יֵשׁ לְבַתְיָה חוּץ מִיֹּפִי טִמְטוּם מוֹחַ פִילוֹסוֹפִי כָּכָה זֶה תָּמִיד צָרִיךְ לִהְיוֹת הִיא יוֹשֶׁבֶת בָּאַמְבַּטְיָה וְכוֹבֶסֶת וְחוֹשֶׁבֶת מַחְשָׁבָה כָּזֹאת: שְׁתַּיִם וְעוֹד שְׁתַּיִם הִנֵּה אַרְבַּע לֹא קַר בָּאַמְבַּטְיָה וְלֹא חַם בָּהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלוֹשׁ הִנֵּה חָמֵשׁ וְלִי חָתָן לֹא יֵשׁיש לבתיה חוץ מיופי טמטום מוח פילוסופי ככה זה תמיד צריך להיות היא יושבת באמבטיה וכובסת וחושבת מחשבה כזאת: שתיים ועוד שתיים הנה ארבע לא קר באמבטיה ולא חם בה שתיים ושלוש הנה חמש ולי חתן לא יש