מילים

בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.

זֹאת הַסֶּלֶק רָאָה
וְהִנֵּה גַּם הוּא בָא,
אִתּוֹ עַגְבָנִית –
וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!

לָה לָה לָה,
לָה לָה לָה,
לָה לָה, לָה לָה לָה,
אִתּוֹ עַגְבָנִית וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה!

רַק הַפּוֹל הַמִּסְכֵּן
עָמַד לוֹ בָדָד,
הוּא נִשְׁעַן עַל מַקְלוֹ,
לֹא נָע וְלֹא נָד.

– אֵיךְ אוּכַל לִשְׂמֹחַ,
אֵיךְ אוּכַל לִרְקֹד,
וְתַרְמִילַי כֻּלָּם,
כֻּלָּם רֵיקִים עוֹד?

בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה
מִסָּבִיב לֶחָבִית
עָמְדוּ לְרַקֵּד
כְּרוּב עִם כְּרוּבִית.
מקור: "מנשה רבינא: שירים לילדים, חוברות ג-ו" , המוסד למוסיקה בעם, תל אביב , תש"ה , 14 –15

הקלטות (11)

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: נדב זיו
שנת הקלטה: 1996
אורחים לי בחלון
נכלל בתקליטור: אורחים לי בחלון
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1965
0:00 0:00
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: משה וילנסקי
שנת הקלטה: 1961
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: חנן וינטרניץ
ניצוח: חנן וינטרניץ
שנת הקלטה: 1958
מקור: התקליט "אנו משחקים"

 בליווי הרכב כלי.

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: עודד זהבי
שנת הקלטה: 26.8.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הקלטה היסטורית ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: משה (פיסי) אושרוביץ
שנת הקלטה: 1960

אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.

0:00 0:00
שנת הקלטה: 1984
מקור: קלטת ביתית
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2006
מקור: תקליטור "חתול על הגג"(חבורת שהם)
נכלל בתקליטור: חתול על הגג
0:00 0:00
עיבוד: מנחם ויזנברג
ניצוח: רונית שפירא

זוהי הקלטה של שני שירים. השיר השני הוא "בגינה" (מדקה 1:27).

0:00 0:00
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: קלטת בארכיון כפר גלעדי
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:40:25)

על השיר

ראו גם: "בגינת הירק", גרסה אחרת של ביאליק לשירו.

להלן דברי הסבר על השירים "בגינה" ו"בגינת הירק", המבוססים על המידע המופיע בכרך ג' של המהדורה המדעית של שירי ביאליק (הוצ' דביר ומכון כץ, 2000 עורך: דן מירון):

השיר "בגינה" נכתב, קרוב לוודאי, בארץ-ישראל, בראשית שנות השלושים, והוא מן השירים הבודדים שכתב ביאליק בהטעמה הארצישראלית, ה"ספרדית". הדפסתו הראשונה הייתה בגרסה קצרה בת ארבעה בתים ארוכים בכתב העת הפדגוגי 'נתיבנו' (דו-ירחון), שבעריכת פניה שרגורודסקה (חוברת ב-ג, תשרי-טבת תרצ"ב), עמ' 49. השיר נדפס שם בלוויית לחן מאת מנשה רבינוביץ' (רבינא).

ביאליק חיבר גם גרסה אחרת של השיר, נרחבת הרבה יותר, בת 13 בתים, בשם "בגינת הירק". גירסה מורחבת זו נדפסה במוסף לילדים של 'דבר' בעריכת יצחק יציב (כרך ב', גיל' ב [טו], י"ב בחשון תרצ"ג/11.11.1932, עמ' 4).

בנוסח 'נתיבנו' זהו שיר קצר על נושא הבדידות, בדומה לשיר הילדים "עציץ פרחים", המתאר את שמחת הירקות הרוקדים בזוגות מול עגמומיות האפון הבודד, שאיננו מצטרף למחול. לכל אחד משני המוטיבים, החברותא והבדידות, מוקדש בנוסח זה מספר בתים שוה (שניים מול שניים). בנוסח 'דבר' הרחיב ביאליק מאוד את מספר הזוגות הרוקדים של הירקות המואנשים, והפך את השיר לתמונה רחבה של חגיגה עממית, שלוקחת בה חלק קשת רחבה של "טיפוסים עממיים" שונים (רק שני הבתים האחרונים של השיר מוקדשים למוטיב הבדידות). את הגרסה המורחבת של 'דבר' בחר ביאליק לכנס בתוך "שירים ופזמונות לילדים", תרצ"ג, עמ' צו-צז.

בספר "בית הכרם – מרגלית השכונות" מספרת אחת מבנות השכונה, אביבה גלי (גליקליך), על ביקוריו של ביאליק בשכונת בית הכרם. גלי נולדה ב-1919 והתגוררה עם אימה כדיירת משנה בבית בורוכוב (רחוב ביאליק 15), וביאליק נהג לבקר את חברוֹ בורוכוב מדי קיץ. לדבריה, באחד מביקוריו, כשהוא לבוש במקטורן בקר ובנעלי בית ובידיו גליון נייר, קרא לפני מאניה [רעייתו] את השיר "בגינה". הסיפור מופיע גם בספרה של גלי "העיר שאיננה עוד: ירושלים שלי 1940-1920" (הוצאת אריאל) וגם פורסם שנים קודם לכן בעיתון "פשוש לילדים". (תודה לאפרים שלאין ולטלי בצלצל-שושני)

קראו גם: "הצנון והחזרת שהפכו לכרוב עם כרובית" מאת קובי לוריא, מתוך "פנים" גליון 52 - 53, משנת 2011.

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם