סֻכָּה לִי עָשִׂיתִי
סֻכָּה לִי בָּנִיתִי
הִיא קְטַנָּה וְדַלָּה
הַקִּירוֹת קֶרֶשׁ-דַּק
סְכַךְ קָלוּשׁ הוּא הַגַּג
אַךְ נוֹחַ לִי פֹּה בְּצִלָּהּ.
הַלֶּחֶם בָּצַעְתִּי
אֶל פִּי אַךְ נָתַתִּי
וַתִּתְיַפַּח יַלְדָּתִי:
אוֹי, אָבִי, הִיא קָרְאָה
הִנֵּה רוּחַ רַע
פּוֹרֵץ לְהַפִּיל סֻכָּתִי!
עָנִיתִי בְּנַחַת:
חָלִילָה, אַל פַּחַד
לָךְ, יַלְדָּתִי הַמְּתוּקָה
אֶלֶף דּוֹר יִנְקֹפוּ -
לָעַד תַּעֲמֹד הַסֻּכָּה.סוכה לי עשיתי
סוכה לי בניתי
היא קטנה ודלה
הקירות קרש-דק
סכך קלוש הוא הגג
אך נוח לי פה בצילה
הלחם בצעתי
אל פי אז נתתי
ותתייפח ילדתי
אוי אבי היא קראה
הנה רוח רע
פורץ להפיל סוכתי
עניתי בנחת:
חלילה אל פחד
לך ילדתי המתוקה
אלף דור ינקופו
לעד תעמוד הסוכה
מילים: אברהם רייזין תרגום/נוסח עברי: אהרון אשמן לחן: עממי יידי
|
![]() |
|