לַיְלָה כִּי בָדָד אֵצֵא עַל דָרֶךְ חֹשֶׁךְ, הַס מַסְלוּל רַגְלַי יַעְטֶה הַיְשִׁימוֹן לֵאלוֹהַּ יַכְרַע-בָּרֶךְ כּוֹכָבִים יָשִׂיחוּ זֶה אֶל זֶה בַּשּׁמַיִם מִפְלְאוֹת-תִּפְאֶרֶת בְּנֹגַהּ תְּכֵלֶת אֶרֶץ נִרְדָמָה מָה, רוּחִי, מַה-כָּכָה אַתְּ סוֹעֶרֶת? הַאוֹחִיל, אִם חָס אֲנִי עַל-מָה? לְיוֹם עָבַר נַפְשִׁי הֵן לֹא-נִכְסָפָה וּלְיָמִים יָבֹאוּ לֹא-תְקַוֶּה כְּעֶבֶד צֵל, מְנוּחָה וּדְרוֹר אֶשְאָפָה תַּרְדֵמָה מַשְׁכַּחַת אֶתְאַוֶּה וְלֹא הַמָוֶת כִּי אִישַׁן נִכְסָפָתִּי בְּמַחְשַׁכִּים טָמוּן כְּמֵתֵי עוֹלָם כִּי אָנוּם וְלִבִּי יֵעוֹר תָאָבְתִּי אַף חוּשַׁי יֵעוֹרוּ בִי כֻלָּם קוֹל עָרֵב יָשִׁיר לִי יוֹם וָלַיְלָה אַהֲבָה בְּאֹהֶל שַׁאֲנָן וּבְהָמוֹן עֲלֵי רֹאשִׁי מִלְמַעְלָה צַמַּרְתּוֹ יַטֶּה בְּרוֹש רַעֲנָן.לילה כי בדד אצא על דרך חושך, הס מסלול רגלי יעטה הישימון לאלוה יכרע-ברך כוכבים ישיחו זה אל זה בשמיים מפלאות תפארת בנוגה תכלת ארץ נרדמה מה רוחי, מה ככה את סוערת? האוחיל, אם חס אני על מה? ליום עבר נפשי הן לא נכספה ולימים יבואו לא תקווה כעבד צל, מנוחה ודרור אשאפה תרדמה משכחת אתאווה ולא המוות כי אישן נכספתי במחשכים טמון כמתי עולם כי אנום ולבי יעור תאבתי אף חושי יעורו בי כולם קול ערב ישיר לי יום ולילה אהבה באוהל שאנן ובהמון עלי ראשי מלמעלה צמרתו יטה ברוש רענן