פעם חבר בודיוני

פַּעַם חָבֵר בּוּדְיוֹנִי עַל סוּסוֹ טָס אָז מַחֲנֵה קוֹזָקִים מִן הַדּוֹן פָּגַשׁ. הֵי, שָׁלוֹם, הַקּוֹזָקִים גִּבּוֹרִים בְּנֵי חַיִל זְדְרַבְסְטְבוּי, חָבֵר בּוּדְיוֹנִי הָאַבִּיר הָעַז. מַה שְּׁלוֹמְכֶם, חֶבְרַיָּה? מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? הֲהִכֵּיתֶם כַּהֹגֶן אֶת הַגֶּרְמָנִים? אָז עָנוּ הַקּוֹזָקִים גִּבּוֹרִים בְּנֵי חַיִל: אַל נָא תִּדְאַג לָנוּ, בַּטְקָה אֵשׁ לָהֶם נוֹתְנִים. כִּי בַּקּוֹלְחוֹז שֶׁלָּנוּ לֹא יַרְאוּ עַצְמָם כִּי בְּמֵימֵי דּוֹן וּדְנְיֶפֶּר לֹא תִּדְרֹךְ רַגְלָם. אָנוּ בָּם נִתְנַקֵּמָה עַל הַדָּם, עַל הַדֶּמַע נֶשֶׁק תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ חִישׁ נִקַּח נָקָם. הַב, אַחֲרַי חִישׁ מַהֵרוּ כָּל בְּנֵי הַדּוֹן נֶשֶׁק וְחֶרֶב הָכִינוּ רֹמַח עִם כִּידוֹן נִלָּחֵם נָא בַּמֶּרֶץ עִם אוֹיֵב הַמּוֹלֶדֶת נַךְ בַּשּׂוֹנֵא מַכַּת מָוֶת עַד הַנִּצָּחוֹן.פעם חבר בודיוני על סוסו טס אז מחנה קוזקים מן הדון פגש הי שלום הקוזקים גיבורים בני חיל זדרבסטבוי חבר בודיוני האביר העז. מה שלומכם, חבריה מה אתם עושים ההכתם כהוגן את הגרמנים אז ענו הקוזקים גיבורים בני חיל אל נא תדאג לנו בדקו אש להם נותנים. כי בקולחוז שלנו לא יראו עצמם כי במימי דון ודניפר לא תדרוך רגלם אנו בם נתנקמה על הדם, על הדמע נשק תתן בידינו חיש נקח נקם. הב אחרי חיש מהרו כל בני הדון נשק וחרב הכינו רומח עם כידון נלחם נא במרץ עם אויב המולדת נך בשונא מכת מות עד הנצחון.

ביצוע נוסף: חברות מחבורת שהם

---

מספר אלי סט:

המילים העבריות הן תרגום נאמן למקור של בתים 1,2,3,5 של השיר הסובייטי Встреча Буденного с казаками ("פגישת בודיוני עם הקוזאקים"). בשירה בציבור בארץ, בדרך כלל שרו רק את הבית הראשון. השיר המקורי נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה ומהלל את המרשל בודיוני, דמות ציורית שהלהיבה גם את הדמיון של צעירי הארץ. אולם תהילתו של בודיוני הייתה במלחמת האזרחים ברוסיה, שכן במלחמת העולם השנייה הוא פיקד על החזית הדרומית, נחל מפלה קשה ואיבד למעלה ממאה אלף חיילים, עד שידידו סטאלין שלח מטוס לחלץ אותו.

בתרגומי השיר מופיעות מילים רוסיות בתעתיק עברי; מפרש אורי יעקובוביץ':

• בבית הראשון: "זְדְרַבְסְטְבוּי" (Здравствуй) = "שלום";
• בבית השני: "בַּטְקָה" (батько) = "אבא".

עוד לאותו לחן: "שיר חורב".

תרגום לעברית מאת אפרים (דרור) טרוכה ותווים מתוך: "מקהלת הפועלים "רון", מנצח קונראד מאן, שירון ו', תל-אביב.

צילום דף עבודה של המתרגם אפרים דרור. בדף טיוטת תרגום השיר מודפסת במכונת כתיבה ומחיקות ושינויים בכתב יד, שחלקם שולבו בגרסה הסופית. בדף תרגום של כל חמשת בתי השיר המקורי, בגרסה הסופית (בשירון ו' של "מקהלת רון") לא נכלל תרגום הבית הרביעי של השיר המקורי.