוקלט בבלגיה. הביצוע נכלל בתקליטון "הפרברים בשירי עם ישראליים" (כנראה 1967), בתקליט "אדום עתיק" (1969) ובמארז התקליטורים של הפרברים.

הביצוע מתוך התקליטור "שדמתי - אילקה רווה שר". מקורו ככל הנראה בתקליט Songs of the Exodus בליווי "בני הגליל" (Sons of Galilee).

מנצח: שבתי פטרושקה

תמצית של העיבוד הזה לקול ופסנתר נדפס בשנת 1949 כפרסום מס' 34 בסדרה "ספרייה מוסיקלית קטנה". העיבוד כולל גם קטע מעבר מקורי מאת לברי.

ליווי: תזמורת משטרת ישראל

מתוך "אוצר הזמר העברי", אוסף הקלטות של קול ישראל

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית

באדיבות רן אלירן.

כלי הקשה: יובל מיצנמכר

הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 3, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-18 בינואר 2008.
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר

ביצוע של המקור הערבי

 הקלטה של "יא בנת אל-שיח' אלערב", השיר הערבי שבבסיס החלק הראשון של "את אדמה".

"יא בנת אל-שיח' אלערב", השיר הערבי שבבסיס החלק הראשון של "את אדמה". בהקלטה היא מזהה את השיר כמקור של לחן "שדמתי", אך על אף דמיון קלוש ל"שדמתי", מה שהיא שרה הוא בוודאות מקור "את אדמה".

מקליט: יעקב מזור

בסוף 1946, בא אריה יחיאלי עם חברו ששון בר-צבי למאהל בדואי, וראו שם "סולחה". היו שם שני מעגלים, של גברים ושל נשים. הגברים רקדו לחוד לפי מנגינה אחת והנשים לפי מנגינה אחרת, דומה. יחיאלי הביא עמו את המנגינות לקיבוצו רביבים. חבר אחר במשק חיבר את שתי המנגינות: החלק הראשון של "את אדמה" הוא מנגינת הגברים, וההמשך מנגינת הנשים, ואז חיבר יחיאלי את הטקסט.

(על פי ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 385-384, בעקבות מכתב של דודו של אריה יחיאלי, שמואל גרסטל, מיום 4.3.1963, וכן שיחה עם אחיו חיים יחיאלי מיום 6.4.1963.)

בשירונים אחדים רשום "מפי אלפנדרי".

ביצועים נוספים:

• הברירה הטבעית
• מקהלת הקיבוץ הארצי (סרטון)
• מתוך המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון). מושר גם טקסט בערבית.