מילים (5 גרסאות)
"הַפּוֹעֵל" אֲנַחְנוּ
יָדוּעַ לְכֻלָּם
כִּי בִּלְעָדֵינוּ אָנוּ
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם
הַפּוֹעֵל, הַפּוֹעֵל!
כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת בְּ"הַפּוֹעֵל"!
יָדוּעַ לְכֻלָּם
כִּי בִּלְעָדֵינוּ אָנוּ
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם
הַפּוֹעֵל, הַפּוֹעֵל!
כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת בְּ"הַפּוֹעֵל"!
פַּלְמָחִים אֲנַחְנוּ
יָדוּעַ לְכֻלָּם
כִּי בִּלְעֲדֵינוּ בֶּטַח
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם.
פַּלְמָחִים, פַּלְמָחִים
קָדִימָה הֵי פַּלְמָחִים!
יָדוּעַ לְכֻלָּם
כִּי בִּלְעֲדֵינוּ בֶּטַח
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם.
פַּלְמָחִים, פַּלְמָחִים
קָדִימָה הֵי פַּלְמָחִים!
על הגרסה: מיכאל קוכמן מעיר כי הבית הראשון חוזר פעמיים וכך גם הפזמון.
כִּי בּוֹרוֹכוֹבִים אֲנַחְנוּ
יָדוּעַ לְכֻלָּם
כִּי בִּלְעָדֵינוּ אָנוּ
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם
בּוֹרוֹכוֹבִים בּוֹרוֹכוֹבִים
עַל כֻּלָּם הֵם רוֹכְבִים
יָדוּעַ לְכֻלָּם
כִּי בִּלְעָדֵינוּ אָנוּ
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם
בּוֹרוֹכוֹבִים בּוֹרוֹכוֹבִים
עַל כֻּלָּם הֵם רוֹכְבִים
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?
הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?
אֵין אֲנִי חוּגִיסְט
וְאַף לֹא חֶדְרָתִי
וְגַם טַבָּח אֵינֶנִּי
וְאַף לֹא רֹאשׁ-מִשְׁמָר;
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?
אֲנִי חָרוּב שְׁחַרְחַר!
חֲרוּבִים! חֲרוּבִים!
בַּמַּחֲנֶה תָּמִיד אוֹכְלִים!
מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
בָּאֹהֶל בַּשְּׁמִירָה
מְטַיֵּל אֲנִי בַּקֶּרֶב
מְקַלְקֵל אֶת הַקֵּבָה
אָמְנָם פָּעוּט הִנֵּנִי
אַךְ גְּדוֹלִים מַעֲשַׂי
רֶבְלוּצְיוֹנֶר אֵינֶנִּי
אַךְ מַהְפֵּכָה מַעֲשֵׂה-יָדַי
חֲרוּבִים...
הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?
אֵין אֲנִי חוּגִיסְט
וְאַף לֹא חֶדְרָתִי
וְגַם טַבָּח אֵינֶנִּי
וְאַף לֹא רֹאשׁ-מִשְׁמָר;
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?
אֲנִי חָרוּב שְׁחַרְחַר!
חֲרוּבִים! חֲרוּבִים!
בַּמַּחֲנֶה תָּמִיד אוֹכְלִים!
מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
בָּאֹהֶל בַּשְּׁמִירָה
מְטַיֵּל אֲנִי בַּקֶּרֶב
מְקַלְקֵל אֶת הַקֵּבָה
אָמְנָם פָּעוּט הִנֵּנִי
אַךְ גְּדוֹלִים מַעֲשַׂי
רֶבְלוּצְיוֹנֶר אֵינֶנִּי
אַךְ מַהְפֵּכָה מַעֲשֵׂה-יָדַי
חֲרוּבִים...
מקור:
"פזמונית מני אז עם תווים: משירי המחנות העולים"
, עמותת בוגרי וידידי תנועת המחנות העולים
, תשנ"ט
, 21
על הגרסה: בשיר "פזמונית מני אז" נדפסת הגרסה בשם "חרובים". מספר עזריה אלון: "השיר נכתב ב-1930 כוויריאציה על שיר המחצבה, במחנה של ייסוד המחנות העולים, מחנה בן-שמן, לא היה הרבה אוכל. לכן אכלו חרובים שקלקלו את הקיבה...".
אֵינִי מְגַדֵּל תִּסְרֹקֶת
כִּי אֵין לִי בַּחוּרָה
אַךְ הַאֲמִינוּ לִי גַּם כָּכָה
יֵשׁ לִי כְּבָר צוּרָה
אָה מִקְוָאִים
אָה מִקְוָאִים
יֵשׁ לִי כְּבָר צוּרָה
וּמַה יּוֹעִיל הַגִּידוּ
אִם אֲגַדֵּל בְּלוֹרִית
הֵן סַפָּרֵנוּ הֶחָבִיב
מַהֵר אוֹתָהּ יוֹרִיד
אָה מִקְוָאִים...
כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
אֲנִי קָשֶׁה עוֹבֵד
וּבְיוֹם שַׁבָּת סְעוּדָה טוֹבָה
אָז אֲנִי רוֹקֵד
אָה מִקְוָאִים...
אִכָּר חָרוּץ בָּאָרֶץ
עָתִיד אֲנִי לִהְיוֹת
עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁטּוֹב
לִחְיוֹת וְלַעֲבֹד
אָה מִקְוָאִים...
כִּי אֵין לִי בַּחוּרָה
אַךְ הַאֲמִינוּ לִי גַּם כָּכָה
יֵשׁ לִי כְּבָר צוּרָה
אָה מִקְוָאִים
אָה מִקְוָאִים
יֵשׁ לִי כְּבָר צוּרָה
וּמַה יּוֹעִיל הַגִּידוּ
אִם אֲגַדֵּל בְּלוֹרִית
הֵן סַפָּרֵנוּ הֶחָבִיב
מַהֵר אוֹתָהּ יוֹרִיד
אָה מִקְוָאִים...
כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
אֲנִי קָשֶׁה עוֹבֵד
וּבְיוֹם שַׁבָּת סְעוּדָה טוֹבָה
אָז אֲנִי רוֹקֵד
אָה מִקְוָאִים...
אִכָּר חָרוּץ בָּאָרֶץ
עָתִיד אֲנִי לִהְיוֹת
עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁטּוֹב
לִחְיוֹת וְלַעֲבֹד
אָה מִקְוָאִים...
על הגרסה: שיר מקומי של תלמידי מקווה ישראל שחובר לרגל קבלת קסקטים בחורף תרפ"ו 1926. השיר נדפס בחוברת "מקווה ישראל" שהוציא משרד החינוך בשנת 1970, והועתק משם בידי מאיר נוי (אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 5 של מילים בלי תווים, עמ' 188).
הקלטות (6)
על השיר
אוסף גרסאות מקומיות/תנועתיות שחוברו כפרפראזות למילות "מחצבה" והותאמו ללחנו. "מחצבה" עצמו נכתב למנגינת השיר הפולני Ta joj, Jozku ("זה אתה, יוקו").
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.