מילים
שׂוֹרְכָה, עוֹבְרָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים,
עֶדְרֵי הַצֹּאן לְנָבָל הַכַּרְמְלִי –
הוֹ – לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ – לֵילִי!
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
הוֹלְכִים, הוֹלְכִים, עֶדְרֵי הַצֹּאן,
לְעֵת הַגֵּז, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
יִשְׁתַּבַּח הָאֵל, הָאֵל, אֵלִי –
הוֹ-לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ-לֵילִי!
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
זַמֵּר, רוֹעִי – כִּבְשָׂה, זַמְּרִי,
מָחָר מָחָר אֶפְשֹׁט צַמְרִי,
שִׂמְחָה לְךָ, שִׂמְחָה גַּם לִי –
הוֹ-לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ-לֵילִי!
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי
וּצְפִיר עִזִּים.
הקלטות (16)
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1966
ההקלטה לקוחה מסליל באוסף קול ישראל המתוארך לנובמבר 1966. חדוה ודוד ביצעו את "שמעו שמעו" גם בפסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה חודשים אחדים מוקדם יותר. לא ברור אם זו הקלטת אולפן מחודשת או העתקה מההקלטה מהפסטיבל.
ניצוח: יעקב (יענקלה) שגיא
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 23.2.1965
ביצוע
שנת הקלטה: 27.10.1959
ביצוע כלי. ההקלטה הועתקה מתקליט שידור לסליל וכך נשמרה באיכות טובה יותר.
ניצוח: מאיר הרניק
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 29.4.1954
על תקליט השידור: בליווי "אנסמבל".
ביצוע
על השיר
השיר המסיים את המערכה הראשונה במסכת "נבל ואביגייל". "יחיד" [לא מזוהה] שר את הבתים, והרועים חוזרים על השורה האחרונה בבית ושרים את הפזמון. המסכת כולה ובה השיר עם חלוקת התפקידים (אבל בלי הבית האחרון) נדפסה בספר "הבה נציגה".
לצפיה בריקוד על פי השיר בטקס העומר ברמת יוחנן - לחצו כאן.
ביצוע נוסף: סי היימן בעיבוד רפי קדישזון (סרטון מתוך "זמרת הארץ")
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
על שירי נבל הכרמלי ואביגיל מספרת דפנה פרדקין, נכדתו וחוקרת שירתו של שלם:
בשנות הארבעים היה סבא מדריך ומורה של חברת נוער ישראלית ברמת יוחנן. בין השאר היה המורה שלהם לתנ"ך והיה לוקח כל מיני תכנים מהמקורות ועושה מהם הצגות. ובהצגות היו תמיד שירים מקוריים. את "מחזה רועים בשלוש מערכות" הציגה חברת נוער א' של רמת יוחנן בשנת 1942. אני קוראת מהעמוד הראשון: "הנפשות, נבל הכרמלי - בעל מכלאות וצאן, אביגיל – אשתו, זכרי – אביר הרועים, בכר – רועה ותיק..." וכן הלאה וכן הלאה. ההצגה מתחילה במשהו שהוא בין ציטוט לכתיבה עצמאית בלשון תנ"כית: "ויברח דוד מנוית ברמה... ויבוא יער חרת". השיר "שמעו, שמעו" היה השני בהצגה. אחר כך מופיע גם "פצח בזמר" וגם "שישו ושמחו". בהמשך אותה ההצגה מופיע גם השיר "הבו לנו יין".
(מתוך הספר "בשביל השירים" בעריכת עפר גביש ודובי טל, הוצאת אלבטרוס, 2016, כרך ב', עמ' 73).